לפני מספר חודשים התחילו לי כאבים בצד ימין בצלעות. הכאבים היו נסבלים, ולכן לא התייחסתי אליהם. לפני שבועיים התחיל כאב מאוד חזק שנמשך עד היום לאורך השכמה הימנית, והופיעו מספר בודד של פצעים מתחת השד הימני. אבחנו לי הרפס, וקיבלתי את הטיפול הרגיל, אבל הכאב עדיין מאוד חזק בשכם. האם הכאב בצלעות קשור להרפס? מה יכול לקחת נגד הכאב למי שיש לו בעיות בתפקודי הכבד?

אכן יתכן שמדובר בכאבים כתוצאה מההרפס, תופעה הנקראת Postherpetic Neuralgia שנחשבת לסיבוך של Shingles. הפצעים שתיארת, שהם בעצם התפרצות שנייה של הווירוס הגורם לאבעבועות רוח. התופעה מתרחשת בשל פגיעה בעצבים ובעור הנגוע. ישנן מספר אפשרויות טיפול, כגון נוגדי דיכאון, העוזרים בשל השפעתם על מערכת העצבים, נוגדי התכווצות, וטיפול בסטרואידים. כדאי לפנות לנוירולוג או לרופא עור להתאמת התרופות לצרכים שלך. תוכלי לקרוא עוד על Postherpetic Neuarlgia בדפים הבאים: http://www.mayoclinic.com/.../DS00277/DSECTION=1

מה הסכנות לילדה בת 3 חודשים שנדבקת במחלת הנשיקה? האם החזקתה על הידיים על ידי חולה במחלה או, נשיקה ממנו, עשויים לגרור הדבקה?

מחלת הנשיקה היא מחלה זיהומית הנגרמת בעיקר על ידי נגיף אפשטיין-באר, הפוגע בקשרי לימפה בצוואר, בבתי השחי ובמפשעה. אחרי תקופת דגירה של 7-5 ימים מופיעים תסמינים, הכוללים התנפחות של קשרי לימפה, חום, כאב ראש, כאב גרון ואיבוד התיאבון. המחלה מאובחנת לפי נוכחות מספר רב של מונוציטים לא טיפוסיים בדם ועל ידי בדיקות סרולוגיות. התסמינים עשויים להימשך שבועות אחדים עד להחלמה. אין טיפול למחלת הנשיקה, שכן זהו וירוס, ובווירוס לא מטפלים טיפול אנטיביוטי. המחלה עוברת עם הזמן, ומתבטאת אצל כל אחד באופן שונה, גם מבחינה אורכה. בנוסף, זו מחלה די קלה כשחולים בה בגיל צעיר, וההתאוששות ממנה קצרה יחסית. אין צורך למנוע הידבקות, ואפילו עדיף לעבור אותה בגיל צעיר. ידוע כי 90% מהילדים שנדבקים בנגיף הם אסימפטומטיים, כלומר אינם סובלים מתסמיני המחלה. בגיל הילדות, אלה שנדבקים במחלה יכולים לסבול מעייפות ומחולשה, ובמקרים רבים מדלקת בגרון. בתינוקות, אם יש חשש להדבקה מהאם במהלך ההריון, יש צורך בטיפול. כאשר ההדבקה מתרחשת מאוחר יותר, הטיפול תלוי במצב התינוק. התרופה בה משתמשים נקראת Ganciclovir, והיא הוכחה כיעילה ביותר בטיפול בנגיף CMV. זהו הטיפול הנפוץ ביותר והמתאים ביותר, כפי שהוכח במספר מחקרים גדול במשך השנים האחרונות ברחבי העולם. התרופה ניתנת תחילה בטיפול של כחודש דרך הווריד, ואחריו בטיפול לתקופה שבין חודשיים לשנה דרך הפה. משך הטיפול תלוי מאוד במצב התינוק ובמדדים אחרים שיש לעקוב אחריהם, כמו ספירות דם ותפקודי כבד וכליות. כל תינוק שמקבל טיפול כזה חייב להיות במעקב צמוד של רופא ילדים. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

