אסציטאלופראם (אסטו)

תזונה

ניתן ליטול עם או בלי אוכל.
במקרה של יובש בפה, מומלץ למצוץ סוכריה ללא סוכר או להרבות בשתייה.
במקרה של בחילה, ניתן ליטול את התרופה לאחר האוכל.  

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש בתקופות הריון או הנקה, אלא לאחר התייעצות עם רופא לגבי הסיכון לעומת התועלת בלקיחת התרופה. נטילה סמוך לתום ההריון עלולה להוות סיכון מוגבר לדימום וגינלי כבד זמן קצר לאחר הלידה, במיוחד אם יש עבר של הפרעות דימום. יש לעדכן צוות מיילד.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כליה
• מחלת כבד
• מחלת לב, הפרעות קצב
• אפילפסיה (כפיון)
• הפרעה נפשית
• הריון או תכנונו
• הנקה
• נטילת תרופות אחרות
• סוכרת
• ירידה ברמת נתרן בדם
• נטייה לדימום, או להתפתחות קלה של חבורות
• בעיות עיניים (כמו גלאוקומה)
• מחשבות התאבדות
• התקף לב או שבץ לאחרונה

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות לוואי נפוצות של אסציטאלופראם כוללות:    

בחילה או הקאה, כאב ראש, גודש באף, שלשול, עצירות, גזים, צרבת, שינוי בדפוסי התאבון, חרדה, חוסר מנוחה, הפרעות בשינה וחלומות מוזרים או ישנוניות, סחרחורת, פיהוק, רעד, יובש בפה, הזעה מוגברת, כאבי שרירים ומפרקים, הפרעות בתפקוד המיני, עייפות, עליה במשקל. 

בדרך כלל, תופעות לוואי אלה חולפות בהמשך השימוש.

תופעות לוואי של אסציטאלופראם המופיעות לעיתים רחוקות יותר:

פריחה, גרד בעור, תחושת נימול, עקצוצים או העדר תחושה בעור, חריקת שיניים, התרגשות, עצבנות, התקף פאניקה, בלבול, חום ותסמינים אחרים של שפעת כגון: נזלת, שיעול, כאב גרון, צמרמורת; הפרעות בחוש הטעם, עילפון, הגדלת אישונים, הפרעות בראייה, צפצופים באוזניים, נשירת שיער, אי-סדירות במחזור או דימום כבד, הפחתת משקל, קצב לב מהיר, התנפחות גפיים, דימום מהאף.

תופעות לוואי נדירות של אסציטאלופראם כוללות: תוקפנות, דֶּפֶּרְסֹונָלִיזַצְיָה, הזיות, קצב לב איטי.
תופעות לוואי בשכיחות שאינה ידועה כוללות: ירידה ברמת הנתרן בדם (סימנים אפשריים הם הרגשה לא טובה, בחילה, חולשת שרירים, בלבול), סחרחורת, תפקודי כבד לא תקינים, הפרעות בתנועה, זקפה כואבת, דימומים לא רגילים (כמו בעור ובריריות), רמה נמוכה של טסיות הדם, אצירת מים בגוף, עליית הורמון פרולקטין בדם, הפרשת חלב בגברים ובנשים שאינן מיניקות, מאניה, עליית הסיכון לשברים, שינויי קצב לב, דימום וגינלי כבד זמן קצר לאחר לידה.

יש להפסיק את הישמוש בתרופה ולפנות מיידית לרופא במקרים של דימומים בלתי רגילים, קשיי נשימה, נפיחות של הפנים, השפתיים, הלשון או הגרון העלולה לגרום לקשיי בליעה או נשימה, חום גבוה, עצבנות או חוסר שקט, בלבול, גרד חמור של העור, קצב לב מהיר, לא סדיר, עלפון.

