רציתי לברר מהן הסכנות הקיימות בזיהום החיידק טריכומוניאזיס מלבד ההפרשות והריח. האם יש סכנות פוריות או אחרות לגבר או לאישה ?

אין סכנת פוריות, אולם כל תהליך זיהומי במהלך ההריון עשוי לגרום לבעיה של לידה מוקדמת. כמו כן עדיף לטפל אנטיביוטית לפני ההריון, כי התרופה פלג'יל חוצה את השליה.

מהו החיידק טריכומונאס ? כאשר הוא מופיע בנרתיק, האם הוא גורם להפרשה בעלת ריח לא נעים ? ומה הטיפול המומלץ ?

טריכומונאס הוא טפיל הגורם לדלקת של הנרתיק, והוא עובר ביחסי מין. הוא גורם להפרשה שקופה עם ריח רע מהנרתיק, עם תחושת גרד ושריפה במקום. הטיפול הוא דרך הפה וכולל אנטיביוטיקה מסוג פלג'יל או כדורים אחרים נוגדי טפילים. ניתן לקחת את הטיפול בפעם אחת במינון של 2 גרם פלג'יל. יש לטפל גם בבן הזוג.

אני סובל מ APC resistence ולוקח קומדין. גילו לי טריכומונס ורופא המשפחה שלי אמר לי לקחת 8 כדורים בפעם אחת של מטרוג'יל 250 מ"ג, וכך לגמור את הטיפול ביום אחד. האם הכמות היא לא קצת מוגזמת?

הכמות המומלצת לטיפול חד-פעמי בטריכומונס היא סביב ה-2 גרם. ניתן לך בדיוק מינון זה, ולכן אינו נראה לי מוגזם. מומלץ טיפול גם בבת הזוג, על מנת למנוע הידבקות חוזרות. ד"ר קרן גלרון - אינפומד

חברתי בת 26, וכבר זמן רב שמופיעה אצלה בנרתיק הפרשה מרובה בצבע לבן ירקרק. בנוסף, ישנה תכיפות במתן שתן וחוסר נעימות (לעיתים קרובות אף צריבה) בעת קיום יחסי מין. בשבוע שעבר נלקחה תרבית על ידי רופאה לגילוי חיידקים, אך התוצאה היתה שלילית. מה יכולה להיות הב

מאיפה נלקחה התרבית? מהשתן או מהנרתיק או משניהם? כדאי לחזור על הבדיקה על ידי ביצוע תרבית מהפרשת הנרתיק לבדיקת מציאותו של טריכומונס וגינליס, ולשקול טיפול אנטיביוטי על כל מקרה. אני מצרפת קישור לתשובה על המחלה. http://www.infomed.co.il/questions/q_052905_4.htm

אינפומד
מחלות
טריכומונס

טריכומונס

טריכומוניאזיס , זיהום של הנרתיק בטריכומונאס | Trichomoniasis, Trichomonas vaginitis

טריכומונס היא מחלת מין נפוצה הנגרמת על ידי טפיל, עם סימפטומים כמו גרד והפרשות, וניתנת לאבחון וטיפול אנטיביוטי.

המומחים של Infomed מסבירים:

טריכומונס הוא שמו של טפיל חד תאי מסוג פרוטוזואה הגורם למחלת מין שכיחה מאוד בשם טריכומוניאזיס, הנוצרת בגלל זיהום. הטריכומונס גורם להופעה של ריח רע מהנרתיק, הפרשות מהנרתיק, כאבים, קושי במתן שתן וללידה מוקדמת בנשים הרות. בגברים הוא בדרך כלל אינו גורם לסימפטומים[1]. לרוב, טריכומונס מאובחן ומטופל בנשים על ידי גניקולוג או גניקולוגית, או על-ידי אורולוג/ית בגברים.
כמה עובדות על טריכומונס[2]:

למרות שהתסמינים משתנים, רוב האנשים בדרך כלל לא מזהים שהם סובלים מטריכומונס.
בארצות הברית, הערכה היא שיותר מ-2 מיליון זיהומי טריכומוניאזיס התרחשו בשנת 2018.
רק כ-30% מפתחים תסמינים כלשהם.
הזיהום שכיח יותר בנשים מאשר בגברים.
נשים מבוגרות נוטות יותר מנשים צעירות יותר ללקות בזיהום.
טריכומונס הוא הזיהום הנפוץ ביותר שאינו ויראלי המועבר במגע מיני ברחבי העולם[3].

