כיחשון

כיחשון היה מוכר כבר בימי יוון העתיקה והמונח קכקציה (Cachexia) הוא במקור מונח יווני שפירושו "מצב רע". הכיחשון מוגדר כיום כמצב שיש בו איבוד מהיר וקשה של מסת שרירי הגוף, כתוצאה ממצב דלקתי כרוני שבו מעורבת המערכת החיסונית של הגוף. הגדרה זו של כיחשון מבדילה בינו לבין ירידה במשקל כתוצאה מחוסר תזונה.

מחלות רבות יכולות לגרום לכיחשון. בין העיקריות נכללות: מחלות סרטן, מחלות זיהומיות (בעיקר איידס ושחפת), ואי-ספיקה קשה בלב. מחלות נוספות שעלולות לגרום לכיחשון הן: דלקת מיפרקים שיגרונתית (Rheumatoid arthritis), מחלת ריאות חסימתית כרונית, מחלת קרוהן (Crohn disease), לייפת כיסתית (Cystic fibrosis).

בחלק מהמחלות דלעיל שכיחות הכיחשון גבוהה ביותר. למעלה מ-80% מחולי הסרטן או מחולי האיידס לוקים בכיחשון לפני מותם. 80% מהחולים בסרטן של דרכי העיכול העליונות ו-60% מהחולים בסרטן הריאה, לוקים בכיחשון כבר בזמן אבחון המחלה.

הכיחשון שכיח יותר בקרב ילדים וקשישים. ייתכן ש"יתרון" זה קשור לחוסר התפתחות או לירידה בתפקוד של המערכת החיסונית.

סוברים שהמחלות הגורמות לכיחשון מייצרות, על ידי הגידולים הממאירים עצמם, או על ידי המערכת החיסונית, חומרים, בעיקר ציטוקינים (Cytokines) הגורמים לשיבוש כללי של המערכת לחילוף החומרים בגוף. שיבוש זה גורם להפרעות בחילוף החומרים של החלבונים והסוכרים. התוצאה הסופית היא בעיקר איבוד מסת שרירי הגוף, אולם חמור לא פחות הוא איבוד מסת האיברים הפנימיים.

לאור המהלך הכרוני, האבחון פשוט ומתבסס על הסיפור הרפואי שברקע, על ירידה ניכרת במשקל ועל בדיקת החולה.

קצב התפתחות הכיחשון וסופו תלויים במחלה הבסיסית שהביאה להתפתחותו, אולם בדרך כלל מדובר במהלך כרוני הנע מחודשים ספורים עד שנים מועטות. הכיחשון מגביר את הסיכוי ללקות בזיהומים, בסיבוכים שלאחר ניתוח, ובסיבוכים שלאחר רדיותרפיה וכימותרפיה. בסופו של דבר תוחלת החיים קצרה באורח משמעותי.

ד"ר מיכאל הופמן