סוכר הוא מגוון של תרכובות מתוקות ומסיסות במים, הקיימות כמעט בכל הצמחים ובחלב יונקים. כמונח כימי, סוכר מתייחס בדרך כלל לכל הפחמימות, והסוכר הנפוץ ביותר הוא סוכרוז, המופיע בריכוזים גבוהים בקנה סוכר ובסלק: קנה הסוכר מכיל 7%-18% סוכר, בעוד שסלק מכיל 8%-22% סוכר. באמצעות צמחים אלו מפיקים סוכר שולחני גבישי וממתיק תעשייתי שנעשה בו שימוש במזון ובמשקאות[1].
צילום: shutterstock | Tatjana Baibakova
צריכת יתר של סוכר
לסוכר יש מוניטין שנוי במחלוקת בכל הקשור לבריאות. למרות שסוכר מופיע באופן טבעי בכל המזונות המכילים פחמימות, כגון פירות וירקות, דגנים ומוצרי חלב, כיום יצרני מזון רבים נוהגים להוסיף סוכר שולחני למזון תעשייתי כדי להגביר את הטעם או להאריך את חיי המדף. תוספת סוכר בתעשיית המזון קיימת בעיקר במשקאות קלים, מיצי פירות, יוגורטים בטעמים, דגנים, עוגיות, עוגות, ממתקים, וגם במזונות שאולי לא חשבתםן עליהם כגון מרקים, לחם וקטשופ. התוצאה היא שאנחנו צורכים יותר מדי סוכר. זה מסוכן לבריאות ועלול להוביל להשמנת יתר וסוכרת[2].
באופן מפתיע, צריכה מוגברת של סוכר עלולה להוביל גם למחלות לב. במחקר שפורסם ב-2014 נמצא קשר בין תזונה עתירה בסוכר ובין סיכון גבוה יותר למות ממחלות לב. במהלך המחקר, שנמשך 15 שנים, אנשים שקיבלו 17%-21% מהקלוריות שלהם מתוספת סוכר היו בסיכון גבוה ב-38% למות ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לאלו שצרכו 8% מהקלוריות שלהם כתוספת סוכר. וכיצד הסוכר משפיע בפועל על בריאות הלב? נתון זה אינו ברור לחלוטין, אך נראה שיש מספר קשרים עקיפים. לדוגמה, כמויות גבוהות של סוכר מעמיסות על הכבד, שממיר פחמימות לשומן. עם הזמן זה יכול להוביל להצטברות גדולה יותר של שומן בכבד, שעלול להפוך למחלת כבד שומני, מה שתורם לסוכרת ומעלה את הסיכון למחלות לב. כמו כן, צריכת יתר של סוכר עלולה להעלות את לחץ הדם ולהגביר את הדלקת הכרונית, שני פרמטרים למחלות לב. צריכה עודפת של סוכר, במיוחד במשקאות ממותקים, תורמת גם לעלייה במשקל, בכך שהיא גורמת לגוף לכבות את מערכת בקרת התיאבון, שכן קלוריות נוזליות אינן משביעות כמו קלוריות ממזון מוצק[3].
לצד זאת, צריכה של מזונות מלאים המכילים סוכר טבעי נחשבת לבריאה יחסית, שכן היא גם מכילה כמויות גבוהות של סיבים, מינרלים חיוניים ונוגדי חמצון, ומזונות חלב מכילים חלבון וסידן.מכיוון שהגוף שלנו מעכל את המזונות האלה לאט יותר, הסוכר שבהם נותן אספקה קבועה של אנרגיה לתאים. כמו כן, צריכה גבוהה של פירות, ירקות ודגנים מלאים מפחיתה את הסיכון למחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים[2].
כמה תוספת סוכר מומלץ לצרוך ביום?
קשה לומר בדיוק רב כמה תוספת סוכר מומלץ לצרוך ביום, מאחר שזהו אינו רכיב תזונתי נדרש בתזונה. עם זאת, איגוד הלב האמריקאי מציע שנשים לא יצרכו יותר מ-100 קלוריות (כ-6 כפיות או 24 גרם) וגברים לא יותר מ-150 קלוריות (כ-9 כפיות או 36 גרם) של תוספת סוכר ביום[4].
כיצד ניתן להפחית בתוספת סוכר?
כדי להפחית בתוספת סוכר, מומלץ לקרוא את רכיבי המזון של מצרכים. נסו להימנע או לצמצם את הכמות או התדירות של המזונות שבהם יש כמות גבוהה של תוספת סוכר. השמות לתוספת סוכר הם[2]:
במקום משקאות תוססים או ממותקים, לכו על מים או משקאות דיאטטיים ללא סוכר או ללא תוספת סוכר. אגב, אפילו מיצי פירות ושייקים שאינם ממותקים נחשבים לעשירים בסוכר, אז הגבילו את הכמות לעד 150 מ"ל ביום.
הפחיתו בהדרגה את כמות הסוכר במשקאות חמים ובכל מזון שבו אתםן מוסיפים סוכר, עד שתוכלו להימנע מכך לחלוטין. לחילופין, עברו לממתיק.
