אי-ספיקה במסתם הוותין (אאורטלי)

תשובה: בהחלט מומלץ להיזהר יותר. תרופות רבות גורמות לתופעה הנקראת פוטוסנסיטיביות, כלומר עלייה ברגישות העור בעת חשיפה לשמש. סוגים שונים של תרופות, בהם סוגי אנטיביוטיקה שונים, תרופות לבעיות לב ולטיפול בלחץ הדם, אנטי היסטמינים, גלולות למניעת הריון, תרופות הרגעה שונות, תרופות נגד דיכאון ועוד עלולים להפוך את העור לרגיש יותר לשמש. כאשר נאלצים להיחשף לשמש בעת שימוש בתרופות כאלה, מומלץ למרוח מסנן קרינה עם מקדם הגנה גבוה ולשים לב שעל הקופסה כתוב במפורש שהקרם מגן גם מפני קרניים ארוכות, ולא רק מקרניים קצרות כמו רוב מסנני הקרינה. לגבי השתייה, כל מי שנאלץ להיות חשוף לשמש, צריך לשתות הרבה יותר מאשר בזמן שאינו נחשף לשמש. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

תשובה: כל עוד מדובר במסתם אאורטלי דו-עלי, ללא הרחבה של האאורטה, אין כל מניעה לבצע כל פעילות גופנית שהיא. ההמלצות הן לשמור על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית אירובית, של כ-40 דקות לפחות 3 פעמים בשבוע, ושמירה על תזונה מאוזנת. חשוב לציין שמדובר בהמלצות כלליות, ושיש לבחון כל מקרה לגופו, על פי תפקוד המסתם ומצב החולה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: חללי הלב הימניים תקינים, וזה כולל את חדר ימין. לפי תוצאות הבדיקה שלך, התפקוד הכללי של הלב תקין. ישנה הפרעה ביכולת הלב בהרפיה (יחסי גלי A>E) וישנן הפרעות קלות בסגירת חלק מהמסתמים. השלכות התוצאות של בדיקה זו תלויות במידה רבה בהיסטוריה הרפואית שלך, במצבך הכללי, ובממצאי בדיקה גופנית. אי ספיקה קלה או מינימלית של המסתמים הוא ממצא די שכיח, ששכיחותו עולה עם הגיל. אתה מוזמן לקרוא עוד על הנושא בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_060209_3.asp

תשובה: לכל אדם יש ארבעה מסתמים בלב המאפשרים את זרימת הדם בכיוון אחד ומונעים את זרימתו בכיוון ההפוך. מסתמים כאלה מורכבים משניים או שלושה צניפים המהודקים כמו כיסים אל דופן הכלי. כאשר הדם זורם בכיוון הנכון, הצניפים נצמדים לדפנות ומאפשרים זרימה, אך כאשר הזרימה היא בכיוון ההפוך - הצניפים מתמלאים דם, מתרחבים וסוגרים את הפתח. לא ברור משאלתך איזה מסתם הוא הדו-צניפי. אם מדובר במסתם המיטרלי, אז זהו מצב נורמלי. זהו מסתם בלב המאפשר זרימת דם בכיוון אחד, מן הפרוזדור השמאלי אל החדר השמאלי, ומורכב משני צניפים. אם מדובר במסתם האאורטלי, אז זהו מצב פתולוגי. זהו מסתם המאפשר זרימת דם בכיוון אחד, מן החדר השמאלי לאאורטה, ומורכב מ-3 צניפים. חבל שלא כתבת לפי איזו בדיקה נקבע רוחב האאורטה (אקו או CT), מדוע נעשתה הבדיקה, מה מצב המסתם ומה גודל החדר. ההחלטה לגבי ניתוח של אאורטה מורחבת בחולה ללא סימפטומים תלויה במידת הסיכון בניתוח מול מידת הסיכון לקרע של האאורטה. הנתונים החשובים במקרים אלה הם קודם כל גודל האאורטה אבל גם קצב השינוי ברוחב האאורטה, שאינו פחות חשוב, וכן אם ישנה חולשה ידועה של האאורטה, כמו בחולים עם מחלת מרפן, אבל גם (אם כי במידה פחותה) בחולים עם מסתם דו-צניפי. כמו כן חשוב לדעת אם מסתם האאורטלי מתפקד באופן תקין. מכיוון שלא נתת לי את כל הנתונים, אני מניחה שאצלך החדר השמאלי תקין, ושלא ידוע על קצב ההרחבה של האאורטה. לא ברור אם המסתם האאורטלי אצלך הוא בעצם דו-צניפי. כיוון שכך, 40 מ"מ אינם עדיין אינדיקציה (התוויה) לניתוח. עם זאת, מומלץ לשמור על לחץ דם תקין, לכיוון הנמוך של התקין, וחשוב לחזור על בדיקת ה- CT בעוד 6 חודשים. אם יהיו סימפטומים כמו כאבים עליך לפנות מייד לרופא עם ידע והבנה בתחום. פעילות גופנית בהיקף גבוה יכולה להיות גורם סיכון לקרע כאשר ישנה מפרצת באאורטה. אך על סמך הנתונים שסיפקת איני יכולה לתת תשובה לשאלתך. אני ממליצה לך להפנות שאלות אלו לרופא המומחה המכיר אותך, ואם אתה לא מסופק מתשובותיו, תמיד ניתן לקבל חוות דעת נוספת. בברכה ד"ר אורלי שניידר - אינפומד