אני בת 25 ומצאו לי ציסטה בשחלות לפני כשנתיים. סבלתי פעם אחת מכאבים עזים בבטן בגלל הציסטה ומאז אני לוקחת גלולות ואין שום תופעות או כאבים. הציסטה דווקא קטנה יחסית, כיום היא בגודל של 24x17 מילימטר עם ספק פפילציה בתוכה, ובתקופה האחרונה יש אצלי עלייה בערכי 125 CA - כיום הוא 88, ואני כבר בטיפול. רציתי לדעת מה זה אומר עם ספק פפילציה? ומה זה בדיוק ה-CA 125? הבנתי שזה יכול להיות עקב תנודות של המחזור, אם כי אצלי הערך הזה במגמת עלייה כבר במשך תקופה ממושכת.

CA125 הוא סמן שעשוי להצביע על גידול סרטני, בעיקר בשחלות, אך הוא לא בהכרח מצביע על גידול כזה: ישנם מספר גורמים שפירים שיכולים לגרום לעליית ערכיו בדם, כמו מחזור, הריון, ציסטות מסוגים שונים, אנדומטריוזיס, דלקת של אזור אגן הירכיים ועוד. על כן לא ניתן להשתמש בסמן זה (או בכל סמן אחר) כבדיקה יחידה ומהימנה לנוכחות גידול סרטני, ולרוב משמשת הבדיקה רק לצרוך מעקב. פפילציה היא צורה מורפולוגית מסויימת של תוכן הציסטה. על מנת לקבוע בוודאות את מצב הציסטה יש לכרות את הציסטה ולבצע בדיקה פתולוגית. הציסטה שאת מתארת אכן קטנה מאוד ולא בהכרח דורשת כריתה, אך לאור מגמת העלייה בערכי הסמן, אני ממליצה לפנות שוב לבדיקה גינקולוגית לשם הערכה מחודשת. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

יש לי ערכים גבוהים של הומוציסטאין. התרופות שקיבלתי הם: טריקרדיה ואספירין. שאלתי היא: אם נטילת האספירין מחוייבת מעבר לטריקרדיה?

עליה ברמת הומוציסטאין בדם מתרחשת ב-5%-7% מן האוכלוסיה. היפרהומוציסטאינמיה (עליה ברמת הומוציסטאין בדם) היא גורם סיכון בלתי תלוי לאתרוסקלרוזיס (טרשת עורקים) של כלי הדם ולאירועים תרומבואמבוליים (היווצרות קרישי דם) ורידיים. למרות שמדובר בגורם סיכון בלתי תלוי, הרי שחשיבותו הקלינית נמוכה מאשר חשיבותם של גורמי סיכון אחרים למחלות קרדיווסקולריות, כמו היפרכולסטרולמיה, עישון, סוכרת ויתר לחץ דם. הטיפול המומלץ בחולים עם היפרהומוציסטאינמיה הוא שילוב ויטמינים: חומצה פולית במינון 0.4 מ"ג ליום, ויטמין B6 במינון 3 מ"ג ליום וויטמין B12 במינון 9 מיקרוגרם ליום. כמו כן מומלץ לאכול דיאטה עשירה בפירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, ולמעט בשומן בכלל ובשומן רווי בפרט. האספירין אינו טיפול הכרחי במקרה של רמות גבוהות של הומוציסטאין, והוא תלוי בגורמי הסיכון האחרים שלך לאתרוסקלרוזיס (עישון, סוכרת, עודף משקל, יתר לחץ דם, גיל, כולסטרול ועוד). התייעצי על כך עם רופא המשפחה שלך.

