בוספירון

תשובה: הסיבה לשיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול היא בדרך כלל פגיעה בעצב הגרוני החוזר (recurrent laryngeal nerve) המעצבב את מיתרי הקול. הגורמים האפשריים לפגיעה בעצב זה הם רבים וכוללים פגיעה בעצב במהלך ניתוחים באזור הצוואר, גידולים שונים, חבלה יבשה בחזה ובצוואר. כאשר לא מוצאים סיבה ברורה לפגיעה, היא מקוטלגת כפגיעה על רקע אידיופתי, ובדרך כלל הסיבה לה היא זיהום נגיפי של דרכי הנשימה. אם אין ברקע של אימך ניתוחים שנעשו לאחרונה, אז יש לשלול גידולים באזור הצוואר. סיפרת שאמך עברה בירור שכלל בדיקת CT, ושלא נמצאו ממצאים חמורים כלשהם. השאלה הנשאלת היא אם היתה לה איזושהי הצטננות או מחלה נגיפית בזמן האחרון. חלק מהמקרים של שיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול עוברים לבד, ללא שום טיפול. לא הוכח שמנוחה או תרגילי קול עוזרים לריפוי. כמו כן לא הוכח שטיפול תרופתי כלשהו עוזר לריפוי, אם כי ישנם רופאים אשר נותנים טיפול קצר בסטרואידים כאשר רוצים להפחית את הדלקת אשר גורמת לעצב להפסיק לעבוד. כדי לבסס את האבחנה ולהחליט על דרך הטיפול, ניתן גם לעשות בדיקת אלקטרומיגרפיה אשר בודקת את הפעילות החשמלית של השרירים של תיבת הקול. ישנו גם טיפול ניתוחי, אך רופאי אף-אוזן-גרון ממליצים בדרך כלל לחכות בין שישה חודשים לשנה כדי לאפשר למיתר הקול להתרפא בעצמו. אני מציע שתפנו לרופא המטפל ותדונו איתו על אפשרויות הטיפול השונות כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר לאמך. החלמה מהירה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד

תשובה: טיפול ביוד רדיואקטיבי הוא הטיפול הנפוץ יותר לפעילות יתר של בלוטת התריס בארה"ב. היוד הרדיואקטיבי ניתן בקפסולה או בתמיסה, והוא גורם להרס של רקמת התירואיד תוך 6 עד 18 שבועות. הטיפול בטוח וגורם לתופעות לוואי מעטות בלבד, ביניהן דלקת של בלוטת התריס המופיעה בפחות מ- 1% מן המקרים, וגורם לכאב באיזור הבלוטה במשך 2-3 שבועות. לאחר הטיפול ביוד יש להימנע במשך שבוע ממגע קרוב עם בני הבית, משימוש בחפצים ובכלי אוכל משותפים. יש להימנע ממגע מיני וממגע קרוב עם ילדים ונשים בהריון. הריון הוא הוראת נגד לטיפול ביוד רדיואקטיבי. הסיבה לכך היא כי בלוטת התירואיד בעובר קיימת כבר בשבועות 10-12, והטיפול יגרום לרקמה זו לנזק בלתי הפיך. אם מתכננים הריון, יש להמתין 4-6 חודשים לאחר הטיפול. מומים מולדים אינם שכיחים יותר לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי.

תשובה: המשמעות של ממצא כמו כליית פרסה באולטרסאונד תלויה בקיומם או בהיעדרם של ממצאים נוספים. כליית פרסה כממצא בודד בדרך כלל אינה מהווה בעיה ליילוד. ממצא זה יכול לגרום לעיתים לבעיות בדרכי השתן, כגון דלקות חוזרות או אבנים בכליות, אבל אלה לא תופעות מסוכנות, והן ניתנות לטיפול. כאשר יש כליית פרסה אשר מלווה בממצאים נוספים, הדבר יכול להעיד על בעיה כרומוזומלית ועל בעיות בריאותיות במערכות נוספות. אני ממליצה להתייעץ עם גנטיקאי ולשקול ביצוע של בדיקת מי שפיר. הערכים שצירפת לגבי שקיפות עורפית והמספרים הסטטיסטיים רלוונטים רק לגבי תסמונת דאון. יש לשלול בעיות כרומוזומליות נוספות, ולהיות בטוחים כי אין עוד דברים בלתי תקינים. חשוב לזכור שאם המממצא הוא ממצא יחיד, אין לו השפעה משמעותית על איכות החיים ועל אורכם. ניתן לחיות חיים נורמליים לחלוטין עם כליות כאלה. המשיכי את הבירור אצל הרופא המטפל. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: סוג הדם שלך אינו סיבה לאי התפתחות הריון בשלביו הראשונים. עצבנות אינה גורמת לחוסר התפתחות הריון.