וינקריסטין

תזונה

אין הגבלות.

נהיגה

בשל תופעות לוואי אפשריות של התרופה (הקשורות במערכת העצבים וכן במערכת העיכול), תיתכן השפעה על היכולת לנהוג.

הריון

המידע לגבי שימוש בהריון- מוגבל. בהסתמך על מחקרים בחיות ועל תכונות החומר, אין להשתמש במהלך הריון. יש להשתמש באמצעים למניעת הריון, נשים וגברים, במהלך הטיפול ו-6 חודשים לאחר סיומו.

הנקה

אין להיניק בזמן הטיפול בוינקריסטין. תינוקות וילדים במשקל גוף הנמוך מ-10 ק"ג, מינון התחלה מקובל הוא 0.05 מ"ג/ק"ג אחת לשבוע.

קשישים

לא צפוי שינוי במינון. יש לעקוב אחר המצב הרפואי ושימוש נוסף בתרופות.

דווח לרופא במקרה של

• מחלת שרירים
• יתר לחץ דם
• מחלת כבד
• טיפולי קרינה באיזור הכבד
• מחלת כליה
• נטילת תרופות אחרות

סיכון ממנת יתר

גבוה

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

הסכנה של דיכוי יצירת תאי הדם במח העצם קטנה עם תרופה זו בהשוואה לתרופות אחרות נוגדות סרטן. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא פגיעה בהולכה העצבית, המתבטאת בתחושת עיקצוץ ובחוסר תחושה בקצות אצבעות הידיים והרגליים. לעיתים נדירות עלול להופיע שיתוק. בהמשכו של הטיפול ייתכנו כאב עצבי, קושי בתנועה, חולשת שרירים. במערכת העיכול שכיחות תופעות של בחילות, הקאות, עצירות, כאב בטני. תופעה עורית שכיחה היא נשירת שיער. קוצר נשימה היא תופעת לוואי שכיחה, יש לשים לב לחומרת המצב ולטפל בהתאם. הזרקה אל מחוץ לווריד עלולה לגרום נמק קשה של רקמות. ניתן להתגבר על העצירות הקשה המלווה את נטילת התרופה על ידי שימוש סדיר במרככי צואה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שכיח שחומרים ציטוטוקסיים, כמו וינקריסטין, יוצרים תגובות עם תרופות אחרות. יש לעדכן רופא באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
נוגדי קרישה הניתנים דרך הפה- ייתכן וידרש ניטור צמוד יותר לבחינת מדדי קרישת הדם.
[מתוטרקסאט]: וינקריסטין עלול להגביר רמות מתוטרקסאט בדם. [דיגוקסין]: וינקריסטין עלול להוריד רמות דיגוקסין בדם, וייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון. [איטראקונאזול]: תיתכן עלייה בתופעות של רעילות נוירולוגית המתבטאת בין היתר בחולשת שרירים, ירידה בתנועתיות המעיים. [חיסונים חיים]: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי. חיסונים שאינם חיים- במצב דיכוי מסוים של מערכת החיסון, בשל הטיפול בוינקריסטין, יצירת נוגדנים כתגובה לחיסון היא פחותה, ועל כן, אם ניתן, יש להמתין מספר חודשים (ייקבע על ידי הרופא המטפל) עד קבלת חיסון. [וראפאמיל, ניפדיפין]: תיתכן עלייה בריכוזי וינקריסטין, ועליית הסיכון למצב רעילות. [זידובודין]: השילוב עלול לגרום לירידה בתפקוד מוח העצם. פניטואין- השילוב אינו מומלץ, בשל הירידה בריכוזי פניטואין ועליית הסיכון להתכווצויות. במידה והשילוב הכרחי, יש לעקוב אחר הריכוזים ולהתאים מינונים.
ציקלוספורין, טקרולימוס- דיכוי מסוכן של מערכת החיסון.
טיפולי קרינה עלולים להעצים את הפגיעה בהולכה העצבית הנובעת מהשימוש בוינקריסטין.

השפעת שימוש ממושך

התרופה ניתנת תוך ניטור ספירות הדם לפני כל הזרקה. פגיעה בעצבים היקפיים המתבטאת בתחושת עיקצוץ ובהיעדר תחושה בקצות האצבעות היא תופעת לוואי שכיחה ביותר, והיא תלויה במינון ובמשך השימוש בתרופה.