5 סיבוכים של מחלת גרייבס

מחלת גרייבס היא הפרעה במערכת החיסון שגורמת לפעילות יתר של  בלוטת התריס (היפר-תירואידיזם), מה שמוביל לייצור יתר של הורמונים מסוימים, המשפיעים על מערכות הגוף השונות. הטיפול במחלה חשוב מאוד להמשך פעילות תקינה של מערכות הגוף והפחתת התסמינים, ולרוב הוא נעשה באמצעות הפחתת כמות הורמוני בלוטת התריס שהגוף מייצר. למרות שמספר הפרעות עלולות לגרום להיפר-תירואידיזם, מחלת גרייבס היא הסיבה השכיחה לכך[1].

Kateryna Kon |Shutterstock

כיצד מאבחנים מחלת גרייבס?

האבחון של המחלה נעשה בדרך כלל באמצעות הבדיקות הבאות[2]:

• בדיקות דם – בדיקות הדם יכולות לזהות רמות גבוהות מדי של הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH).
• אולטרסאונד - כדי לבחון את הגודל והצורה של בלוטת תריס, ולזהות מקרה של בלוטה מוגדלת, נהוג להיעזר בבדיקת אולטרסאונד.
• מיפוי בלוטת התריס - על ידי מתן כמות קטנה של יוד רדיואקטיבי ולאחר מכן מדידת הכמות שלו בבלוטת התריס עם מצלמת סריקה מיוחדת, ניתן לקבוע את הקצב שבו בלוטת התריס קולטת יוד. במקרה של פעילות יתר תהיה קליטת יתר.
• בדיקת MRI ו-CT - אם האבחנה של מחלת גרייבס עדיין אינה ברורה, תיתכן המלצה לבדיקות הדמיה כגון בדיקת MRI או בדיקת CT.

לאחר אבחון של מחלת גרייבס, חשוב להקפיד על המשך הטיפול כפי שהומלץ על-ידי הרופא/ה. טיפול שלא ינוהל נכון, עלול להוביל לסיבוכים בחלקים רבים של הגוף, החל מהעיניים והעור וכלה בלב ובעצמות.

להלן מספר סיבוכים של המחלה, חלקם אף מסוכנים:

1. בעיות בעור - סימנים ותסמינים רבים עלולים להתפתח על העור, השיער והציפורניים, ופעמים רבות הם מתפתחים בשלבים ראשונים של המחלה ועשויים לעזור לך לזהות את המחלה[3]. הסימנים והתסמינים יתבטאו בדרך כלל בעור אדום ובנפיחות, לרוב באזור השוקיים ובמעלה כפות הרגליים. המרקם של העור עלול להרגיש מחוספס, כאילו ישנה פריחה בעור. אי טיפול במחלה עלול לגרור החמרה של זיהומים בעור ואף לבעיות קוסמטיות[4].
2. עיניים בולטות - כשליש מהאנשים עם מחלת גרייבס יחוו בעיות בעיניים הנגרמות בגלל שהמערכת החיסונית תוקפת את הרקמות והשרירים סביב העיניים. התסמינים כוללים עיניים בולטות, הן לרוב גם יבשות, מגורות ורגישות לאור. אנשים עשויים גם לחוות כאב או לחץ בעיניים ובעיות ראייה. ללא טיפול, הנפיחות עלולה לעיתים לדחוס את עצב הראייה ולהוביל לאובדן ראייה[5].
3. אוסטיאופורוזיס - הורמוני בלוטת התריס חיוניים להתפתחות תקינה של השלד אצל מבוגרים. במקרה של תפקוד לקוי בבלוטת התריס, ובעיקר במקרה של פעילות יתר של בלוטת התריס שאינה מטופלת, תיתכן השפעה מזיקה על מידת מסת העצם, אשר תגדיל הסיכוי לאוסטאופורוזיס, ולבסוף לסיכון מוגבר לשברים, בעיקר בקרב נשים לאחר גיל המעבר[6].
4. הפרעות קרדיווסקולריות – הורמונים של בלוטת התריס משפיעים רבות על מערכת הלב וכלי הדם, כגון על קצב הלב, לחץ הדם, תפוקת הלב (נפח הדם שהלב שואב) ועוד. טיפול לא סדיר בפעילות יתר של בלוטת התריס עלול להוביל לבעיות בתפקודי הלב ובכך לגרום למחלות כגון אי ספיקת לב, קרישי דם, שבץ מוחי ועוד[7].
5. משבר תירוטוקסי – משבר תירוטוקסי, המכונה באנגלית Thyroid storm (סופה בבלוטת התריס), הוא מצב נדיר מאוד, אך מסכן חיים. מצב זה עלול להתפתח במקרים של פעילות יתר שאינה מטופלת. ייצור היתר של הורמוני בלוטת התריס מוביל לפעילות מטבולית אינטנסיבית, אשר מגדילה את דרישות החמצן בגוף. מצב זה יכול להוביל להזיות, לעצבנות, לפרכוסים, לאי ספיקת לב, להפרעות קצב הלב ואף לתרדמת[8].

לסיכום, כפי שניתן לראות, הטיפול במחלת גרייס חיוני לשמירה על הבריאות הכללי. חשוב להיצמד להנחיות הטיפול של הרופא/ה ובכך להימנע מסיבוכים מיותרים.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.