סיאטיקה, המכונה לעיתים גם אישיאה, היא מצב של כאב המקרין לאורך נתיב העצב הסיאטי, המסתעף מהגב התחתון דרך הירכיים והישבן ועד מורדן של כל אחת מהרגליים. למרות שהכאב יכול להיות חריף, במרבית המקרים הוא חולף באמצעות טיפולים שמרניים בתוך מספר שבועות. אנשים שיש להם סיאטיקה חמורה, במלווה בתסמינים של חולשת רגליים משמעותית או שינויים במעי או בשלפוחית השתן, עלולים להזדקק לניתוח[1], אשר במרבית המקרים יבוצע על ידי אורתופדית או אורתופד עמוד שדרה.
בדרך כלל, סיאטיקה משפיעה רק על צד אחד של הגוף והיא מופיעה לרוב בעקבות מצבים אשר גורמים לדחיסה של עצב זה כגון פריצת דיסק והיצרות תעלת עמוד השדרה. מצבים אלו מובילים לדלקת, לכאב ולעיתים אף לחוסר תחושה ברגל הפגועה[1].
סיאטיקה היא בעיה רפואית נפוצה מאוד. כ-40% מהאנשים בארה"ב חווים סיאטיקה מתישהו במהלך חייהם. כאבי גב הם הסיבה השלישית בשכיחותה לכך שאנשים מבקרים אצל הרופא/ה[2].
צילום: shutterstock | Nathan Devery
סיאטיקה תסמינים
פגיעה אמיתית בעצב הסיאטי היא יחסית נדירה, ולכן המונח סיאטיקה משמש בדרך כלל לתיאור כל כאב בגב התחתון שמקרין לרגל. הכאב הזה נובע מגירוי, דלקת או לחץ המופעל על העצב[2].
באופן כללי, תסמינים של סיאטיקה יכולים להתבטא בכאב, בעקצוץ ובחוסר תחושה ברגל. תסמינים אלו יכולים להופיע בכמה אופנים[3][2]:
הכאב יכול להיות קל עד חמור ובכל מקום לאורך נתיב העצב הסיאטי - מהגב התחתון, דרך הירכיים, הישבן ו/או במורד הרגליים.
סיאטיקה גם יכולה לגרום לחולשת שרירים, לחוסר תחושה ועקצוץ לאורך הרגל, בכף הרגל ו/או בבהונות.
יש אנשים שמתארים את הכאב כחד או כדקירות, אחרים מתארים את הכאב כשורף או כזרם חשמלי. הכאב משתנה בין כל אדם ואדם, בהתאם לחומרת המצב ולגורם לכאב.
הכאב יכול להיות קבוע או להיעלם.
לרוב, הכאב יהיה חמור יותר ברגל בהשוואה לגב התחתון.
הכאב מחמיר בזמן ישיבה או עמידה ארוכה, כמו גם בעת סיבוב פלג הגוף העליון בזמן עמידה. תנועות גוף חדות ופתאומיות כגון שיעול או עיטוש, יכולות אף הן להחמיר את הכאב.
סיאטיקה פוגעת בדרך כלל רק ברגל אחת. עם זאת, לעיתים הבעיה יכולה להופיע בשתי הרגליים. הדבר תלוי במקום שבו מופעל לחץ על העצב לאורך עמוד השדרה.
סיאטיקה יכולה להופיע בפתאומיות או בהדרגה. גם זה תלוי בגורם. פריצת דיסק, למשל, עלולה לגרום לכאב פתאומי; דלקת פרקים בעמוד השדרה מתפתחת לאט.
במקרה של בעיות בשליטה בשלפוחית השתן או במעיים, או אם יש חולשה, חוסר תחושה או כאבים עזים, יש לפנות בהקדם לייעוץ רפוא[3].
סיבות וגורמי סיכון
סיאטיקה נגרמת כתוצאה מגירוי של עצב עמוד השדרה המותני והסקראלי. הגורמים לסכיאטיקה כוללים[3][4]:
פציעה או טראומה בעמוד השדרה.