בשכיחות שלא ניתנת להערכה על סמך הנתונים, ומחייב פנייה מיידית לרופא או לבית חולים ייתכנו קושי במתן שתן, פרכוסים, הצהבת העור והאיזור הלבן בעיניים, פעימות לב מהירות ובלתי סדירות, מחשבות על פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות, התנפחות פתאומית של העור או הרקמות הריריות, תמס שריר- פירוק שריר שלד, המחייב פנייה מיידית לרופא במקרה של כאב, רגישות או חולשת שרירים לא מוסברים.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור: 

שילוב אסציטאלופראם עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות:

• מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI): השילוב עלול להיות מסוכן. במקרה הצורך, יש להמתין לפחות שבועיים בין טיפולים. כמו פנלזין, איפרוניאזיד, איזוקרבוקסאזיד, ניאלאמיד, טרנילציפרומין. סלג'לין.

• תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, אנטי פסיכוטיות: סיכון מוגבר לתופעות לוואי כגון טשטוש וסחרחורת.

• תרופות לטיפול בדיכאון, גם היפריקום- תרופה צמחית לטיפול בדיכאון.

• תרופות המשפיעות על קרישת הדם, כגון נוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAID's), אספירין ווארפארין: עלייה בסיכון לדימומים. ייתכן צורך בניטור.

• ליתיום: עליה בסיכון לתופעות לוואי הן של אסציטאלופראם והן של ליתיום.

• אגוניסטים לקולטני סרוטונין, כגון סומאטריפטאן: דווחו מיקרים של חולשה, תנועתיות יתר וחוסר קואורדינציה.

• קארבאמאזפין: סיכון גבוה לירידה ברמות אסציטאלופראם (אסטו) ולהשפעה מופחתת שלו. 

• חוסמי בטא, כגון מטופרולול: אסציטאלופראם מגביר את רמות התרופה בדם ועלול להחמיר את תופעות הלוואי שלהם.

• אין להשתמש יחד עם האנטיביוטיקה לינזוליד

• אימיפרמין ודזיפרמין -תרופות לטיפול בדיכאון.

• סומטריפטן ותרופות דומות, לטיפול במיגרנה, טרמדול - ותרופות דומות (אופיואידים המשמשים לשיכוך כאבים חמורים)- עלולות להגביר את הסיכון לתופעות לוואי.

• סימטידין, לנסופראזול ואומפראזול- לטיפול בכיב קיבה. תיתכן עליית ריכוז אסציטאלופראם בדם.

• פלוקונאזול- לטיפול בזיהומים פטרייתיים. תיתכן עליית ריכוז אסציטאלופראם בדם.

• תרופות העלולות להוריד את סף הרגישות לפרכוסים: מפלוקווין- לטיפול במלריה, בופרופיון- לטיפול בדיכאון וטרמדול- לטיפול בכאב חמור.

• תרופות המורידות את רמות האשלגן או המגנזיום בדם, כיוון שמצבים כאלו מעלים את הסיכון להפרעת קצב לב מסכנת חיים. אין ליטול בו זמנית עם תרופות לטיפול בהפרעה בקצב הלב או תרופות שעשויה להיות להן השפעה על קצב הלב. כמו תרופות אנטי-מיקרוביאליות מסוימות (למשל ספרפלוקסצין, מוקסיפלוקסצין, אריתרומיצין במתן תוך-ורידי, פנטמידין), תרופות נגד מלריה, במיוחד הלופנטרין, אנטיהיסטמינים מסוימים (למשל אסטמיזול, הידרוקסיזין, מיזולסטין)

• תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SNRI ו- SSRI עלולות לגרום לסינדרום סרוטונין (נדיר), הכולל סימנים כמו עצבנות, חוסר שקט, בלבול, הזעה, חום גבוה, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, רעידות, עלייה בקצב הלב. עלול להתרחש בשכיחות גבוהה יותר בנטילת תרופות נוספות המשפיעות על מערכת העצבים. 

השפעת שימוש ממושך

אסציטאלופראם עלול לגרום להשמנה, לכן חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת.