הרעלה בבעלי חיים (Poisoning in animals)

הרעלה היא מצב בו חומר חיצוני בעל החיים גורם לתחלואה שלא על-ידי פתוגן כלשהו (חיידק, וירוס או פטריה). חלק מהמקרים של הרעלות בעלי חיים הן בזדון, אך במקרים רבים ההרעלה היא בטעות ושלא במתכוון.

חלק מההרעלות נגרמות לעיתים אף על-ידי חומרים ביתיים שהבעלים לא חושבים כי עלולים להיות מסוכנים לבעלי חיים (תרופות או מזון של בני אדם).

במקרים מסוימים, הכוונה המקורית היא להרעיל בעל-חיים אחד ובטעות נפגעים בעלי חיים אחרים (אם בשל הרעלה שניונית, כתוצאה מאכילת הפגר, או בשל אכילת הפתיונות המורעלים).

אבחון הרעלה נעשה באמצעות שילוב של סימנים קליניים, בדיקות דם לזיהוי רעלנים, או בדיקת תוכן קיבה או איברים פנימיים.

במקרים רבים, בעליהם של חיות מחמד בטוחים כי מחלת בעל החיים נגרמה בשל הרעלה, למרות שברוב המקרים זה אינו המקרה. לכל רעל סימנים משלו והוא גורם לתופעות שונות: חלקם יגרמו לפרכוסים, אחרים לדימומים, ואילו אחרים לכשל איברים וכתוצאה מכך שלשולים והקאות.

ההרעלות הנפוצות בכלבים וחתולים הן: הרעלת רעל עכברים, הרעלת זרחנים אורגניים / קרבמאטים, הרעלה מתרופות ביתיות (אקמול, נוגדי דיכאון וחרדה ועוד), הרעלת רעל נגד חלזונות, הרעלה מסמים (חשיש או מריחואנה במרבית המקרים).

קיימות גם הרעלות מחומרים ביתיים, כגון צימוקים או ענבים, הגורמים לכשל כליות בכלבים, או צמחי שושן צחור הלעולים לגרום לכשל כליות בחתולים.

הטיפול שונה לפי סוג הרעל, כאשר לחלקם יש נוגדן יעיל. כאשר יש חשד כי בעל החיים הורעל ומצבו קשה, ההמלצה היא לטפל בו בבית חולים וטרינרי מצויד בו ניתן למצוא את התרופות המתאימות והרופאים המנוסים בתחום רפואת החירום והטיפול הנמרץ.