סוכר הוא מגוון של תרכובות מתוקות ומסיסות במים, הקיימות כמעט בכל הצמחים ובחלב יונקים. כמונח כימי, סוכר מתייחס בדרך כלל לכל הפחמימות, והסוכר הנפוץ ביותר הוא סוכרוז, המופיע בריכוזים גבוהים בקנה סוכר ובסלק: קנה הסוכר מכיל 7%-18% סוכר, בעוד שסלק מכיל 8%-22% סוכר. באמצעות צמחים אלו מפיקים סוכר שולחני גבישי וממתיק תעשייתי שנעשה בו שימוש במזון ובמשקאות[1].
צילום: shutterstock | Tatjana Baibakova
צריכת יתר של סוכר
לסוכר יש מוניטין שנוי במחלוקת בכל הקשור לבריאות. למרות שסוכר מופיע באופן טבעי בכל המזונות המכילים פחמימות, כגון פירות וירקות, דגנים ומוצרי חלב, כיום יצרני מזון רבים נוהגים להוסיף סוכר שולחני למזון תעשייתי כדי להגביר את הטעם או להאריך את חיי המדף. תוספת סוכר בתעשיית המזון קיימת בעיקר במשקאות קלים, מיצי פירות, יוגורטים בטעמים, דגנים, עוגיות, עוגות, ממתקים, וגם במזונות שאולי לא חשבתםן עליהם כגון מרקים, לחם וקטשופ. התוצאה היא שאנחנו צורכים יותר מדי סוכר. זה מסוכן לבריאות ועלול להוביל להשמנת יתר וסוכרת[2].
באופן מפתיע, צריכה מוגברת של סוכר עלולה להוביל גם למחלות לב. במחקר שפורסם ב-2014 נמצא קשר בין תזונה עתירה בסוכר ובין סיכון גבוה יותר למות ממחלות לב. במהלך המחקר, שנמשך 15 שנים, אנשים שקיבלו 17%-21% מהקלוריות שלהם מתוספת סוכר היו בסיכון גבוה ב-38% למות ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לאלו שצרכו 8% מהקלוריות שלהם כתוספת סוכר. וכיצד הסוכר משפיע בפועל על בריאות הלב? נתון זה אינו ברור לחלוטין, אך נראה שיש מספר קשרים עקיפים. לדוגמה, כמויות גבוהות של סוכר מעמיסות על הכבד, שממיר פחמימות לשומן. עם הזמן זה יכול להוביל להצטברות גדולה יותר של שומן בכבד, שעלול להפוך למחלת כבד שומני, מה שתורם לסוכרת ומעלה את הסיכון למחלות לב. כמו כן, צריכת יתר של סוכר עלולה להעלות את לחץ הדם ולהגביר את הדלקת הכרונית, שני פרמטרים למחלות לב. צריכה עודפת של סוכר, במיוחד במשקאות ממותקים, תורמת גם לעלייה במשקל, בכך שהיא גורמת לגוף לכבות את מערכת בקרת התיאבון, שכן קלוריות נוזליות אינן משביעות כמו קלוריות ממזון מוצק[3].
לצד זאת, צריכה של מזונות מלאים המכילים סוכר טבעי נחשבת לבריאה יחסית, שכן היא גם מכילה כמויות גבוהות של סיבים, מינרלים חיוניים ונוגדי חמצון, ומזונות חלב מכילים חלבון וסידן.מכיוון שהגוף שלנו מעכל את המזונות האלה לאט יותר, הסוכר שבהם נותן אספקה קבועה של אנרגיה לתאים. כמו כן, צריכה גבוהה של פירות, ירקות ודגנים מלאים מפחיתה את הסיכון למחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים[2].
כמה תוספת סוכר מומלץ לצרוך ביום?
קשה לומר בדיוק רב כמה תוספת סוכר מומלץ לצרוך ביום, מאחר שזהו אינו רכיב תזונתי נדרש בתזונה. עם זאת, איגוד הלב האמריקאי מציע שנשים לא יצרכו יותר מ-100 קלוריות (כ-6 כפיות או 24 גרם) וגברים לא יותר מ-150 קלוריות (כ-9 כפיות או 36 גרם) של תוספת סוכר ביום[4].
כיצד ניתן להפחית בתוספת סוכר?
כדי להפחית בתוספת סוכר, מומלץ לקרוא את רכיבי המזון של מצרכים. נסו להימנע או לצמצם את הכמות או התדירות של המזונות שבהם יש כמות גבוהה של תוספת סוכר. השמות לתוספת סוכר הם[2]:
במקום משקאות תוססים או ממותקים, לכו על מים או משקאות דיאטטיים ללא סוכר או ללא תוספת סוכר. אגב, אפילו מיצי פירות ושייקים שאינם ממותקים נחשבים לעשירים בסוכר, אז הגבילו את הכמות לעד 150 מ"ל ביום.
הפחיתו בהדרגה את כמות הסוכר במשקאות חמים ובכל מזון שבו אתםן מוסיפים סוכר, עד שתוכלו להימנע מכך לחלוטין. לחילופין, עברו לממתיק.
