לבונורגסטרל

תשובה: האם את סובלת מתופעות של גיל המעבר? הרבה פעמים ההחלטה לקבל הורמונים תלויה ברמת הסבל של האישה. ישנן נשים רבות שלא מסוגלות לחיות עם גלי החום, שינויי מצב רוח, עם יובש בנרתיק ועם התופעות האחרות, ולכן הן לוקחות הורמונים ונהנות מן השיפור באיכות החיים. יש כאלו שלא סובלות מתופעות כאלה כלל, ולכן להן אין טעם לקחת את ההורמונים. אם את זקוקה לטיפול הורמונלי, ניתן גם לנסות לקבל אותו בצורה של מדבקות, וכך מינון ההורמונים שהגוף מקבל נמוך יותר. לסיכום, נטילת הורמונים בגיל המעבר תלויה בכל אישה ואישה. אם יש צורך, אין שום מניעה לקחת אותם. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: בתנועת פרפר יש בכתף כיפוף צידי (abduction) וסיבוב חיצוני (ex. rotation) , במנח זה נפוצות פריקות קדמיות של עצם הזרוע (anterior dislocation) . במפרק הכתף יש חשיבות מירבית לתפקוד השרירים, מכיוון שנדרש ייצוב אקטיבי למפרק בכל טווח התנועה (ההתאמה הגרמית בין עצם הזרוע לשכמה היא כ- 20% בלבד. שאר הייצוב מושג בזכות השרירים, הרצועות והגידים). בהנחה שהפריקה אותה אתה מתאר היא קדמית, השרירים החשובים לייצוב נמצאים בקדמת הכתף (pectoralis), ויש לבדוק את כוח השריר ואת תפקודו כמייצב לאורך כל טווח התנועה. במכון הפיזיותרפיה תיבדק יציבות הכתף וכן איכות התנועה, ויכולת השרירים לייצב את מפרק הכתף בזמן ביצוע התרגיל, ויותאמו תרגילים לשיפור ייצוב הכתף. אני ממליץ להימנע מכל תנועה הגורמת לפריקה עד לבדיקה וטיפול במכון הפיזיותרפיה, וזאת - על מנת שלא להחמיר עוד את חוסר היציבות הקיים ממילא. כמו תמיד, גם כאן רצוי לנסות לפתור בעיות בדרך שמרנית, לפני פניה לפתרון ניתוחי. יתרה מכך, הטיפול יביא אותך במצב הרבה יותר טוב לניתוח, באם ייכשל השיקום השמרני. לסיכום, גש לטיפול פיזיותרפי בהקדם, ועד אז - הימנע מתנועות המועדות לפריקה. רפואה שלמה, ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות

תשובה: מתיאור הבעיה לא ברור לי מה מקורה. ישנן אפשרויות רבות למקור כאב בקרסול: מצבי דלקת בקרסול בשל גידים רבים העוברים בשני צידי כף הרגל - למצב כזה אופיינים כאב במישוש הגידים, נפיחות מקומית, כאב בהנעת הרגל למתיחת הגיד, כאב המתגבר בהליכה ונחלש במנוחה. מצבי נקעים בהם ישנה מתיחה של גידים ושרירים – אופייני כאב עז עם חום, נפיחות, אודם ורגישות בתנועה היורדים עם הזמן. מצבים בהם מנח לא מאוזן של כפות רגליים גורר כאבים מתמשכים הנובעים הן ממפרקים והן משרירים. דורבן – עצם קטנה הגדלה על עצם הקלקנאוס ולוחצת על כרית הסיכוך. העצם יכולה לצמוח גם מאחורי שריר התאומים ולהכאיב שם. שינויים ניווניים במפרקי כף הרגל ובמיוחד בבסיס הבוהן. אם הכאב החל בבת אחת בשתי כפות הרגליים - יש צורך לבדוק אם ייתכן שמקור הבעיה בנעליים חדשות שאולי משפיעות על כפות הרגליים. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות

תשובה: ראשית בנוגע לרצונך להרות. אינני יודעת מתי עשית בדיקת TSH אחרונה או האם מחלתך מאוזנת. היפותירואידיזם (תת פעילות בלוטת התריס) מאופיינת בשינויים במחזור או בדמום הווסתי. היא יכולה לגרום להיעדר וסת או וסת שמופיעה אחת לכמה חודשים או, לחילופין, דימומים וסתיים כבדים וממושכים. לרוב מחזורים אלה אינם ביוציים וזה עלול להקשות על הכניסה להריון. בנוסף ייתכנו רמות פרולקטין גבוהות שאף הן קשורות באי פוריות. להיפותירואידיזם בנשים הרות יש מס' השלכות על העובר: יש שכיחות גבוהה יותר של משקל לידה נמוך, מומים מולדים ב - 10-20% מהמקרים, תמותת תינוקות סביב הלידה ב - 20%, ופגיעה נוירופסיכולוגית או פסיכומוטורית לטווח ארוך. כמו כן תת-פעילות בלוטת התריס קשורה לשיעור גבוה יותר של הפלות בשליש הראשון של ההריון. 75-85% מהנשים עם תת פעילות בלוטת התריס צריכות יותר הורמון בלוטת התריס בתקופת ההריון, צריכה שיכולה לעלות ב - 50% מהצריכה הרגילה. אם ברצונך להרות, עלייך לפנות לרופא/ת נשים ובהתאם לרקע הגינקולוגי שלך (לא פירטת אם יש לך בעיות בווסת או בעיות גינקולוגיות אחרות) לעבור בירור. חשוב יותר לפנות לרופא/ה המטפל/ת בהיפותירואידיזם שלך. עלייך לבצע בדיקת TSH ובשום פנים ואופן לא לעלות במינון האלטרוקסין ללא התייעצות עם הרופא/ה המטפלים. חשוב גם ליידע אותו/ה על כוונתך להיכנס להריון על מנת להיות במעקב ובאיזון מתמיד כדי שההריון יצליח. עדיף לוודא שמחלתך מאוזנת לפני שאת מחליטה להיכנס להריון על מנת להבטיח סיכון מינימלי לסיבוכים בזמן ההריון כתוצאה ממחלתך.