אינפומד
תרופות
ציפרוטרון

ציפרוטרון

נוגד אנדרוגנים | Cyproterone

מתאים לטיפול ב:

שיעור יתר בנשים
אקנה

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

אנדרוקור Androcur

המומחים של Infomed מסבירים:

ציפרוטרון הוא חומר המעכב את פעילות ההורמונים האנדרוגנים ברקמות השונות בגוף ובנוסף מפחית את ייצור ההורמון הגברי - טסטוסטרון. אנדרוגנים הם הורמונים זכריים הגורמים להתפתחות של סימנים זכריים, על ידי קשירה לקולטנים על גבי רקמות שונות בגוף.
אנטי- אנדרוגנים, כמו ציפרוטרון, משנים את פעילות האנדרוגנים על ידי חסימת הקולטנים, או על ידי השפעה על ייצורם.
במינון של 10 מ"ג ביום משמש לטיפול בסימנים זכריים בולטים בנשים המחייבים טיפול הורמונלי, בסימני ייצור עודף של אנדרוגנים בנשים (במצבי התפתחות של שיער עודף על-פני הגוף והפנים, באופן שאינו טבעי, צורות חמורות של אקנה, העמקת הקול, נשירת שיער "גברית" והגדלת מסת השריר).
נטילת ציפרוטרון לטיפול בהופעת סימנים זכריים בולטים נעשית רק במידה ותוצאות רצויות לא יכולות להיות מושגות באמצעות תרופות המכילות מינון נמוך שלו או באמצעות אלטרנטיבות טיפוליות אחרות. בטיפול באקנה, יש לשקול טיפול הורמונלי מול טיפול באנטיביוטיקה.
מאחר וטיפול אנטי-אנדרוגני עלול לגרום למומים מולדים, יש ליטול את תכשירי הציפרוטרון ביחד עם גלולות למניעת הריון אצל נשים בגיל הפריון. לרוב השילוב הוא עם גלולות בעלות פעילות הורמונלית משולבת (פרוגסטוגנית ואסטרוגנית) כאשר ציפרוטרון נכלל בהן במינון נמוך של 2 מ"ג לגלולה.
לפני התחלת הטיפול יש לעבור בדיקות כלליות כולל בדיקה גניקולוגית. יש לשלול בוודאות קיום הריון לפני התחלת הטיפול בתרופה.
נשים המטופלות בציפרוטרון בשילוב עם אסטרוגן ו/ או שילוב מתאים של אסטרוגן ופרוגסטרון, לא צריכות ליטול אמצעי מניעה נוסף ("גלולה") בזמן הטיפול.
במצבים של שיעור יתר ברמה בינונית ואקנה הטיפול בגלולה משולבת המכילה ציפרוטרון במינון מופחת מספיקה לעיתים.
במינונים גבוהים ובשימוש ממושך יש חשש לפגיעה בכבד ולירידה בהפרשת קורטיזול מיותרת הכליה. עקב כך יש צורך לערוך בדיקות דם סדירות וכן תפקודי כבד ותפקודי יותרת הכליה.
שימושים קיימים נוספים: סרטן ערמונית, דחף מיני מופרז, אנדומטריוזיס (אלו אינו התויות רשומות לאנדרוקור 10 מ"ג).

