מירטאזאפין (מירו) הוא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי. מירטאזאפין (מירו) חוסם את הספיגה החוזרת של סרוטונין ונור אפינפרין (SNRI) במוח, שני מתווכים עצביים הקשורים למצב הרוח. כמו כן, נשמרת הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין, אשר אינם נחסמים.
למירטאזאפין (מירו) יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בקרב הסובלים מדיכאון המשולב עם הפרעת חרדה. בנוסף, מירטאזאפין (מירו) משפרת את דפוסי השינה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון. תחילת פעולה: 1-2 שבועות. אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
במקרים הבאים אין להשתמש במירטאזאפין (מירו):
רגישות אואלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.
נטילה בו זמנית או ב- 14 הימים האחרונים של תרופות מסוג מעכבי MAOIs כגון מוקלובמיד, טראנילציפרומין , סלג'ילין.
אין ליטול במהלך 14 ימים לאחר הפסקת נטילת מירטאזאפין (מירו, רמרון) תרופות מסוג מעכבי MAOIs.
חשוב לשים לב:
מומלץ לעקוב אחר שינויים כגון: התכווצויות, התפתחות צהבת, מחלת כליות, לב, או לחץ דם נמוך. הגברת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות ועוינות. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זו במטופלים צעירים. שכן תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. עם תחילת הטיפול בתרופה ,על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם ,לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כגון: החמרת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלים שינויים כאלה, יש לפנות מיידית לרופא.
צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, לנטילה עם או בלי אוכל.
אין ללעוס! במידת הצורך ניתן לחצות טבליות מירטאזאפין (מירו) לשימוש מיידי.
תדירות וזמן נטילה
פעם ביום, לפני השינה.
טווח המינון
15-45 מ"ג ביום.
תחילת ההשפעה
בדרך כלל יתחיל לפעול לאחר 1-2 שבועות. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
בדרך כלל יתחיל לפעול לאחר 1-2 שבועות. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
בנטילה של פעם ביום, יש ל דלג על המנה שנשכחה, ולקחת את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה של מירטאזאפין (מירו). בנטילה של פעמיים ביום- בשכחת מנת הבוקר, יש ליטול אותה עם מנת הערב. בשיכחת מנת הערב- אין ליטול אותה עם מנת הבוקר, אלא לדלג עליה ולהמשיך עם מנות הבוקר והערב הרגילות. בשיכחת שתי המנות- אין לנסות לפצות על כך. יש לדלג על שתי המנות ולהמשיך ביום למחרת עם מנות הבוקר והערב כרגיל.
הפסקת התרופה
אין להפסיק טיפול במירטאזאפין (מירו) בלי להיוועץ ברופא, עקב חשש לחזרת התסמינים והופעת סימפטומים נוספים הקשורים להפסקת הטיפול. ייתכנו תופעות לוואי בגין הפסקה פתאומית בשימוש במירטאזאפין (מירו), כגון: סחרחורות, חלומות חריגים, הפרעות בתחושה כגון נמלול, תחושת שוק חשמלי; חרדה, עייפות, בלבול, כאבי ראש, צמרמורות, בחילות, הקאות, הזעה ועוד. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות, על מנת להימנע מהסימפטומים הנ"ל. אם הוחלט על הפסקת הטיפול, מומלצת הורדת מינון הדרגתית.
מינון עודף
אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה של מירטאזאפין (מירו), יש לפנות מיד לטיפול רפואי: נמנום, חוסר התמצאות, עליה בקצב הלב, שינויים בקצב הלב ו/או התעלפות. אלה יכולים להיות סימנים למצב מסכן חיים.
אחסון
לשמור במקום קריר, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
אין הגבלה.
אלכוהול
מומלץ שלא לשתות אלכוהול בזמן הטיפול
נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה להשפיע על הריכוז או על הערנות
הריון
אין להשתמש בהריון מבלי להיוועץ ברופא. ניסיון מוגבל במתן מיטאזאפין לנשים בהריון אינו מצביע על עלייה בסיכון. למרות זאת, יש לנקוט זהירות בזמן שימוש בהריון.
הנקה
יש להתייעץ עם הרופא לפני נטילת תרופה זו.
תינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
קשישים
עלולים להיות רגישים יותר לתופעות הלוואי
דווח לרופא במקרה של
סוכרת
מחלת לב
רמת שומנים גבוהה בדם
מחלת כליה
מחלת כבד
לחץ דם נמוך
פסיכוזה
פנילקטונוריה (phenylketonuria)
טיפול בנזעי-חשמל (ECT)
אפילפסיה (כפיון)
אירוע מוחי
חוסר תאים גרעיניים בדם (agranulocytosis)
הריון
הנקה
גלאוקומה
הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
מחשבות אבדניות, בהווה או בעבר
מחלת עיניים
סוכרת
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
אין נתונים
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות של מירטאזאפין (מירו) הינן: יובש בפה, עצירות, נמנום בעיקר בשבועות הראשונים של הטיפול, סחרחורת, עלייה בתיאבון ועלייה במשקל, כאב ראש, עייפות, בחילה, אי יציבות או רעד, כאב במפרקים או בשרירים, נפיחות, בדרך כלל בקרסוליים או בכפות הרגליים.
