האם סוכר באמת ממכר כמו סיגריות, סמים ואלכוהול?

התמכרות היא ללא ספק תופעה מורכבת: היא נגרמת עקב צריכה של חומרים או בשל התנהגויות שונות ויכולה להשפיע כמעט על אחד ואחת מאיתנו. אחת מההתמכרויות המפתיעות ביותר, המערבת את אותם מנגנונים מוחיים שעליהם משפיעים חומרים מסוכנים, כמו אלכוהול וסמים – היא התמכרות לסוכר. אותו החשק העז והבלתי נשלט למתוק, עלול להיות ממכר ובעל השלכות משמעותיות על הבריאות שלנו.


 

יותר מעשר כפות ביום: הישראלים אוהבים לצרוך סוכר, והרבה

בישראל צריכת הסוכר היומית גבוהה במיוחד. על- פי ההערכות, מדובר בכמות ממוצעת של 91-170 גרם סוכר בכל יום, נתון שעולה על ההמלצה הבריאותית. בהתאם לצריכה הגבוהה, גם שיעור המבוגרים/ות והילדים/ות הסובלים/ות מעודף משקל ומהשמנה בישראל גבוה במיוחד: כ-60% מהמבוגרים/ות סובלים/ות מעודף משקל; אחד/ת מכל חמישה ילדים/ות בגילאי 6-9 סובל מהשמנה, וכמעט שליש מבני/ות הנוער מתמודדים/ות עם עודף משקל. [1]
אבל השמנה היא אינה הסיכון הבריאותי היחיד הכרוך בצריכה מוגברת של סוכר. צריכה מופרזת של סוכר נקשרה גם להתפתחות של הפרעות מטבוליות, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן, דיכאון ופגיעה קוגניטיבית. [2]

האם סוכר באמת נחשב לחומר ממכר?

המציאות סביב "התמכרות לסוכר" מורכבת ומעוררת דיון בקהילה המדעית. למרות שלא מדובר באבחנה רשמית המופיעה במדריכים רפואיים כמו ה-DSM-5 (המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפש), מחקרים רבים מציגים דמיון חזק בין צריכת סוכר מופרזת לבין התמכרות לחומרים אחרים. [3]

למעשה, המנגנונים הפסיכולוגיים והמוחיים המופעלים בעת צריכה של סוכר זהים לאלו המופעלים בעת צריכה של חומרים ממכרים אחרים, כמו לדוגמה סיגריות. צריכה של סוכר, בדומה לניקוטין, משפיעה על מערכת התגמול במוח ומובילה לשחרור של מוליכים עצביים שונים, אחד המרכזיים שבהם הוא דופמין אשר גורם כידוע לתחושת עונג והנאה. שחרור של מוליכים עצביים אלו הוא זה המוביל להתנהגות הכפייתית ולצריכה החוזרת של סוכר וניקוטין, זאת למרות ההשלכות הבריאותיות השליליות הכרוכות בשימוש בהם. [4]

זאת ועוד, מחקרים אחרים שבוצעו בבעלי חיים הראו כי צריכה של סוכר מובילה גם להתנהגויות אופייניות להתמכרות. כך לדוגמה, בסקירה שיטתית מסוימת שבחנה מחקרים שונים שבוצעו בחולדות, ביקשו החוקרים/ות לבדוק האם התנהגויות אופייניות להתמכרות מופיעות גם עקב צריכה גבוהה של סוכר. אופיינו ארבע התנהגויות מרכזיות: התקפי אכילה (האם החולדות צרכו כמות גבוהה של סוכר בבת אחת), תסמיני גמילה (האם החולדות הראו סימני מצוקה כאשר הופסקה אספקת הסוכר), חשק עז (האם הופגן רצון עז לסוכר גם לאחר אכילה מספקת),  רגישות צולבת (האופן שבו החשיפה לסוכר השפיעה על תגובת החולדות לחשיפה לחומרים אחרים). התנהגויות אלו נקשרו במחקר לשינויים נוירו-כימיים במוח, בדומה לאלו המתרחשים לאחר צריכה של סמים ממכרים. שינויים אלו כוללים למשל שחרור של דופמין ואצטילכולין בגרעין האקומבנס (אזור במוח הממלא תפקיד מרכזי במערכת החיזוק והתגמול, והוא קשור קשר הדוק להתמכרות).[5]