מדובר במחלה של דרכי המין ועל פי הערכות המרכז להערכת ומניעת מחלות (CDC) מופיעים כ-7.4 מיליון מקרים חדשים לשנה ברחבי העולם מה שהופך את הזיהום להיות מחלת המין הנפוצה ביותר שניתן לטפל בה.

הדמיה תלת ממדית של גוף אישה והחלק הוגינלי, עם תקריב עם טפיל טריכומונס

צילום: shutterstock | Kateryna Kon

טריכומונס תסמינים
סימפטומים של טריכומונס בדרך כלל מופיעים רק כחודש לאחר ההידבקות. עד מחצית מכלל האנשים לא יפתחו תסמינים כלשהם, אך הם עדיין יכולים להדביק אחרים בזיהום[4].

התסמינים דומים לתסמינים של זיהומים רבים אחרים המועברים במגע מיני, כך שלעתים יכול להיות קשה לאבחן את הבעיה. בנשים התסמינים כוללים[1]:

הפרשה וגינלית מרובה של תפליט צהוב – ירוק או אפור לעיתים עם נקודות של דם.
זיהום של השופכה (הצינור שמעביר את השתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף).
תחושת שריפה, גירוד או כאבים בנרתיק.
ריח מסריח בנרתיק.
כאב או תחושת שריפה בזמן מתן שתן ובנוסף עליה בתדירות מתן השתן.
כאב בשעת קיום יחסי מין.
נפיחות באגן, בנרתיק ובצוואר ברחם.

בגברים בדרך כלל אין תסמינים, אבל במקרים מסוימים יכולים להופיע קושי במתן שתן, צורך לתת שתן בתדירות גבוהה יותר, כאב בעת הטלת שתן או בעת שפיכה, הפרשה נוזלית לבנה מהפין, וכאב, נפיחות ואדמומיות סביב ראש הפין[4].
סיבות וגורמי סיכון
טריכומונס הוא טפיל שעובר בעקבות מגע מיני. בנוסף להשפעה על איברי המין, טריכומונס יכול גם להדביק את פי הטבעת, הפה והידיים. אדם הסובל מהזיהום, עלול להדביק באמצעות[3]:

יחסי מין בנרתיק-פין או נרתיק-נרתיק.
מין אנאלי.
מין אוראלי.
נגיעה באברי המין (מגע עור לעור ללא שפיכה).

לא ניתן להדביק בטריכומונס בדרכים הבאות[3]:

שיתוף מזון ומשקאות.
נשיקות.
אחיזת ידיים או מגע לא מיני אחר.
היגיינה לקויה לא גורמת לטריכומוניאזיס.
זיהום בדרכי השתן לא גורם לטריכומוניאזיס.

גורמי סיכון
כל אחד ואחת יכול/ה להידבק בטריכומונס, אך נשים נוטות לכך יותר. גורמי סיכון נוספים הם[3]:

אי שימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין.
קיום יחסי מין עם מספר אנשים בו זמנית.
קיום יחסי מין עם כמה פרטנרים בצורה לא מוגנת.
גיל מבוגר יותר.
אבחון ובדיקות
ניתן לאבחן טריכומוניאזיס באמצעות בדיקה גופנית של איברי המין על ידי רופא/ה, כמו גם באמצעות בדיקות מעבדה. ייתכן ויהיה צורך בדגימה של נוזל הנרתיק אצל נשים, או בנטילת ספוגית בתוך הפין (שופכה) אצל גברים, ולאחר מכן בדיקת הדגימה תחת מיקרוסקופ. במידה וזוהה טפיל בבדיקה המיקרוסקופית, אין צורך בבדיקות נוספות. אם לא זוהה טפיל, אבל עדיין קיים חשד לטריכומונס, בדיקות אחרות יכולות להיעשות, כגון בדיקת אנטיגן מהירה ובדיקת חומצות גרעין (NAT). אם התגלה טריכומונס בבדיקות, קיים סיכוי שיומלץ לעשות גם בדיקות לזיהומים אחרים המועברים במגע מיני, כך שניתן יהיה לטפל גם בהם באותה ההזדמנות[5].
סיבוכים אפשריים
נשים הרות עם טריכומוניאזיס נמצאות בסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת (לפני שבוע 37 להריון) או ללידת תינוק במשקל לידה נמוך. לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך מעלים את הסיכון לבעיות בריאות והתפתחות בהמשך החיים של התינוק. עם זאת, ניתן להשתמש באנטיביוטיקה באישור רופא/ה בכל שלב של ההיריון לצורך טיפול[6].