בליטות בעצמות או גידולים אחרים.
היצרות של תעלת עמוד השדרה.
שרירים תפוסים בישבן.
דלקת מפרקים ניוונית – מחלה שיכולה לגרום לנזק לעמוד השדרה ולפצוע עצבים.
ספונדילוליזיס – פגם בחיבור בין שתי חוליות, שעלול לגרום לשבר בחוליה או להחלקה של חוליה אחת מעל אחרת.
הריון - ככל הנראה הורמונים מסוימים של הריון גורמים להתרופפות הרצועות שמחזיקות את החוליות, מגינות על הדיסקים ושומרות על עמוד השדרה יציב. רצועות משוחררות עלולות לגרום לעמוד השדרה להיות פחות יציב ולדיסקים להחליק, מה שמוביל להתפתחות של סיאטיקה. גם משקלו ומיקומו של העובר יכולים להפעיל לחץ על העצב[2].
הזדקנות - עם הגיל, באופן טבעי רקמות העצמות והדיסקים בעמוד השדרה נחלשות. השינויים והתזוזות בעצם, בדיסקים וברצועות עלולים לפגוע או ללחוץ על העצב.
סוכרת – בעקבות בעיות בכלי הדם, קיים סיכון גדול יותר לנזק עצבי.
עודף משקל - עמוד השדרה הוא כמו מנוף אנכי. השרירים מהווים את משקל הנגד. המשקל שנושאים בחלק העליון של הגוף הוא מה שעמוד השדרה צריך להרים. ככל שיש יותר משקל, כך שרירי הגב (משקל הנגד) צריכים לעבוד יותר. זה יכול להוביל למתחים בגב, לכאבים ולבעיות גב אחרות.
תחום עיסוק – עבודה הכוללת הרמת משאות כבדים, או לחילופין ישיבה ממושכת, מעלה את הסיכון לבעיות בגב התחתון.
מחסור בפעילות גופנית - שרירי הליבה הם שרירי הגב והבטן. בניגוד לחזה, שבו כלוב הצלעות מספק תמיכה, התמיכה היחידה לגב התחתון היא שרירים. ככל שהליבה חזקה יותר, כך יש יותר תמיכה בגב התחתון.
אבחון ובדיקות
בפגישה אצל אורתופד/ית תיבדק ההיסטוריה הרפואית של המטופל/ת. לאחר מכן, יישאלו שאלות בנוגע לתסמינים, ולאחר מכן תיערך בדיקה גופנית, שבה ייתכן ויהיה צורך לבצע הליכה על בהונות הרגליים והעקבים, הרמת רגל ישרה בשכיבה, מתיחות ותנועות אחרות שיעזרו לאתר את מקור הכאב ואת גמישות השרירים וחוזקם. בהתאם למה שיתגלה במהלך הבדיקה הגופנית, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות הדמיה כגון[2]:
צילומי רנטגן של עמוד השדרה כדי לחפש שברים, בעיות בדיסק, זיהומים, גידולים ובליטות עצם.
MRI או CT - כדי לראות תמונה מפורטת יותר של העצם והרקמות הרכות של הגב.
EMG (אלקטרומיוגרפיה) - בדיקה של מהירות ההולכה העצבית, כדי לבחון את כמה אימפולסים חשמליים עוברים דרך העצב הסיאטי ומה תגובת השרירים.
מיאלוגרפיה - שיקוף רנטגן של חוט השדרה ועמוד השדרה. חומר ניגוד מוזרק דרך תעלת השדרה למרווח שסביב החוטולקצות העצבים, כדי לראות את מצב הדיסקים והחוליות.
סיבוכים אפשריים
למרות שרוב האנשים מתאוששים באופן מלא ללא טיפול, סיאטיקה עלולה לגרום לנזק עצבי קבוע. יש לפנות לטיפול רפואי מידי במידה ויש אובדן תחושה ברגל, חולשה ברגל, בעיות במעי או בשלפוחית השתן[1].
טיפולים ותרופות
סיאטיקה בדרך כלל משתפרת תוך 4 עד 6 שבועות, אך לפעמים היא יכולה להימשך זמן רב יותר.כדי להקל על הכאב ולהאיץ את ההחלמה מומלץ לעשות את הדברים הבאים[5]:
להמשיך בפעילות הרגילה ככל הניתן.
לעשות תרגילים המיועדים לסיאטיקה.
להתחיל בפעילות גופנית מתונה ברגע שאפשר - כל פעילות יכולה לעזור.
להשתמש במשככי כאבים.
לשים כרית קטנה בין הברכיים כשישנים על הצד, או כמה כריות מתחת לברכיים בזמן שכיבה על הגב.
לא מומלץ לשבת או לשכב במשך זמן ארוך מדי - גם אם הזזה של הגוף כואבת, זה לא בהכרח מזיק. תזוזה יכולה להגדיל את הסיכוי לשיפור מהיר יותר.
במידה והבעיה לא עוברת, להלן הטיפולים הקיימים היום[1]:
תרופות - נוגדי דלקות, מרפי שרירים, תרופות נרקוטיות (Narcotics), נוגדי דיכאון טריציקליים, תרופות אנטי אפילפטיות.
פיזיותרפיה - ברגע שהכאב משתפר, ניתן לתכנן תוכנית שיקום למניעת פציעות עתידיות. זה כולל בדרך כלל תרגילים לשיפור היציבה, חיזוק שרירים התומכים בגב ושיפור הגמישות.
זריקות סטרואידים - במקרים מסוימים, יומלץ על הזרקת קורטיקוסטרואידים (סוג של סטרואיד) לאזור שסביב שורש העצב. תרופה זו מפחיתה כאב על ידי דיכוי הדלקת שסביב העצב המגורה. טיפול זה לרוב גורם לבעיה לחלוף בתוך כמה שבועות עד חודשים. עם זאת, מספר הזריקות שניתן לקבל מוגבל, מאוחר שקיים סיכון לתופעות לוואי חמורות ככל שתדירות ההזרקות עולה.
ניתוח - אפשרות זו תתבצע בדרך כלל רק במקרים שבהם העצב הפגוע גורם לחולשה משמעותית בשרירים, לאובדן שליטה במעי או בשלפוחית השתן, או כאשר יש כאב שמחמיר בהדרגה או שאינו משתפר עם טיפולים אחרים. בניתוח ניתן להסיר את בליטת העצם או לטפל בדיסק שלוחץ על העצב.
מניעה
לא תמיד ניתן למנוע סיאטיקה, ומצב זה עלול לחזור. עם זאת, הדברים הבאים יכולים להקטין את הסיכוי להופעת הבעיה[1]:
פעילות גופנית סדירה - כדי לשמור על גב חזק, כדאי להקדיש תשומת לב מיוחדת לשרירי הליבה - השרירים בבטן ובגב התחתון החיוניים ליציבה נכונה וליישור.
ישיבה נכונה – חשוב לשמור על יציבה נכונה בזמן ישיבה. יש לבחור מושב עם תמיכה טובה לגב התחתון, משענות לידיים ובסיס מסתובב. אפשר להניח כרית או מגבת מגולגלת מאחורי הגב התחתון כדי לשמור על צורת העקומה הרגילה שלו, ולשמור על הברכיים והירכיים בצורה אופקית.
מכניקת גוף טובה – במקרים של עמידה ממושכת, מומלץ מדי פעם להניח רגל אחת על מקום מעט מוגבה כגון שרפרף. בעת הרמת משא כבד, יש לאמץ את הגפיים התחתונות ולא את הגב – להתכופף עם הרגליים, לשמור על גב ישר ולהחזיק את המשא קרוב לגוף. מומלץ להימנע מלהרים לבד משאות כבדים מדי.