סקירה נוספת שבחנה עדויות ממחקרים על בעלי חיים ובני אדם ביקשה גם הוא לבחון אם צריכת סוכר מעוררת תגובות עצביות והתנהגותיות דומות לאלו המתעוררות עקב שימוש חומרים ממכרים. בעוד שמהעולה ממחקרי בעלי חיים נמצא כי סוכר עלול לייצר תופעות דומות לאלה המתפתחות עקב שימוש בסמים וכי השפעתו הנוירו-כימית דומה גם היא, מחקרים שבוצעו בבני אדם הציגו נקודת מבט מורכבת יותר: מהסקירה עולה כי למרות שסוכר בפרט וטעם מתוק ככלל יוצרים ערך גבוה של תגמול (או במילים פשוטות מובילים לשחרור של מוליכים עצביים שונים שגורמים לתחושת עונג, כמו דופמין), הם לא בהכרח גורמים להתמכרות של ממש. זאת ועוד, גם עוצמת ותדירות החשק אינן זהות. [6]

האם החיבה לסוכר מעמידה אותנו בסיכון מוגבר להתמכרויות אחרות?

מטא אנליזה מסקרנת במיוחד שפורסמה השנה, ביקשה לבחון אם האהבה למתוק יכולה להשפיע על הסיכוי שלנו להתמכר לחומרים אחרים.
החוקרים מצאו כי קיימת נטייה גנטית אשר גורמת לאנשים מסוימים/ות להעדיף את הטעם המתוק, והיא יכולה להיות קשורה גם בסיכון מוגבר להתמכרות לחומרים אחרים. אין זה אומר כי צריכה של סוכר, מוגברת ככל שתהיה, מהווה גורם סיכון בפני עצמה – אלא כי ישנה נטייה גנטית המעלה את הסיכון הן לצריכה מוגברת של סוכר והן להתמכרות לחומרים שונים.
למרבה הפלא, החוקרים מצאו גם כי אותה חיבה למתוק יכולה לתרום גם לתהליך הגמילה: כך לדוגמה, נמצא כי סוכר עשוי לתרום להפחתת תסמיני גמילה מסיגריות.[7]

איך אפשר להיגמל מהחשק המוגבר למתוק?

בשונה מחומרים אחרים, כאשר אנו מדברים על גמילה מסוכר לא מדובר על הימנעות מלאה ממנו אלא בהפחתה ניכרת בעיקר באמצעות נקיטת שינויים התנהגותיים. הנה כמה טיפים שעשויים לעזור:

1. הקפידו לבחון את התוויות שעל מוצרי המזון
סוכר יכול להופיע בשמות שונים וכך לחמוק מעינינו ברשימת המרכיבים. הכירו וזהו את השמות הנפוצים, בהם גלוקוז, סוכרוז, פרוקטוז ועוד, כדי להבין מאילו מוצרים כדאי להימנע.

2. צמצמו את הצריכה בהדרגה
ניסיון גמילה קיצוני יכול אמנם להוביל לתוצאה מהירה, אבל היא ככל הנראה לא תחזיק לאורך זמן. לכן, מומלץ להפחית בהדרגה צריכה של מזונות ומשקאות עתירי סוכר.

3. בחרו בחלופות בריאות
תזונה מאוזנת ומשביעה היא המפתח להימנעות מצריכה עודפת של סוכר והתמדה בכך לאורך זמן. צריכה מתונה של סוכר ממקורות טבעיים, כמו פירות, ובמקביל גם של חלבונים רזים, דגנים מלאים ופירות, תחליף את החשק למתוק ותסייע בהשגת המטרה.

4. היו מודעים גם למזונות נסתרים בהם קיים סוכר
 סוכר נמצא גם במזונות שאינם מתוקים, כמו רטבים ולחמים, אשר גם אותם כדאי לצרוך במתינות.

5. עשו בחירות חכמות בעת אכילה מחוץ לבית
 מנות מסעדה ומזון מהיר מכילות כמויות גבוהות של סוכר, למרות שחלקן אינן מתוקות. מומלץ להימנע מסלטים מלאי רוטב וממשקאות ממותקים וכך לשמור על צריכה מתונה של סוכר גם כשאוכלים/ות בחוץ.

6. היעזרו בתמיכה מקצועית
אם נתקלת בקושי משמעותי בהפחתת הסוכר או שקיים סיכון בריאותי משמעותי, גורמים מקצועיים מכוני גמילה, רופאים/ות או דיאטנים/ות עשויים לספק מעטפת תמיכה אישית ולהקנות כלים ואסטרטגיות לגמילה הדרגתית, בריאה ובטוחה מסוכר.