בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
במחלת הנשיקה, ההדבקה נעשית דרך רוק, ולכן, פרט לנשיקה, ניתן להידבק גם מהתעטשות, שיעול או כל דרך אחרת בה מועבר רוק מאדם לאדם. אדם הופך למדבק כבר חודש-חודשיים לפני שהסימפטומים עצמם מופיעים, זוהי בערך תקופת הדגירה, והוא יכול להמשיך להדביק במשך שבועות רבים לאחר שהסימפטומים נעלמים. מכאן שלחברך אכן סיכוי גבוה להידבק ממך במחלה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
אין כל סיבה לדאגה. כמות הנגיפים שיש בפה וברוק, אם בכלל, היא כה זעומה שאינה גורמת להדבקה בדרך נשיקה, וגם אם נפצעת בשפה - כל עוד לא הגיע דם בכמות מספקת מנשא הנגיף לתוך דמך. נא להירגע !!! בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות
אחת הסיבות האפשריות לעודף שומנים בדם (רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם) היא צריכת יתר של סוכרים. במקרה זה, רמת הכולסטרול לא מושפעת במקרה זה, מאחר שהיא מושפעת מצריכת יתר של שומן רווי. תוכל לקרוא עוד על טריגליצרידים כאן: http://www.infomed.co.il/disease-295/
מוקסיויט (אמוקסיצילין) היא אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של אמוקסיצילין היא פריחה בצורת כתמים על העור. כמו כן אמוקסיצילין עלול לעורר תגובה אלרגית קשה יותר המתבטאת בתסמינים של חום, התנפחות הפה והלשון, גירוד, נפיחות במפרקים וקשיי נשימה. קארין ( קלאריתרומיצין) היא אנטיביוטיקה ממשפחת המאקרולידים. שלשול ובחילות הן תופעות הלוואי השכיחות של טיפול זה. לנטון הוא נוגד חומצה עם תופעות לוואי מועטות הכוללות שלשול, הקאה, כאבי ראש ועצירות. יתכן כי הנפיחות בברכים והכובד ברגליים הן חלק מהופעת אלרגיה למוקסיויט, למרות שלא ציינת פריחה או קוצר נשימה. אם המצב מחמיר, אנא פנה לרופא להתייעצות. שיעור ההצלחה של הטיפול המשולש בחיידק הליקובקטר פילורי היא בערך 80% אם נוטלים את הטיפול במלואו. מחקרים הראו כי בחולי ITP יש שכיחות גבוהה יותר של החיידק הליקובקטר פילורי, וכן הימצאות החיידק כלשעצמו יכול לגרום לירידה ברמת הטסיות, והכחדתו עוזרת לעלייה של רמתן בדם. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
חוסר היכולת לסגור את העפעפיים קרוי Lagophthalmos. באופן תיאורטי, פגיעה משמעותית בעור יכולה להביא לעיוות בעפעף ולחוסר יכולת לסגור את העפעפיים, אולם הדבר אינו שכיח, והפגיעה בעיר צריכה להיות משמעותית כדי שזה יתרחש. סיבות נוספות יכולות להיות טראומה לעפעף, שיתוק של עצב הפנים, ובלט עין מסיבות שונות. הבעיה במצב זה, מעבר לסיבה הבסיסית של חוסר היכולת לסגור את העפעפיים, היא שהקרנית יכולה להיפגע. הקרנית יכולה להתייבש, ואם הדבר לא מאובחן בזמן ומטופל - היא עלולה להיפגם באופן בלתי הפיך. לצורך טיפול בלגופתאלמוס ניתן, בשלבים הראשונים, לטפטף לעין חומרי סיכה, להשתמש במשחות לסיכה, ולהניח עדשת מגע טיפולית (בהוראת רופא בלבד), וקיימים טיפולים דרסטיים יותר. המלצתי היא כי תיבדקי על ידי רופא עיניים כדי לבחון אם יש לך לגופתאלמוס וכדי לבדוק את מצב הקרנית. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
קרח הוא מים במצבם הקפוא. מאחר שמים לא תורמים כלל קלוריות לגוף (0 קלוריות) גם הקרח לא תורם אף לא קלוריה אחת. בנוגע לתחושתך שאת "מכורה" לקרח, אני ממליצה לך לקרוא את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_031706_8.htm
יכולה להיות בעיה בספיגת הברזל. יש לקחת את הכדורים עם מיץ תפוזים או מאכלים חמוצים אחרים ולא עם חלב שהוא בסיסי. ייתכן שיש בעיה אחרת של ספיגת ברזל או איבוד דם ממערכת העיכול. אפשר לחשוב על מחלה בשם צליאק, שבה יש רגישות לגלוטן. פעמים רבות היא באה לידי ביטוי באנמיה בלבד. הייתי ממליצה לעשות בדיקת קולונוסקופיה לצורך בירור ולקיחת ביופסיה. כך עושים את האבחנה. יש גם בדיקת נוגדנים בדם שניתן לבצע על מנת לסייע בתהליך האבחון של צליאק. יש לחשוב על סיבות אפשריות אחרות לדימום או לאובדן כמות משמעותית של דם בזמן מחזור וכדומה. ייתכן שיש איזו דלקת ברירית המעי שמפריעה בספיגה. תאי דם לבנים הם מדד לתהליך דלקתי כשלהו בגוף. יש בהחלט לערוך בירור בעניין. פני לרופא המטפל לצורך הפנייה לבדיקות הרלוונטיות. ד"ר שירי אורי - אינפומד
קבוצות הסיכון לסיבוכים משפעת החזירים הם ילדים בני שנתיים ומטה, נשים הרות, וכן ילדים או מבוגרים הסובלים ממחלה כרונית, ובמיוחד השמנת יתר, מחלת ריאות כרונית, דיכוי חיסוני, או אנשים שמקבלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו כמותרפיה או סטרואידים. אני מייעצת לך להפנות שאלה זאת לרופא המטפל בך המכיר היטב את מצבך הרפואי, את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הנוכחי. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד
בדיקת ESR (או Erythrocyte Sedimentation Rate), המוכר גם בשם בדיקת שקיעת דם, היא בדיקה המודדת את קצב שקיעת הדם במבחנה. מידע נוסף על הבדיקה ומשמעותה תוכלו לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=36
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מעבדות רוזנבלט מעבדה שמבצעת במיומנות, במקצועיות ובאמינות מגוון בדיקות רפואיות בהתאם לתקנים הבינלאומיים. 073-7028734
רמת טריגליצרידים גבוהה בדם 
מאת: מערכת אינפומד 12/05/2026
