טרבינאפין (למיסיל)

תשובה: רצוי להמתין עד לאיפוס מוחלט. לגבי הכניסה להריון הדעות חלוקות. יש הטוענים שרצוי להמתין כשלושה חודשים ויש הטוענים שניתן להיכנס להריון מייד עם התאפסות רמות הבטא. העניין די אינדיבידואלי, ולכן אני ממליצה להיוועץ ברופא המטפל שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך. בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: הטיפול בהפרעות חרדה מתחלק לשניים: טיפול סימפטומטי (בדרך כלל בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים) - המביא לרגיעה מיידית, וטיפול שאמור לפתור את הבעיה (מקבוצת ה- SSRI, כמו הפקסט), אך מתחיל לפעול רק מספר שבועות לאחר תחילת נטילת התרופה. לאור העובדה שתופעות הלוואי של ה- SSRI's בתחילת הטיפול עשויות להיות דומות לאלו של התקף חרדה (אי שקט, יובש בפה, דפיקות לב, בחילה), בהחלט מומלץ לקחת בשלבים הראשונים של הטיפול גם תרופה מרגיעה (LORIVAN, XANAX - Alprazolam, CLONEX, VALIUM), עד שמושג האפקט של התרופה מקבוצת ה- SSRI's. קשה לי לקבוע אם ההתמוטטות שחווית קשורה לתרופה, וגם לא תיארת במה באה לידי ביטוי התחושה שאתה הולך למות. סיבה אפשרית נוספת להרגשה הזאת היא התקף החרדה עצמו. ראשית, הייתי מציעה לך לנסות להחליף תרופה ממשפחת ה- SSRI's. קיימות כיום תרופות חדשות יותר, עם תופעות לוואי פחותות, שמתחילות להשפיע מהר יותר (למשל CIPRAMIL או CIPRALEX). לאור העובדה שייתכן כי סבלת מתופעות לוואי, כדאי להתחיל בטיטרציה איטית מאוד: להתחיל מרבע כדור, ואם אין תופעות לוואי - להעלות בהדרגה את המינון ברבע כדור מדי כמה ימים, עד שתגיע לכדור שלם. מינון התחלתי של 2 חצאי כדור הוא מינון גבוה, ומעבר לכדור שלם כעבור יומיים - הוא מעבר מהיר. במקביל לתחילת הטיפול הזה, תוכל לקחת כדורי הרגעה כשאתה נזקק להם - לפי מועד ההתקפים, או באופן קבוע בשלבים הראשונים, אם אתה סובל מהתקפי חרדה תכופים. בהמשך תוכל להפסיק ליטול את כדורי ההרגעה.

תשובה: Morganella Morganii (בעבר נקרא Proteus Morganii) הוא, חיידק ממשפחת האנרובקטריוצאה, מתג גראם שלילי (צביעה מיוחדת לחיידקים) שנמצא בדרך כלל בסביבה ובאופן טבעי במערכת העיכול של בני אדם, יונקים, וזוחלים. למרות זאת, הוא אינו גורם נפוץ לזיהומים הנרכשים בקהילה (כלומר מחוץ לבית החולים) ובד"כ נתקלים בו בזיהומים לאחר ניתוחים ובאנשים המאושפזים בבתי חולים, בפרט חולים המטופלים באנטיביוטיקה. ככלל, חיידק זה יכול לגרום לזיהומים הבאים: דלקות בדרכי שתן (בייחוד אצל אנשים עם קטטר), דלקות ריאה, ספסיס (אלח דם), זיהום בפצע, דלקת בקרום הלב, עיניים, זיהום בחלל הצפק, כוריואמניוניטיס (זיהום בקרומי השליה). בפועל בארה"ב נחשב חיידק זה למזהם נדיר, הוא גורם לכ - 1% מסך הזיהומים הנגרמים בבי"ח , אוכלוסיית היעד היא בד"כ חולים מאושפזים, המקבלים טיפול אנטיביוטי. מהפרטים שמסרת לא ברור לי האם החיידק התגלה בבדיקה רקטלית, וגינלית או בשתיהן ? אינני יודעת גם האם פנית כבר לרופא והתייעצת אתו לגבי טיפול אנטיביוטי ? האם את סובלת מסימפטומים כלשהם - צריבה במתן שתן ? כאבים ? חיפשתי מאמרים בנושא של הזיהום הנ"ל ומצאתי מס' דיווחים יחידים על מקרים של ספסיס (אלח-דם, ניתן לקרוא על המושג בפורטל אינפומד) אצל תינוקות מיד לאחר הלידה. ברוב המקרים היה מדובר באמהות בריאות, אצל רוב הנשים היה סיפור של כוריואמניוניטיס אצל האמא, כל התינוקות נולדו בשבועות מוקדמים 32-34, ואצל כולם, האם קיבלה אנטיביוטיקה לפני הלידה בגלל הזיהום או עקב ירידת מים מוקדמת. ברוב המקרים לא נמצא מקור לזיהום בחיידק (אך אצל חלק לא נלקחו תרביות וגינליות מהאם). אם עדיין לא עשית זאת, אני ממליצה לך לפנות לרופא/ת נשים עם תוצאות התרביות ועם הפרטים המלאים (כולל מידע שעונה על השאלות ששאלתי אותך בגוף התשובה) ולהתייעץ בנוגע לטיפול מתאים על מנת להימנע מסיכון לעובר.

תשובה: בתינוקות שכיח למצוא תימוס גדול. מומלץ לתת את הצילום לפענוח ע"י רדיולוג ילדים, ובמידת הצורך לחזור עליו או לבצע הדמיה נוספת.