בחורה מורטת שיערות בשפם עם פינצטה, ציפרוטרון

צילום: STEKLO | shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות .
תדירות וזמן נטילה
מומלץ ליטול הטבליה בזמנים קצובים. משך הטיפול יקבע אינדיבידואלית ע"י הרופא ועשוי להימשך מספר חודשים.
טווח המינון
לטיפול באקנה ובשיעור יתר בינוני בנשים - 2 מ"ג של ציפרוטרון בתכשיר אחד המשלב ציפרוטרון עם אתינילאסטראדיול , עבור מחזור של 21 יום והפסקה של שבוע. לטיפול הורמונלי אנטי-אנדרוגני בנשים - 10 מ"ג של ציפרוטרון ( 15 טבליות) ינתן בשילוב עם התרופה דיאנה או אסטל. יש להתחיל לקחת את שני התכשירים ביום הראשון של המחזור (היום ה 1- של הדימום) כך שיוצא שממשיכים ליטול את הדיאנה או האסטל בלבד במשך ששת הימים שלאחר שנגמרו 15 הטבליות של הציפרוטרון. לאחר 21 יום של לקיחת הטבליות באה הפסקה של 7 ימים בלקיחת הטבליות ובתקופה זו יתרחש דימום הווסת. וכך ממשיכים למחזור נוסף.
תחילת ההשפעה
כתלות במינון ובהתוויה.
משך ההשפעה
כתלות במינון ובהתוויה.
מנה שנשכחה
במידה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג ולהמשיך כרגיל. בקרב נשים הנוטלות טיפול משולב עם גלולות למניעת הריון - במידה ונשכחה טבליה יש לקחתה תוך 12 שעות לכל המאוחר. אם עברו יותר מ 12 שעות מזמן הנטילה הרגיל, תיתכן ירידה במהימנות פעילות הטבליה למניעת הריון במחזור זה. בכל מקרה יש להמשיך בנטילת הטבליות האחרות במועד הרגיל על-מנת למנוע דימום ביניים מוקדם. במשך מחזור זה, יש לנקוט באמצעי מניעה נוספים, לא הורמונליים (כגון קונדום).
הפסקת התרופה
גם אם חל שיפור במצב הבריאותי, אין להפסיק את הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם רופא.
מינון עודף
במקרה של מינון עודף יש סיכון מוגבר לתופעות לוואי. יש לדווח לרופא המטפל וייתכן שיהיה צורך בטיפול תומך.
אחסון

בטמפרטורה הנמוכה מ-30 מעלות צלזיוס.

נמצא כמרכיב בתרופות הבאות

אסטל 35 | Estelle 35
דיאנה 35 | Diane 35
אזהרות
תזונה
יש ליטול התרופה על קיבה ריקה או עם מזון, עם שתייה מספקת.
אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
לא נבדקה ההשפעה.
הריון
אסור להשתמש בזמן הריון. (X) נמצא שגורם לפגיעה בהתפתחות אברי המין של עובר זכר.
הנקה
לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים. התרופה אינה מיועדת לילדות ומתבגרות שעדיין לא סיימו את תהליך ההתבגרות המיני.
קשישים
ניתן לנשים בגיל הפוריות בלבד.
דווח לרופא במקרה של

הריון או הנקה
מחלת כבד
דיכאון
הפרעות בקרישת הדם
סוכרת
אנמיה של תאי חרמש (sickle cell anemia)
מחלת סרטן
שתיה מרובה של אלכוהול
מחלת כליה
דימומים מהנרתיק
תסמונת רוטור
תסמונת דובין- ג'ונסון

סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

תופעות נפוצות: דימומים בין מחזורים, השמנה, עייפות, מצב רוח ירוד, דיכאון.
תופעות נוספות: שינויים בצמיחת השיער, תופעות בעור, אנמיה, נטיה לעליה במשקל וירידה בדחף המיני, עיכוב הפיך ביצירת תאי זרע. בנשים - רגישות או גודש בשדיים, דימום קל "בין-מחזורי" , בגברים - גינקומסטיה (גדילת השדיים אצל גבר). במינון גבוה התרופה עלולה לגרום לפגיעה בכבד, על כן יש צורך במעקב שגרתי אחר תפקודי הכבד ובמקרה ונגרם נזק יש להפסיק את הטיפול. מצבים נדירים: אוסטאופורוזיס, פריחה, קוצר נשימה ומיחושים בלתי רגילים באיזור הבטן העליונה - יש לפנות לרופא. נמצא גם שמינון גבוה עלול להוריד את יכולת ייצור הקורטיזול בגוף בזמן מצבי דחק. התרופה בנוסף עלולה לשנות את חילוף החומרים של הסוכרים בגוף ולכן יש השפעה בקרב חולי סוכרת.

