המומחים של Infomed מסבירים:
מאת: מערכת אינפומד
כלורותיאזיד, הנמצא בשימוש מ-1957, שייך לקבוצת תרופות הנקראות משתנים תיאזידיים. תרופות אלה מסלקות עודפי מים מהגוף ומפחיתות בצקת (אצירת נוזלים) אצל אנשים עם אי ספיקת לב גודשית, מחלת כליות ושחמת הכבד. בעבר נתנו תרופה זו גם לטיפול במתח טרום-וסתי. כיום שימוש זה אינו מקובל, אלא אם כן מוכיחים אצירת נוזלים. משתמשים בכלורותיאזיד לעיתים קרובות לטיפול ביתר לחץ דם. כיוון שתרופה זו מפחיתה את כמות הסידן בשתן, היא משמשת לעיתים למניעת ההישנות של סוגים מסויימים של אבני כליה. כמו תיאזידים אחרים, כלורותיאזיד מגביר איבוד אשלגן ועלול לגרום עקב כך לחולשת שרירים ולהפרעות בקצב הלב, במיוחד אצל חולים המקבלים דיגוקסין לאי ספיקת לב. לעיתים קרובות נותנים תוספות אשלגן יחד עם כלורותיאזיד.
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות.תדירות וזמן נטילה
פעם ביום, בבוקר, או לפי הוראות הרופא.טווח המינון
מבוגרים: 250-1000 מ"ג ליום.תחילת ההשפעה
תוך שעתיים.משך ההשפעה
תוך שעתיים.מנה שנשכחה
אין סיבה לדאגה, אך יש לקחת את התרופה מייד כשנזכרים. אם נזכרת בשעת ערב מאוחרת, דלג על המנה שנשכחה, כדי שלא תיאלץ לקום בלילה להשתין. קח את המנה הבאה לפי לוח הזמנים הרגיל.הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדיםאזהרות
תזונה
השימוש בתרופה זו עלול להפחית את כמות האשלגן בגוף. יש להרבות באכילת פירות וירקות טריים. יש להיוועץ ברופא בקשר להורדת צריכת המלח.
הריון
לא ניתן בדרך כלל. אין עדות לסיכון לתינוק, אך התרופה עלולה לגרום לאיבוד יתר של נתרן (מלח) אצל האם.
הנקה
לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- שיגדון
- סוכרת
- רמת שומנים גבוהה בדם
- זאבת אדמנתית (lupus)
- נטילת תרופות אחרות
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
רוב תופעות הלוואי נגרמות בגלל איבוד יתר של אשלגן, וניתן להתגבר עליהן על ידי נטילת תוספות אשלגן. במקרים נדירים עלול להופיע שיגדון אצל אנשים הרגישים לכך, ועלולים להיווצר קשיים באיזון של סוכרת מצורות מסויימות.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
[נוגדי דלקת לא-סטרואידים]: עלולים להפחית את ההשפעה המשתנת של כלורותיאזיד, יש צורך בהתאמת המינון. [תרופות דיגיטאליס]: איבוד-יתר של אשלגן עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופות דיגיטאליס. [קורטיקוסטרואידים]: תרופות אלה גורמות לאיבוד נוסף של אשלגן מהגוף כאשר נוטלים אותן יחד כלורותיאזיד. [ליתיום]: כלורותיאזיד עלול להעלות רמות ליתיום בדם ולהביא לסיכון של תופעות לוואי קשות. [אלכוהול, ברביטוראטים, תרופות נארקוטיות]: תיתכן הרגשת סחרחורת בעיקר לאחר קימה משכיבה לעמידה, כתוצאה מהגברה של ירידת לחץ הדם. [תרופות נוגדות סוכרת]: יש להתאים את מינונן. [תרופות אחרות להורדת לחץ הדם כגון מעכבי ACE]: תיתכן השפעה מצטברת על הורדת לחץ הדם. יש להתאים מינון. רצוי להיזהר בעיקר במנה הראשונה. רצוי להתחיל במנה קטנה ולהעלותה בהדרגתיות. [תרופות להורדת כולסטרול כגון כולסטיראמין, כולסטיפול]: עלולות להוריד את ספיגת התרופה ממערכת העיכול. [תכשירים המכילים סידן]: תיתכן עלייה בריכוזי סידן בדם. תיאזידים מעכבים הפרשת סידן וגורמים להצטברותו בדם. צריכה מוגזמת של תוספות של סידן המצויות בנוגדי חומצה ובמוצרי חלב עלולה לגרום לתופעות לא רצויות הקרויות תיסמונת חלב-אלקאלי. [תרופות נוגדות סוכרת כגון כלורפרופאמיד]: ייתכן צורך בהגדלת מינונן.השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך בתרופה זו עלול להוביל לאיבוד יתר של אשלגן ולערעור מאזן המלחים האחרים. ניטור: יש לבצע בדיקות דם תקופתיות לניטור תיפקוד הכליות ולבדיקת רמות סוכר, אשלגן, חומצת שתן ומלחים אחרים בדם.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דובוטאמין 
תשובת מומחה ליפידים 
תודה על המענה המהיר
