סולפאסאלאזין

תשובה: אכן המצאת ה MRI היתה מהפכה בתחום האבחון של מחלות בעולם הרפואה. מכשיר ה MRI מספק הדמיה מפורטת של הגוף ברזולוציה מקסימלית, במישורים מרובים, וללא קרינה. טכנולוגיית ה MRI משלבת שדה מגנטי חזק, גלי רדיו ומחשוב ברמה גבוהה היוצרים תמונות מפורטות של רקמות הגוף. MRI מהווה כלי אבחוני ממדרגה ראשונה, ומאפשר גילוי של פתולוגיות עדינות ביותר במוח ובשאר חלקי הגוף, במידה רבה יותר מ CT וממה שהיה נהוג עד שנכנס לשימוש בשנות ה 70.

תשובה: קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית מסיבה לא ידועה, ולא מחלה חיידקית. היא יכולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול, אך בעיקר בחלק הסופי של המעי הדק. הקטע הפגוע נעשה דלקתי, מעובה ומכוייב. המחלה הכרונית גורמת לעיתים לחסימה חלקית של המעי, המתבטאת בכאב, בשלשול, ובספיגה לקויה. הטיפול במחלה כולל מנוחה, מתן קורטיקוסטרואידים, מדכאי מערכת החיסון ואנטיביוטיקה, שינויים בתזונה, ולעיתים כריתה של החלק הפגוע במעי. לא ברור לי אם התכוונת באמת לקרוהן, או למחלה חיידקית של המעיים, שכן אופי המחלות והטיפול בהן שונה. בנוסף, לא ציינת מה הטיפול שאחיך קיבל. אם אכן התכוונת לקרוהן, המחלה היא כרונית, ומהלכה המאופיין בהתלקחויות מעת לעת, לאחר תקופות שקטות ללא תסמינים. הסתמנות המחלה משתנה מאדם לאדם ומזמן לזמן - ממחלה קלה עם תסמינים ספורים בלבד ועד מחלה קשה המצריכה אשפוזים חוזרים, הזנה תוך-ורידית, תרופות לווריד וניתוחים. הטיפול העיקרי למחלת קרוהן קלה עד בינונית מושתת על תרופות ממשפחת ה- 5-ASA כדוגמת פנטזה (שהיא בעלת פרופיל תופעות לוואי פחות בהרבה מהסולפאסאלאזין, המשתייכת אף היא לקבוצת תרופות זו). במחלת קרוהן בינונית עד חמורה, כאשר טיפול זה אינו מספיק, מוסיפים טיפול בסטרואידים, אך עיקר השימוש בהם הוא בעת התלקחות, ולא כטיפול אחזקתי, וכאשר מושגת רמיסיה, מפחיתים את מינונם בהדרגה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: נשמע שלפני שנתיים היית במצב של טרום-סוכרת. כך מוגדר המצב שבו ערך הסוכר בצום הוא בין 100 ל-125 מ"ג/ד"ל. אנשים עם סוכרת סמויה נמצאים בסיכון גבוה ללקות בסוכרת מסוג 2 במהלך 5 השנים הבאות לחייהם. עם זאת, המצב מוגדר כהפיך. אם אדם משנה את אורח חייו, הוא יכול בהחלט לשפר את מאזן הסוכר ולהקטין את הסיכוי לחלות בסוכרת. אני מתרשמת שכך היה במקרה שלך. כל הכבוד על כך. בדיקת השתן האחרונה שלך אינה תקינה ומגלה הפרשה של כמות רבה של חלבון בשתן. הדבר עשוי להעיד על פגיעה כלייתית. בשל התנודתיות בהפרשת החלבון בשתן לאורך היממה חוזרים בדרך כלל על בדיקת היחס בין מיקרואלבומין לבין קראטינין כמה פעמים. אם שתיים מתוך שלוש בדיקות חיוביות, ניתן לקבוע כי יש לנבדק יש מיקרואלבומינוריה או מאקרואלבומינוריה (הפרשת חלבון בשתן). אצלך עשו גם איסוף שתן, ובבדיקה זו יש פחות התייחסות לתנודתיות בהפרשת החלבון, כי האיסוף נעשה במשך 24 שעות. הדבר מכוון לבעיה בכליה. וסיבות אפשריות להפרשת החלבון בשתן, מלבד מחלת הסוכרת, הן יתר לחץ דם ומחלות כליה שונות. אני ממליצה שתפני לרופא המטפל. ייתכן שיש מקום לבצע בדיקת שתן נוספת, בהפרש של כמה חודשים מעכשיו. רצוי לברר מהו הגורם להפרשת החלבון ולטפל בו. ייתכן שיש צורך בטיפול תרופתי. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: הסימפטומים שאתה מתאר מתאימים לדלקת בשופכה (ראה מילון מונחים בפורטל אינפומד), או בלעז urethritis. דלקת בשופכה נגרמת במרבית המקרים עקב זיהום בחיידק שנרכש בעת קיום יחסי מין לא מוגנים. בחלק קטן מהמקרים הדלקת נובעת מטראומה בשל הכנסת גוף זר לשופכה כגון צנתר שתן. דלקות זיהומיות בשופכה מחולקות לדלקות הנגרמות מחיידק Neisseria gonorrhoeae (זוהי מחלת הזיבה (גונוראה) - ראה מילון מונחים בפורטל אינפומד), או מחיידקים אחרים כגון Chlamydia trachomatis או Ureaplasma urealyticum. דלקת בשופכה יכולה להיות אסימפטומטית או להתבטא בהפרשה מהשופכה ו/או צריבה במתן שתן. הדרך הטובה ביותר להימנע מדלקת זיהומית של שופכה היא על ידי קיום יחסי מין מוגנים עם קונדום. כך גם ניתן להימנע מזיהומים מסוכנים יותר כגון HIV. הטיפול בדלקת של השופכה הוא על ידי אנטיביוטיקה. במקרה שהחיידק המזהם הוא Chlamydia יש לטפל גם בבן\בת הזוג. כדאי לך לגשת לרופא המשפחה או לרופא אורולוג על מנת להיבדק. האבחנה תיעשה על ידי בדיקת נוזל ההפרשה או בדיקת שתן, ואז תוכל לקבל טיפול בהתאם לצורך. אם אתה מקיים יחסי מין לא מוגנים אתה יכול לשקול לבצע בדיקה לזיהום בנגיפי HIV ו- HCV.