בנוסף, נראה שזיהום טריכומונס עלול להשפיע על בריאותה של האישה באופן ישיר ולהעלות את הסיכון שלה להידבק בווירוס ה-HIV שגורם להתפתחות מחלת האיידס. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ לנשים חיוביות ל-HIV לבצע בדיקת טריכומונס לפחות פעם בשנה[3].

אצל גברים, הסיבוכים עלולים לכלול אפידידימיטיס (דלקת יותרת האשך), דלקת הערמונית ואי פריון [7].
טיפולים ותרופות
מחלת טריכומונס נקראת גם מחלת ה"פינג פונג" בשל הנטייה שלה לעבור בין בני הזוג מספר פעמים. לכן יש צורך בטיפול בשני בני הזוג בו זמנית, על מנת להקטין את הסיכוי להידבקות חוזרות אחד של השני.

טיפול בטריכומוניאזיס מצריך אנטיביוטיקה. אפשרויות הטיפול כוללות[5]:

מנה אחת גדולה(megadose) - אנטיביוטיקה חד פעמית במינון גבוה במיוחד של מטרונידאזול (Flagyl) או טינידאזול(Tindamax) . למרות שלכאורה ניתן להשתמש בג'ל או בתכשיר אחר בשימוש מקומי בלבד, הוכח שטיפול דרך הפה יעיל יותר בהתמודדות עם הטריכומונס. הזיהום אמור לחלוף בתוך כשבוע ובמהלך פרק זמן זה קיים איסור על קיום יחסי מין לא מוגנים מחשש להדבקה.
מנות מרובות - מספר מינונים נמוכים יותר של טינידאזול או מטרונידאזול. יש ליטול את התרופות פעמיים ביום במשך שבעה ימים. כדי לעזור להעלים את הזיהום לחלוטין, יש להמשיך ליטול את התרופה במשך הזמן שקבע/ה הרופא/ה, גם אם ההרגשה משתפרת לאחר מספר ימים. הפסקה מוקדמת בשימוש תרופה זו עלולה לגרום לזיהום לא להיעלם לחלוטין. יש להימנע מקיום יחסי מין עד סיום הטיפול והפסקת התסמינים. זה לוקח בדרך כלל כשבוע לאחר סיום מנת האנטיביוטיקה האחרונה.

לסוגי אנטיביוטיקה אלו עלולות להופיע תופעות הלוואי הבאות: בחילות, הקאות, כאבי ראש, טעם מתכתי בפה וסחרחורות. ההקאות והסחרחורות נוטות להחמיר לצד שתיית אלכוהול ולכן בסמוך לזמן נטילת התרופה (24-72 שעות כתלות בתרופה) מומלץ שלא לשתות אלכוהו[5].

חשוב להדגיש שהסימפטומים יכולים להיעלם תוך מספר שבועות גם ללא טיפול, אך במצב זה יכול להיות שהאדם עדיין נושא את הטפיל בגופו ולכן הוא עדיין מדביק אחרים איתם הוא בא במגע מיני. לכן בכל מצב של חשד בזיהום זה יש לפנות לאבחנה ולקחת את הטיפול גם אם אין סימפטומים.

בתום הטיפול, ייתכן ויהיה צורך בבדיקה נוספת על-ידי הרופא/ה. בדיקה חוזרת שבועיים עד שלושה חודשים לאחר הטיפול יכולה לוודא שהזיהום נעלם ושלא נעשתה הדבקה מחודשת[5].
מניעה
הדרך הטובה ביותר למנוע טריכומונס או להקטין את הסיכון במקרה של קיום יחסי מין, היא באמצעות הדרכים הבאות[5]:

שימוש בקונדומים - קונדומים הם הדרך הטובה ביותר למנוע טריכומונס. מכיוון ששפיכה אינה משפיעה על היכולת של גבר להדביק או להידבק במחלה, חשוב לשים את הקונדום לפני שהפין נוגע בנרתיק, בפה או בפי הטבעת. אמצעי הגנה אחרים כגון גלולות למניעת הריון או דיאפרגמות, לא מגינות מפני מחלות מין.
בדיקות שגרתיות – חשוב לבצע ביחד עם השותף/ה בדיקות למחלות מין.
הקטנת מספר הפרטנרים – הסיכון לחלות במחלות מין עולה עם מספר השותפים לסקס.
להימנע משטיפת אברי המין לפני סקס - שטיפה מסירה חלק מהחיידקים הקבועים בנרתיק המגנים מפני זיהום, ומגבירה את הסיכון להידבקות.