שינויים נוספים אפשריים: קרישי דם (לא נקשר באופן חד משמעי לשימוש בתרופה), התפתחות גידול שפיר במוח (מנינגיומה). הסיכון עולה במיוחד בשימוש לטווח ארוך (מספר שנים) או במינונים גבוהים, 25 מ"ג ליום ומעלה. (סימנים של שינויים בראייה, אובדן שמיעה או צלצולים באוזנים, כאבי ראש המחמירים עם הזמן, אובדן זיכרון, פרכוסים, חולשה- מחייבים פנייה מיידית לרופא), עור יבש ושיפור במצב אקנה, נשירה זמנית ולא אחידה של שיער גוף, אנמיה, דלדול עצמות, עייפות, תשישות, חוסר תאבון, ירידה במשקל, סוכר נמוך בדם, לחץ-דם נמוך, התייבשות, כאב ראש, אי-שקט ודיכאון, כאבי שרירים (לעיתים קרובות חולשת שרירים), כאב בטן, חשק למזונות מלוחים, תחושת בחילה או הקאה ושלשול (דיכוי בלוטת יותרת הכליה).

נשים: אין להפסיק את הטיפול בתרופה במקרה של דימום קל בלתי צפוי במהלך שלושת השבועות של הטיפול המשולב. יחד עם זאת, יש להתייעץ עם הרופא במקרה של דימומים כבדים.

במידה והמחזור החודשי אינו מופיע (נדיר), במהלך שבעת ימי ההפסקה (ללא גלולות), יש להפסיק את הטיפול ולעדכן את הרופא. אין להמשיך ליטול את הטבליות לפני שהרופא שולל הריון בודאות.

סימנים המחייבים עדכון מיידי של הרופא:

תחושה כללית של חולי, חום, בחילה, הקאות, חוסר תיאבון, גרד בכל הגוף, צהבת המקבלת ביטוי בעור ובעינים צהובים, צואה בצבע בהיר ושתן בצבע כהה. אלו עשויים להיות סימנים לנזק בכבד, כולל דלקת בכבד. כאב בלתי רגיל באזור רום הבטן אשר אינו חולף מעצמו תוך זמן קצר. היכול להיות סימן לגידול שפיר או ממאיר בכבד עם דימום תוך בטני מסכן חיים.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

תכשירים נוגדי סוכרת (הנלקחים דרך הפה) או אינסולין: בשילוב עם ציפרוטרון הצורך במתן בו זמני של תכשירים נוגדי סוכרת יכול להשתנות.

תרופות המיועדות לטיפול בזיהום פטרייתי- כמו קטוקונאזול, איטראקונאזול וקלוטרימאזול.

ריטונאביר- לטיפול בזיהום HIV.

ריפאמפיצין (לטיפול בשחפת), פניטואין (לטיפול באפילפסיה), תכשירים המכילים היפריקום. תרופות אלו עלולות לזרז את פירוק התרופה בדם ולגרום לירידה לא רצויה ברמת החומר הפעיל בדם.

מינונים גבוהים של ציפרוטרון עלולים לחסום את פעילותם של אנזימים מסוימים בכבד, אשר עלולים להשפיע על השפעתן של תרופות אחרות.

אלכוהול: צריכת אלכוהול עלולה להפחית את האפקט של ציפרוטרון.

השפעת שימוש ממושך
במינונים גבוהים ובשימוש ממושך יש חשש לפגיעה בכבד ולירידה בהפרשת קורטיזול מיותרת הכליה. עקב כך יש צורך לערוך בדיקות דם סדירות וכן תפקודי כבד ותפקודי יותרת הכליה. הסובלים מסוכרת צריכים להיות בפיקוח קפדני של הרופא המטפל.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום

קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

5.0

( 6 חוות דעת )

"מקצועי סבלני ממש חוויה מושלמת"

קראו עליי עוד

כירורגיה

ד"ר מיכל שמעונוביץ מור

5.0

( 19 חוות דעת )

"רופאה מקסימה, נעימה ומקשיבה. שרות מקצועי וטוב"

קראו עליי עוד

גריאטריה

ד"ר רונן בן יוסף

5.0

( 29 חוות דעת )

"המלצה חמה על ד"ר רונן בן יוסף אני רוצה להמליץ בחום על ד"ר רונן בן יוסף, שהגיע לביתה של אמי לצורך הערכה גריאטרית. ד"ר בן יוסף ביצע את ההערכה בצורה יוצאת דופן: הוא היה מקצועי מאוד, קשוב לכל צרכינו ושאלותינו, ופעל באופן ענייני ויעיל. בנוסף, השירות שקיבלנו היה מהיר והיחס חם ואדיב. אני ממליצה עליו בחום לכל מי שמחפש רופא גריאטרי עם מענה מהיר, יחס חם ומקצועיות ללא פשרות."