טיפולים אלטרנטיביים
ישנם טיפולים משלימים לגב התחתון, השניים הנפוצים ביותר הם[1]:
דיקור - החדרת מחטים דקות לתוך העור בנקודות ספציפיות בגוף. כמה מחקרים מצאו שדיקור סיני יכול לעזור לכאבי גב. בד בבד, קיימים מחקרים שלא מצאו תועלת בטיפול זה. אם החלטתם ללכת לדיקור, בדקו שמטפל/ת הוא או היא אנשי מקצוע מוסמכים שעברו הכשרה.
כירופרקטיקה – טיפול שמטרתו היא להשיב תנועת עמוד שדרה מוגבלת, וכך לשפר את התפקוד ולהפחית את הכאב. היעילות והבטיחות של טיפול זה דומים לטיפולים השמרניים בגב התחתון, אך במקרים מסוימים של הקרנת כאב, טיפול זה לא יהיה מומלץ.
"אין לי מילים להודות לד"ר רוזינסקי על הטיפול המסור. מהרגע הראשון הרגשתי שאני בידיים הטובות ביותר. הניתוח בוצע במקצועיות ובדיוק רב, והגישה העדינה שלו הפכה את כל התהליך להרבה יותר קל. היום, כשאני חוזרת לפעילות גופנית מלאה ולעצמי, אני יודעת שעשיתי את הבחירה הכי טובה שיכולתי. רופא מדהים ושליח אמיתי."
אני זקוק לניתוח הלוקס וולגוס אבל צריך לחזור לעבודה מהר יחסית. אני חושש מאוד מכאבים לאחר הניתוח. אני מבין שניתן לדרוך על הרגל יחסית מהר, אבל איך נראה בפועל הטיפול בכאב בשבוע הראשון לאחר הניתוח?
אני רקדנית לשעבר ופעילה מאוד ספורטיבית. הבוהן שלי עקומה ומכאיבה, ואני נאלצת להימנע מפעילויות אירוביות מסוימות. הרופא שלי דיבר על קיבוע העצמות באמצעות ברגים או פלטה. האם יש שיטות קיבוע ספציפיות שמומלצות יותר לאנשים צעירים ופעילים כדי להבטיח יציבות מקסימלית וחזרה מהירה יותר לפעילות ספורטיבית מלאה?
כן , ישנם כמה שיטות קיבוע ע״י הקשחה של הבסיס מתחת למפרק וקיבוע באמצעות סדים טיפוליים . אני מניח שאחורי ניתוח תצטרכי תקופת שיקום ארוכה - ממליץ על בדיקת אפשרויות נוספות
האורתופד המליץ לי על ניתוח בגישה זעיר-פולשנית, בעוד שקראתי רבות על השיטה הפתוחה הקלאסית. אני סובלת מזה כ-10 שנים, וכיום הסטייה נחשבת לדרגה בינונית-קשה. אשמח לשמוע מניסיון: מתי תועדף השיטה הזעיר-פולשנית על פני השיטה הפתוחה?
הדעה שלי היא לנסות כל טיפול אלטרנטיבי מונע לפני שיטה פולשנית . ממליץ מאוד לבחון טיפול מונע אלטרנטיבי של מתיחות פסיביות לתאומים שעשוי לעזור מאוד במקרה שלך
שלום, בעקבות שבר בפטישון לטרלי עברתי ניתוח קיבוע עם פלטה וברגים. לאחר הניתוח הייתי בגבס כ-5 שבועות. ע"פ כל הביקורות / צילומים הניתוח עבר בהצלחה והאיחוי מתקדם טוב וכמצופה. בביקורת לפני שבועיים הורד הגבס והנחיות לפיזיותרפיה: שבועיים ללא דריכה לאחר שבועיים התחלת דריכה חלקית ובהמשך דריכה מלאה. הבעיה שלי: לאחר הורדת הגבס יש לי נפיחות וכאבים מאוד חזקים בכף הרגל עצמה בכל חלקיה (כריות, עצמות המסרק עקב) ולאו דווקא באזורים הקרובים לשבר. ביצעתי במשך השבועיים מהורדת הגבס, בהנחיית הפיזיותרפיסט, עיסויים