דווחו מקרים של תגובות עור חמורות (דלקת חריפה, קילופי עור, שלפוחיות) כולל סימפטום סטיבנס ג'ונסון, דרמטיטיס, אדמומיות.
שימוש בתכשירים אנטי דיכאוניים, לרבות מירטאזאפין (מירו), יכול לגרום לאקאטיזיה, המאופיינת באי נוחות וצורך לזוז, לעיתים מלווה בחוסר יכולת לשבת או לעמוד זקוף. לרוב מתרחשת בשבועיים הראשונים של הטיפול. בחולים המפתחים תופעות הנ"ל, העלאת המנה עלולה להזיק.
יש להפסיק את הטיפול במירטאזאפין (מירו) ולהגיע לרופא מייד במקרים הבאים:
בעיות זיכרון, אשר ברוב המקרים חולפות עם הפסקת הטיפול.
במקרים של חום גבוה בלתי מוסבר ,התכווצויות, כאב גרון, פצעים בפה, מחלות עיניים, עליית לחץ תוך עיני,או סימנים אחרים של דלקת או זיהום כחודש לאחר תחילת הטיפול.
סינדרום סרוטונין, היכול להתבטא בשינויים בסימפטומים רגשיים כגון: עצבנות יתר, הזיות, תרדמת, בלבול, חרדה, בעיות שינה, ושינויים בלחץ הדם, הזעה, קצב לב מהיר, היפרתרמיה, רעידות. יתכנו גם חוסר קואורדינציה, נוקשות, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, כאבי מפרקים, כאבי גב או בעיות במערכת העיכול, לרבות בחילה, הקאה, שלשול.
מחשבות על פגיעה עצמית או מחשבות אובדניות.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח בדבר כל תרופה שבשימוש, גם תרופה ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
שילוב של מירטאזאפין (מירו) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או לפגוע ביעילות הטיפול:
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון: תרופות לחרדה או לנדודי שינה מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות לאפילפסיה כגון קארבאמאזפין, תרופות לסכיזופרניה ואגוניסטים אחרים לדופמין, ליתיום, טרמדול לכאבים, מתילן בלו,היפריקום, רוב נוגדי דיכאון מקבוצת הטריציקליים, מורפין ונגזרותיו לטיפול בכאבים חמורים.
תרופות המשפיעות על קצב הלב.
מעכבי MAO לטיפול בדיכאון - אין להשתמש בו-זמנית עם מירו, אלא לאחר 14 יום מסיום הטיפול עם מעכבי MAO.
תרופות לטיפול בזיהומים כגון אנטיביוטיקות או תרופות נגד פטריות, או לטיפול ב-HIV/איידס.
תרופות לבעיות עיכול או כיב קיבה, ריפאמפיצין (לשחפת).
תרופות למניעת קרישת דם כגון וארפארין.
תכשירים המכילים טריפטנים כגון תרופות למיגרנה.
טריפטופן - חומצה אמינית המופיעה במזונות.
השפעת שימוש ממושך
לא ידועה בשלב זה.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
"ד"ר יצחק שוחט קיבל אותנו ברגישות המתאימה לילד שפחד מאוד מבדיקה רפואית ושיכאב. הוא הסביר שלא ייגע בו כלל וידע לשאול שאלות שמתאימות לגילו, ולפעול בהומור שעזר לו לשתף פעולה. אמליץ על הגעה אליו לכל חבריי"
"רופא מצויין אין על הרופא הזה!! בפעם הראשונה שהגעתי אליו, הגעתי מהמלצה הייתי אצל רופאה אחרת עם הבן שלי עם בעיה נתנה לי אבחון שגוי וטיפול ממש שגוי החלטתי להגיע לד״ר אייל המקסים מאוד הרגיע אותי נתן אבחון שונה ואכן צדק!! ממליתה בחום להגיע אלין גם מאילת."
שאלה: איך יכולה קדם רעלת ההריון להשפיע על התינוק שלי?
תשובה:
קדם רעלת ההריון עלולה למנוע מהשליה לקבל די דם, דבר העלול לדרום לתינוקך להיוולד קטן מאד. זהו גם אחד הגורמים המובילים ללידה מוקדמת והקשיים הנלווים אליהם, כולל קשיי למידה, אפילפסיה (מחלת הנפילה), שיתוק מוחין ובעיות שמיעה וראייה.