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: לפני מספר חודשים התחילו לי כאבים בצד ימין בצלעות. הכאבים היו נסבלים, ולכן לא התייחסתי אליהם. לפני שבועיים התחיל כאב מאוד חזק שנמשך עד היום לאורך השכמה הימנית, והופיעו מספר בודד של פצעים מתחת השד הימני. אבחנו לי הרפס, וקיבלתי את הטיפול הרגיל, אבל הכאב עדיין מאוד חזק בשכם. האם הכאב בצלעות קשור להרפס? מה יכול לקחת נגד הכאב למי שיש לו בעיות בתפקודי הכבד?

תשובה: אכן יתכן שמדובר בכאבים כתוצאה מההרפס, תופעה הנקראת Postherpetic Neuralgia שנחשבת לסיבוך של Shingles. הפצעים שתיארת, שהם בעצם התפרצות שנייה של הווירוס הגורם לאבעבועות רוח. התופעה מתרחשת בשל פגיעה בעצבים ובעור הנגוע. ישנן מספר אפשרויות טיפול, כגון נוגדי דיכאון, העוזרים בשל השפעתם על מערכת העצבים, נוגדי התכווצות, וטיפול בסטרואידים. כדאי לפנות לנוירולוג או לרופא עור להתאמת התרופות לצרכים שלך. תוכלי לקרוא עוד על Postherpetic Neuarlgia בדפים הבאים: http://www.mayoclinic.com/.../DS00277/DSECTION=1
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מה הסכנות לילדה בת 3 חודשים שנדבקת במחלת הנשיקה? האם החזקתה על הידיים על ידי חולה במחלה או, נשיקה ממנו, עשויים לגרור הדבקה?

תשובה: מחלת הנשיקה היא מחלה זיהומית הנגרמת בעיקר על ידי נגיף אפשטיין-באר, הפוגע בקשרי לימפה בצוואר, בבתי השחי ובמפשעה. אחרי תקופת דגירה של 7-5 ימים מופיעים תסמינים, הכוללים התנפחות של קשרי לימפה, חום, כאב ראש, כאב גרון ואיבוד התיאבון. המחלה מאובחנת לפי נוכחות מספר רב של מונוציטים לא טיפוסיים בדם ועל ידי בדיקות סרולוגיות. התסמינים עשויים להימשך שבועות אחדים עד להחלמה. אין טיפול למחלת הנשיקה, שכן זהו וירוס, ובווירוס לא מטפלים טיפול אנטיביוטי. המחלה עוברת עם הזמן, ומתבטאת אצל כל אחד באופן שונה, גם מבחינה אורכה. בנוסף, זו מחלה די קלה כשחולים בה בגיל צעיר, וההתאוששות ממנה קצרה יחסית. אין צורך למנוע הידבקות, ואפילו עדיף לעבור אותה בגיל צעיר. ידוע כי 90% מהילדים שנדבקים בנגיף הם אסימפטומטיים, כלומר אינם סובלים מתסמיני המחלה. בגיל הילדות, אלה שנדבקים במחלה יכולים לסבול מעייפות ומחולשה, ובמקרים רבים מדלקת בגרון. בתינוקות, אם יש חשש להדבקה מהאם במהלך ההריון, יש צורך בטיפול. כאשר ההדבקה מתרחשת מאוחר יותר, הטיפול תלוי במצב התינוק. התרופה בה משתמשים נקראת Ganciclovir, והיא הוכחה כיעילה ביותר בטיפול בנגיף CMV. זהו הטיפול הנפוץ ביותר והמתאים ביותר, כפי שהוכח במספר מחקרים גדול במשך השנים האחרונות ברחבי העולם. התרופה ניתנת תחילה בטיפול של כחודש דרך הווריד, ואחריו בטיפול לתקופה שבין חודשיים לשנה דרך הפה. משך הטיפול תלוי מאוד במצב התינוק ובמדדים אחרים שיש לעקוב אחריהם, כמו ספירות דם ותפקודי כבד וכליות. כל תינוק שמקבל טיפול כזה חייב להיות במעקב צמוד של רופא ילדים. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 25 ומצאו לי ציסטה בשחלות לפני כשנתיים. סבלתי פעם אחת מכאבים עזים בבטן בגלל הציסטה ומאז אני לוקחת גלולות ואין שום תופעות או כאבים. הציסטה דווקא קטנה יחסית, כיום היא בגודל של 24x17 מילימטר עם ספק פפילציה בתוכה, ובתקופה האחרונה יש אצלי עלייה בערכי 125 CA - כיום הוא 88, ואני כבר בטיפול. רציתי לדעת מה זה אומר עם ספק פפילציה? ומה זה בדיוק ה-CA 125? הבנתי שזה יכול להיות עקב תנודות של המחזור, אם כי אצלי הערך הזה במגמת עלייה כבר במשך תקופה ממושכת.

