כיב ברגל

כיב ברגל מתבטא בשקע שטחי או עמוק העשוי להופיע בכפות הרגליים, בקרסוליים ובשוקיים. יש להבדיל בין כיבים שמקורם בעורקים לבין כיבים שמקורם בוורידים.

כיבים שמקורם בעורקים, סיבתם העיקרית היא חסימה מוחלטת או ניכרת של חלל העורקים המזינים את הרגליים ו/או זיהומים ו/או תהליכים דלקתיים, כגון:

1. מחלה חסימתית בעורקים ההיקפיים (PAOD) שסיבתה היא טרשת עורקים מתקדמת. הכיבים, אשר לעיתים חל בהם נמק, מופיעים באצבעות, בכפות הרגליים (בצידן העליון, גב כף הרגל, או התחתון) בעקבים ובשוקיים.
2. תופעת רינו. לעיתים נדירות מאוד בתופעת רינו ראשונית (Primary Raynaud's phenomenon) שסיבתה המדויקת אינה ידועה, ולעיתים שכיחות בתופעת רינו משנית (Secondary Raynadud's phenomenon) למחלות או לגורמים שונים, כגון:  מחלות רקמת החיבור (זאבת אדמנתית, סקלרודרמה, דרמטומיוזיטיס, מחלת רקמת חיבור מעורבת); עבודה במכשירים רוטטים; מחלות מיאלופרוליפרטיביות; מחלות ממאירות; מחלת Buerger; יתר-לחץ-דם ראשוני בריאה.
3. אי-ספיקה בלב.
4. דלקת בכלי דם (Vasculitis);
5. תסמונת הנוגדנים כנגד פוספוליפידים.
6. תסחיפי כולסטרול העלולים להופיע לאחר צנתור לב או בכלי דם עורקיים, או לאחר ניתוח מעקפים.
7. קריוגלובילנמיה (Cryoglobulinemia), כתוצאה מקיום החלבון קריוגלובולין השוקע בכלי הדם וחוסם אותם בתנאי חשיפה לקור.
8. קריופיברינוגנמיה (Cryofibrinogenemia). בשל נוכחות החלבון פיברינוגן השוקע בכלי הדם בתנאי חשיפה לקור.
9. כף רגל של חולה בסוכרת.

השכיחות הגבוהה ביותר של היווצרות כיבים שמקורם בעורקים קשורה ב-PAOD ובעיקר בקרב חולים הלוקים בסוכרת.

כיבים שמקורם בעורקים יכולים להיות שטחיים או עמוקים, עם שוליים רכים או קשים. הם בדרך כלל קטנים (בקוטר של 2-1 ס"מ ולעיתים קרובות הם מזוהמים בחיידקים. לעיתים יש תגובה דלקתית קשה סביב הכיבים, ולעיתים חל בכיבים נמק. החולים חשים בכאבים, קשים ביותר לעיתים, המופיעים במנוחה מוחלטת (Rest pains). הם גורמים להגבלה בתנועה (בעיקר כאשר הכיבים בקרסול), לחולשה, לנדודי שינה, לחוסר דם ולירידה במשקל.

כיבים שמקורם בוורידים נובעים מאי-ספיקה כרונית בוורידים המופיעה עקב אי-ספיקה במסתמי הוורידים העמוקים של השוק, של הירך או של המפשעה, לאחר פקקת ורידים עמוקים (Deep vein thrombosis).
במצב זה מתרחשים שני תהליכים: 1. אי-ספיקה במסתמי הוורידים הנ"ל, וכתוצאה מכך חוזר הדם הוורידי לכיוון כפות הרגליים; 2. חסימת הזרימה של הדם הוורידי על ידי שאריות של קרישי דם בוורידים הנ"ל. כתוצאה מכך מופיע גודש ורידי ניכר, בעיקר בשוקיים ובקרסוליים, ובו-בזמן עולה הלחץ בווריד עד לרמה שהיא פי 2.5 מהתקין, ונגרם לחץ ממושך על העור. הלחץ על העור מתבטא בשינויים ניווניים: העור נעשה דק, צבעו הופך לחום, הוא נסדק בקלות ומתעורר גרד באזור שהתנוון. בהמשך העור מתבקע ומופיעים כיבים שמקורם בוורידים.
כיבים שמקורם בוורידים בהשוואה לכיבים שמקורם בעורקים, גדולים יותר, נוטים להופיע מעל לקרסוליים, מכאיבים מאוד ולעיתים קרובות מזוהמים בחיידקים.