שאלה: אני בן 50. האם תסמינים קלאסיים של הידבקות המופיעים כחודש לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים, תסמינים כמו כאב ראש, תחושה של שפעת ופריחה ברגליים, יכולים להעיד על מחלה שאינה איידס? אם אכן נדבקתי, האם העובדה שאני לוקח זפיקס לדלקת כבד B מחייבת אותי להפסיק לקחת
תשובה: התסמינים שאתה מתאר אכן עשויים להצביע על הידבקות בנגיפים מסוג כלשהו, כולל נגיף ה- HIV, או בחיידקים מסוג כלשהו, בכלל זה בעגבת. יש להיבדק לנגיף ה- HIV, לעגבת (בדיקת VDRL) ולגורמים אפשריים אחרים. בדיקת עגבת אתה יכול לעשות כבר עכשיו. לגבי HIV מומלץ להמתין עוד שבועיים-שלושה. התרופה זפיקס אכן "מתנגשת" עם איידס, וליתר דיוק, עשויה לגרום לנגיף ה- HIV לפתח עמידות לתרופה זו, ולכן אם אכן נדבקת באיידס, על הרופא המטפל לקחת בחשבון את העובדה שאתה נוטל תרופה זו לטיפול בהפטיטיס. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
שאלה: לפני כחודש אובחנה אצלי יתר פעילות של בלוטת התריס אחרי ארבעה חודשים בהם לא קיבלתי מחזור. התחלתי טיפול במרקפטיזול ולאחר שלושה שבועות הופיעו פריחה וגירודים, ולאחר מכן כאבי פרקים בלתי נסבלים (פרקים קטנים ואחר כך גדולים כמו ברכיים). עם הופעת הכאבים פניתי לרופאת משפחה שהחליפה לי ל- PTU (פרופילתיוציל) ולאחר יומיים המשיכו הכאבים והפסקתי את הכדורים לאלתר. כעת אני נוטלת משכך כאבים - ארקוקסיה 90 כבר שבוע. הייתי אצל אנדוקרינולוג שהמליץ לי על טיפול יוד רדיואקטיבי. באינטואיציה לא נראה לי הטיפול, כיוון ששמעתי שכן ניתן לחזור לאיזון וללדת תינוק בריא בהמשך. חשבתי לא לקחת כדורים למשך שבועיים ולאחר מכן להתחיל ליטול PTU (פרופילתיואוראציל). הרופא לא כל כך הסכים כיוון שיש סיכוי גבוה לתגובה אלרגית גם לתרופה זו. מה עליי לעשות? אני אובדת עצות.
תשובה: טיפול ביוד רדיואקטיבי הוא הטיפול הנפוץ יותר לפעילות יתר של בלוטת התריס בארה"ב. היוד הרדיואקטיבי ניתן בקפסולה או בתמיסה, והוא גורם להרס של רקמת התירואיד תוך 6 עד 18 שבועות. הטיפול בטוח וגורם לתופעות לוואי מעטות בלבד, ביניהן דלקת של בלוטת התריס המופיעה בפחות מ- 1% מן המקרים, וגורם לכאב באיזור הבלוטה במשך 2-3 שבועות. לאחר הטיפול ביוד יש להימנע במשך שבוע ממגע קרוב עם בני הבית, משימוש בחפצים ובכלי אוכל משותפים. יש להימנע ממגע מיני וממגע קרוב עם ילדים ונשים בהריון. הריון הוא הוראת נגד לטיפול ביוד רדיואקטיבי. הסיבה לכך היא כי בלוטת התירואיד בעובר קיימת כבר בשבועות 10-12, והטיפול יגרום לרקמה זו לנזק בלתי הפיך. אם מתכננים הריון, יש להמתין 4-6 חודשים לאחר הטיפול. מומים מולדים אינם שכיחים יותר לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי.
שאלה: בעלי התחיל ליטול את התרופה רדוקטיל בגלל השמנת יתר. אנו מתכננים להיכנס להריון. אני יודעת שהתרופה לא מומלצת לנשים בהריון. מה השפעתה על הזרע הגברי, על היכולת להרות או בהמשך על העובר? אני מדגישה שבעלי הוא זה שנוטל את התרופה ולא אני.
תשובה: אין התוויית נגד לגבי נטילת התרופה על ידי בן זוגה של האישה הרוצה להיכנס להריון. אין מחקרים המוכיחים פגיעה של התרופה בזרע של הבעל או בכושר הבעל להזריע את הביצית של בת זוגו. תוכלי לקרוא עוד על התרופה רדוקטיל באינדקס הבדיקות של אינפומד ועל ידי שימוש במנגנון החיפוש באתר. ד"ר גיל טאובר - אינפומד
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מירו Miro