תשובה: CA125 הוא סמן שעשוי להצביע על גידול סרטני, בעיקר בשחלות, אך הוא לא בהכרח מצביע על גידול כזה: ישנם מספר גורמים שפירים שיכולים לגרום לעליית ערכיו בדם, כמו מחזור, הריון, ציסטות מסוגים שונים, אנדומטריוזיס, דלקת של אזור אגן הירכיים ועוד. על כן לא ניתן להשתמש בסמן זה (או בכל סמן אחר) כבדיקה יחידה ומהימנה לנוכחות גידול סרטני, ולרוב משמשת הבדיקה רק לצרוך מעקב. פפילציה היא צורה מורפולוגית מסויימת של תוכן הציסטה. על מנת לקבוע בוודאות את מצב הציסטה יש לכרות את הציסטה ולבצע בדיקה פתולוגית. הציסטה שאת מתארת אכן קטנה מאוד ולא בהכרח דורשת כריתה, אך לאור מגמת העלייה בערכי הסמן, אני ממליצה לפנות שוב לבדיקה גינקולוגית לשם הערכה מחודשת. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: יש לי ערכים גבוהים של הומוציסטאין. התרופות שקיבלתי הם: טריקרדיה ואספירין. שאלתי היא: אם נטילת האספירין מחוייבת מעבר לטריקרדיה?

תשובה: עליה ברמת הומוציסטאין בדם מתרחשת ב-5%-7% מן האוכלוסיה. היפרהומוציסטאינמיה (עליה ברמת הומוציסטאין בדם) היא גורם סיכון בלתי תלוי לאתרוסקלרוזיס (טרשת עורקים) של כלי הדם ולאירועים תרומבואמבוליים (היווצרות קרישי דם) ורידיים. למרות שמדובר בגורם סיכון בלתי תלוי, הרי שחשיבותו הקלינית נמוכה מאשר חשיבותם של גורמי סיכון אחרים למחלות קרדיווסקולריות, כמו היפרכולסטרולמיה, עישון, סוכרת ויתר לחץ דם. הטיפול המומלץ בחולים עם היפרהומוציסטאינמיה הוא שילוב ויטמינים: חומצה פולית במינון 0.4 מ"ג ליום, ויטמין B6 במינון 3 מ"ג ליום וויטמין B12 במינון 9 מיקרוגרם ליום. כמו כן מומלץ לאכול דיאטה עשירה בפירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, ולמעט בשומן בכלל ובשומן רווי בפרט. האספירין אינו טיפול הכרחי במקרה של רמות גבוהות של הומוציסטאין, והוא תלוי בגורמי הסיכון האחרים שלך לאתרוסקלרוזיס (עישון, סוכרת, עודף משקל, יתר לחץ דם, גיל, כולסטרול ועוד). התייעצי על כך עם רופא המשפחה שלך.
לפתיחה בעמוד חדש >