לכף הרגל תרגילי תנועה כדי להחזיר את טווחי התנועה אבל השיפור בכאבים ובטווחים הוא מאוד מינורי. כעת כאשר אני אמור להתחיל לבצע דריכה חלקית אני בקושי מסוגל להעביר משקל - אפילו חלקי מאוד - לרגל הפגועה בגלל שהכאבים בכף הרגל עוצרים אותי. גם הרופא וגם הפיזיותרפיסט טוענים שזה נורמלי לחלוטין וזה תהליך שיקח זמן אבל לא מסבירים לי למה זה קורה. אני מבין שאחרי קיבוע של חודשיים מובן שכל האיזור מאובן ואמור לכאוב אבל לא מבין למה דווקא כף הרגל כואבת יותר מאיזור השבר עצמו. אני חושש שמא משהו לא תקין בכף הרגל מעבר לשבר בקרסול. מה דעתך? האם צריך לבקש בדיקות נוספות? ואם כן, איזה בדיקות? תודה רבה
היי, אכן צפויים כאבים גם לא באיזור השבר לאחר קיבוע ממושך באם הכאבים ממשיכים למרות הפעלת המפרקים יש מקום לצילום מכוון גם לכף הרגל ב 3 מנחים לאחר מכן לפי ההתקדמות ניתן לשקול בדיקות נוספות. בהצלחה. בברכה, דר' אייל הלר מומחה לכירורגיה אורתופדית, פגיעות ספורט כף רגל וקרסול טלפון ליצירת קשר למטרת פגישת ייעוץ - 0506802496
הוסף תגובה
שיקום לאחר ניתוח שבר קרסול
danb200031/01/2019 | 17:27
ד"ר הלר תודה רבה על תשובתך. שאלת המשך: אני מוזמן לביקורת שגרתית בביה"ח בעוד 4 שבועות. אם לא יחול שיפור במצב - האם להמתין עד לביקורת? או לפנות לבירור הכאבים לפני כן, ואם לפני כן - מתי היית ממליץ על בירור כאמור? תודות
היי, באם אין שיפור בכאבים בהחלט הייתי ממליץ על בירור לפני כן בברכה, דר' אייל הלר מומחה לכירורגיה אורתופדית, פגיעות ספורט כף רגל וקרסול טלפון ליצירת קשר למטרת פגישת ייעוץ -
הוסף תגובה
קרסול
יונה03/10/2022 | 14:17
איך אתה היום לאחר ניתוח הקרסול
הוסף תגובה
כאבים בכף רגל קרסול
מיה16/01/2025 | 20:59
אני עברתי ניתוח אחרי שישה חודשים אני ממש סובלת מניפחות כאבים חוסר שליטה בכף רגל מופיע ממיני לעבוד כמו שיהתי פעם עם חצי משרה אך לא עזר פיזיותרפיה לא עוזר נגד כאבים רוב הזמן כל רופא אורתופד אמר המקום רגיש כואב לא מוסיף כלום אין מה לעשות 10 רופאים כבר פגשתי רופא משפחה שלי אינו יודיע מה לעשות איתי מחלה כל שני וחמישי לא מצליחה לתקדם אשמח ל ענה ניפכות שאני עם כפכפים גם בעבודה אפשר אפילו גרב לגרוב
הוסף תגובה
לאחר ניתוח קרסול
נטעלי03/12/2025 | 11:27
היי, לאחר חודש וחצי התחלתי דריכה עם קביים. הכאבים הם דווקא מהצד השני של הקרסול ולא הצד המנותח. האם זה משהו חריג?
זה לא דבר חריג , בדרך כלל הדריכה היא באיזור פס הדריכה וכניראה שזה הצד הנגדי לצד המנותח . אם הכאב חריג ממליץ לפנות לביקורת לרופא המטפל שיאבחן האם יש דלקת
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
צילום רנטגן 
ניתוח פריצת דיסק 
עקמת מלידה 
תשובת מומחה 
תשובת מומחה שיקום לאחר ניתוח שבר קרסול 
שיקום לאחר ניתוח שבר קרסול
