פטרת המפשעות ושפשפת

שפשפת נגרת עקב חיכוך מתמיד בין הירכיים העליונות עקב הליכה מרובה. החום המקומי גורם לגירוי העור ואודם הבולט יותר במרכז הנגע ופוחתים לקראת שולי הנגע. בניגוד לפטרת המפשעות, שבה מרכז הרובד הפטרייתי נראה תקין והשוליים מורמים ובעלי גבול חד, בשפשפת - מרכז הרובד הוא הבולט באדמומיותו, ואילו השוליים שטוחים יותר ונעדרי גבול ברור בינם לבין העור הבריא. 

הרבדים האדמומיים של השפשפת סימטריים בדרך כלל, לעומת הרבדים של פטרת המפשעות שאינם סימטריים. במקרה של שפשפת, קיימת תחושת צריבה וכאב בדומה לכווייה בדרגה אחת ואפילו נגיעה גורמת לאי-נוחות. בפטרת המפשעות קיים בעיקר גרד.

רופא/ת עור מומחה יכול לאבחן שפשפת, אך בכל זאת ניתן לבצע בדיקה שתראה נוכחות של פטריות או תרבית. 

שמים על זכוכית נושא קשקשים שניטלו מהמפשעות (רצוי משולי הרובד הפטרייתי), מטפטפים טיפה של חומר המכונה KOH בריכוז 20%-10% (חומר זה ממיס את הקרטין אך אינו פוגע בפטרייה), ומזהים בעזרת מיקרוסקופ מבנים של פטרייה. אמצעי נוסף לאבחון הוא תרבית. 4-2 שבועות לאחר התקנת תרבית ניתן לאתר פטריות אם ישנן וגם לזהות את סוגן. 

בדרך כלל הפטרייה אינה מתפשטת/מתפתחת בשק האשכים ו/או באיבר המין, מאחר ששכבת הקרטין (השכבה החיצונית ביותר של העור) באיברים אלו דקה מאו, ואין לפטרייה מספיק "מזון". 

כטיפול מקומי בפטרת מפשעות ניתן למרוח משחה אנטי-פטרייתית כגון ביפונזול (Bifonazole), משחת אגיספור, בוטנפין (Butenafin), מנטקס או משחת טרבינפין (Terbinafine), משחת למיסיל למספר שבועות. 

אם אין תגובה מספקת, מומלץ טיפול הניתן בדרך פומית, באמצעות טבליות טרבינפין (Terbinafine): טרבינפין, למיסיל, איתרקונזול (Itraconazole), או ספורנוקס לשבוע עד שבועיים. כטיפול מונע מומלץ למרוח את המפשעה פעם או פעמיים בשבוע במשחה אנטי-פטרייתית. 

טיפול בשפשפת: מעבר לטיפול המונע מומלץ למרוח משחה אנטי-דלקתית (המכילה קורטיזון חלש-בינוני) שנועד להקל על האודם והצריבה, שמכילה גם חומר אנטי-פטרייתי כגון משחה הידרו-אגיסטן או משחת קומגיס. החומר האנטי-פטרייתי נועד למנוע התפתחות פטרייה העלולה לעיתים להתפתח ממריחה עודפת של משחות המכילות קורטיזון בלבד. 

שפשפת מתפתחת רק אצל אנשים שאין להם מרווח בין הרגליים והירכיים שלהם צמודות זו לזו. אומנם הטיפול יקל על אי-הנוחות, אך מבנה הגוף יגרום להישנות השפשפת במקרה של הליכה ממושכת בכל פעם מחדש. עם זאת ההמלצות הטיפוליות הן להימנע ככל האפשר מחיכוך מתמיד, להקטין את החיכוך בין שתי הרגליים על ידי הליכה על בסיס רחב ככל שניתן, ללבוש תחתונים העשויים מכותנה, רצוי תחתוני בוקסר, לקיים הפסקות תכופות בהליכה ממושכת (על מנת למנוע התחממות וחיכוך מקומי). 

מאת: ד"ר שמר אבנר