במקום למרוח על הטוסט ריבה, נוטלה או דבש, נסו ריבה מופחתת סוכר, בננה פרוסה או גבינת דלת שומן.
נסו להפחית את הסוכר במתכונים בבית. זה עובד לרוב הדברים למעט ריבה, מרנג וגלידה.
העדיפו דגני בוקר מלאים ולא ממותקים שאינם מצופים בשוקולד או דבש.כדי להמתיק את המנה אפשר להוסיף קצת פרי כגון בננות פרוסות, פירות יבשים או פירות יער.
"פרופ' ערן לשם הקדיש את כל הזמן הנחוץ על מנת לברר את מצבי, לעבור על תוצאות הבדיקות שהבאתי, מתן הסבר מפורט על מצבי ומתן המלצות להמשך טיפול. הוא נתן שירות אדיב, במאור פנים, במקצועיות וברגישות."
שלום לילי,
תודה על השאלה החשובה.
השימוש באולמוס נחשב בטוח עבור חולים עם חסר באנזים G6PD.
מדובר בצמח עדין שמרגיע את הריריות במערכת העיכול ואינו מכיל רכיבים מחמצנים הידועים כבעייתיים במצבים של חסר G6PD.
כמובן, כמו תמיד, מומלץ לוודא שהמוצר שאת משתמשת בו לא מכיל תוספים נוספים שעלולים להיות בעייתיים, ולהתייעץ עם איש מקצוע במידת הצורך.
מאחלת בריאות שלמה,
רעות מוקדס, נטורופתית והרבליסטית קלינית.
היי גיל, שאלה מצוינת.
בגיל המעבר יש ירידה באסטרוגן, וזה יכול להשפיע על צפיפות העצם אבל לא כל אישה צריכה תוסף סידן.
אם התזונה שלך עשירה בסידן (טחינה, ירוקים, שקדים, סרדינים ועוד), ייתכן שאין צורך בתוסף.
בדיקת דם לרוב לא תראה חוסר לכן אם יש ספק, מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם.
אם כן נדרש תוסף- סידן ציטראט נספג טוב יותר ומתאים גם לקיבה רגישה.
חשוב לצרוך גם ויטמין די ולשלב פעילות גופנית, שמחזקת את העצמות לאורך זמן.
בהתאם למצב האישי אפשר להתאים תוסף או פתרון טבעי אחר.
בהצלחה!
רעות מוקדס
היי איילה,
זו שאלה מצוינת, יש כיום מגוון רחב של תוספי ברזל, והבחירה ביניהם יכולה להיות מבלבלת.
חשוב לדעת שברזל הוא מינרל חיוני לייצור המוגלובין החלבון בתאי הדם האדומים שאחראי להעברת חמצן מהריאות אל תאי הגוף. מחסור בברזל עלול להוביל לאנמיה שמתבטאת בעייפות, קוצר נשימה, סחרחורות, נשירת שיער ולעיתים גם פגיעה בריכוז ובמצב הרוח.
מה חשוב לבדוק כשבוחרים תוסף ברזל?
סוג הברזל יש צורות שונות, עם רמות ספיגה ותופעות לוואי שונות: 1. ברזל סולפט נפוץ וזול, אך עלול לגרום לעצירות וכאבי בטן.
2. ברזל ביסגליסינאט נחשב עדין מאוד ונספג היטב מתאים לרוב האנשים, כולל בעלי מערכת עיכול רגישה.
לרוב תוספים נוזליים מכילים ברזל עדין, מתאימים גם למי שמתקשה לבלוע כדורים או סבלה מתופעות לוואי.
בכל מקרה שילוב עם ויטמין C משפר משמעותית את הספיגה של הברזל בגוף. לעומת זאת, סידן, תה, קפה ודגנים מלאים עלולים לעכב אותה.
גם מומלץ לקחת את הברזל על בטן ריקה או כשעה לפני/ אחרי הארוחה.
אם בעבר חווית בחילות, עצירות או כאבי בטן עדיף לבחור תוסף עדין יותר, עם רכיב ברזל קל לעיכול.
חפשי תוסף שכתוב עליו Iron bisglycinate או תוסף נוזלי עדין עם ויטמין C לרוב השילוב הנעים והיעיל ביותר.
בברכה,
רעות מוקדס N.D
שלום רב..
אני סובל מPTSD והכדורים הפסיכיאטריים עושים תופעות לוואי
האם יש אפשרות להכנת טינקטורה חזקה לשינה וסטרס
ללא אכוהול כיוון שזה גורם לזנק לכבד
למשל
ברא נייט: 30 אחוז אלכוהול
אם כן למי אפשר לפנות?
ומה מומלץ לקחת
יש אפשרות להכין זאת לבד?
תודה
מיץ עשב חיטה עשיר בכלורופיל, שנחשב דומה במבנה שלו להמוגלובין מולקולת הדם שמעבירה חמצן.
יש עדויות לכך שהוא עשוי לתמוך בשיפור ערכי ההמוגלובין ולתרום לתחושת חיוניות, בעיקר באנמיה קלה
עדיין אין הוכחות לכך חד משמעיות, אבל הוא יכול להיות תוספת תזונתית מועילה כל עוד אין רגישות מיוחדת ונעשה מעקב מקצועי