[1] https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/trichomoniasis/symptoms-causes/syc-20378609

[2] https://www.cdc.gov/std/trichomonas/stdfact-trichomoniasis.htm

[3] https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/4696-trichomoniasis

[4] https://www.nhs.uk/conditions/trichomoniasis/

[5] https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/trichomoniasis/diagnosis-treatment/drc-20378613

[6] https://www.womenshealth.gov/a-z-topics/trichomoniasis

[7] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK534826/

רופאים בתחום

נוירוכירורגיה

ד"ר יובל סופרו

4.9

( 28 חוות דעת )

"זו פעם שניה שהגעתי אל דר סופרו לייעוץ ובשני הפעמים יצאתי ממנו עם הסבר מלא וממצא וכמובן שההסבר לווה בנעימות שהשרה עליי רגיעה ואני ממש מרוצה ובשימחה אחזור לביקורת"

קראו עליי עוד

נטורופתיה

קרן עקיבא - N.D נטורפתית

5.0

( 14 חוות דעת )

"הגעתי לקרן בעקבות כאבי בטן שלא פסקו , בפגישה עם קרן הותאם לי תפריט במיוחד בשבילי ובנוסף קיבלתי צמחי מרפא להקלה על כאבי הבטן קרן ליוותה אותי לאורך כל התהליך ועדכנה את התפריט בהתאם למצבי ממליץ בחום"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר ודים לטיצ'בסקי

5.0

( 7 חוות דעת )

"שלום, אני מאוד מרוצה מטיפול שקיבלתי מדר' ודים לטיצ'בסקי ודים לטיצ'בסקי רופא מאוד חזק ומומחה ברמה הכי גבוהה בתחום א.א.ג אני מודה לדר' ודים לטיצ'בסקי על טיפול ועזרה שקיבלתי"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: רציתי לברר מהן הסכנות הקיימות בזיהום החיידק טריכומוניאזיס מלבד ההפרשות והריח. האם יש סכנות פוריות או אחרות לגבר או לאישה ?
שאלה: מהו החיידק טריכומונאס ? כאשר הוא מופיע בנרתיק, האם הוא גורם להפרשה בעלת ריח לא נעים ? ומה הטיפול המומלץ ?
תשובה: טריכומונאס הוא טפיל הגורם לדלקת של הנרתיק, והוא עובר ביחסי מין. הוא גורם להפרשה שקופה עם ריח רע מהנרתיק, עם תחושת גרד ושריפה במקום. הטיפול הוא דרך הפה וכולל אנטיביוטיקה מסוג פלג'יל או כדורים אחרים נוגדי טפילים. ניתן לקחת את הטיפול בפעם אחת במינון של 2 גרם פלג'יל. יש לטפל גם בבן הזוג.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני סובל מ APC resistence ולוקח קומדין. גילו לי טריכומונס ורופא המשפחה שלי אמר לי לקחת 8 כדורים בפעם אחת של מטרוג'יל 250 מ"ג, וכך לגמור את הטיפול ביום אחד. האם הכמות היא לא קצת מוגזמת?
שאלה: חברתי בת 26, וכבר זמן רב שמופיעה אצלה בנרתיק הפרשה מרובה בצבע לבן ירקרק. בנוסף, ישנה תכיפות במתן שתן וחוסר נעימות (לעיתים קרובות אף צריבה) בעת קיום יחסי מין. בשבוע שעבר נלקחה תרבית על ידי רופאה לגילוי חיידקים, אך התוצאה היתה שלילית. מה יכולה להיות הב
תשובה: מאיפה נלקחה התרבית? מהשתן או מהנרתיק או משניהם? כדאי לחזור על הבדיקה על ידי ביצוע תרבית מהפרשת הנרתיק לבדיקת מציאותו של טריכומונס וגינליס, ולשקול טיפול אנטיביוטי על כל מקרה. אני מצרפת קישור לתשובה על המחלה. http://www.infomed.co.il/questions/q_052905_4.htm
לפתיחה בעמוד חדש >