במקום למרוח על הטוסט ריבה, נוטלה או דבש, נסו ריבה מופחתת סוכר, בננה פרוסה או גבינת דלת שומן.
נסו להפחית את הסוכר במתכונים בבית. זה עובד לרוב הדברים למעט ריבה, מרנג וגלידה.
העדיפו דגני בוקר מלאים ולא ממותקים שאינם מצופים בשוקולד או דבש.כדי להמתיק את המנה אפשר להוסיף קצת פרי כגון בננות פרוסות, פירות יבשים או פירות יער.
שלום ד"ר
אני מתמודד כבר תקופה עם בעיה מתמשכת במערכת העיכול של נפיחות, כאבי בטן אחרי אוכל ותחושת עייפות שנלווית לזה. ניסיתי לשנות תפריט, להוציא מאכלים חשודים, אבל זה לא ממש פתר את הבעיה.
קראתי קצת על רגישות למזון ומחלות דלקתיות של דרכי העיכול, ואני מתחיל לחשוש שאולי מדובר במשהו מעבר לרגישות רגילה.
אשמח לדעת מה ניתן לעשות בשלב הזה האם יש בדיקות מומלצות כדי להתחיל בירור מסודר, והאם יש אפשרות להגיע אליך לבדיקה במרפאה?
תודה מראש.
שלום אייל, בהמשך לתאור שלך, ממליצה להתייעץ עם רופא גסטרו, ולהמשיך בברור רפואי כדי לשלול מחלה דלקתית.
בדיקות צואה יכולות לעזור בהבנת הבעיה, וכן התאמת תזונה מדויקת יותר לצרכים כרגע.
אשמח לעזור.
ניתן לתאם פגישה במרפאה. תוכל למצא פרטים נוספים באתר. בהצלחה ובבריאות מלאה.
איך אפשר לזהות אם תסמינים חוזרים במערכת העיכול נובעים מרגישות למזון או מבעיה במעי עצמו?
אני חווה תסמינים חוזרים כמן נפיחות, כאבי בטן, גזים ולעיתים גם שלשולים או יציאות לא סדירות. זה קורה בעיקר אחרי אכילה, אבל לא הצלחתי עדיין לזהות דפוס ברור או מאכל מסוים שגורם לזה.
האם ייתכן שמדובר ברגישות למזון (כמו גלוטן או לקטוז) או שיכול להיות שמדובר בבעיה כלשהי או מצב אחר במערכת העיכול?
אודה לתשובת הד"ר.
שלום רב, השאלה טובה מאוד והתשובה יותר מורכבת. בעיקרון כשיש בעיה תפקודית של המעי, עושים אלימינציה של מחלות ואז עוברים לבדוק את נושא התגובות השליליות למזון.
הבעיה היא בדיוק כפי שציינת, שהפרעות כמתואר יכולות להיות קשורות לקושי בעיכול, מחלה דלקתית, הפרעה בחיידקי המעיים , מחסורים אנזימים ועוד. זיהוי הבעיה הוא חלק משמעותי מאד.
השימוש בממתיקים מלאכותיים ובעיקר ממתיקים כהליים, מייצר לעיתים גזים מרובים.
מלטיטול, אריטריטול, קסיליטול ודומיהם, נוטים לתסוס במעי ולייצר גזים.
בנוסף, תהליך של לעיסת מסטיק גורר הכנסת אוויר למעי שגם היא משפיעה על כמות הגזים במעי.
כן בהחלט!
שילוב של מזונות מסויימים גורם לעייפות רבה לאחר כל ארוחה. בפרט חלק מהמזונות הפחמתיים.
כדאי להתאים את הרכב הארוחה באופן אישי ולוודא שאת שבעה מצד אחד ולא עייפה מצד שני. בהצלחה.
כן בהחלט!
שילוב של מזונות מסויימים גורם לעייפות רבה לאחר כל ארוחה. בפרט חלק מהמזונות הפחמתיים.
כדאי להתאים את הרכב הארוחה באופן אישי ולוודא שאת שבעה מצד אחד ולא עייפה מצד שני. בהצלחה.
שלום
אני ממש מובכת וסובלת בגלל גזים מרובים בכמות בלתי נסבלת. אני נמנעת כמעט לחלוטין מקטניות כי יודעת שהקיבה רגישה
ולא מועיל
גם כשאני לא אוכלת מספר שעות אני סובלת מגזים.
אשמח לעצתך
שלום רב, גזים מרובים יכולים לנבוע ממגוון סיבות. אם חלקם המשמעותי אנחנו בולעים תוך כדי אכילה. חלק אחר קשור לתסיסה של מרכיבי מזון מסויימים ( בינהם קטניות).
חשוב לאבחן באופן אישי הסיבה כדי לעזור לפתרון. הייתי מציעה בשלב הראשון להימנע ממשקאות תוססים ולהפחית סוכרים במזון.
כמו כן, להפחית מוצרי חלב ניגרים. במידה ולא תהיה הקלה, כדאי להתייעץ עם דיאטנית גסטרו באופן אישי.