בדיקת צפיפות עצם (BONE MINERAL DENSITY TEST, DEXA)

בבדיקת SPECT סורקים את העצמות במצלמת גאמא מיוחדת לאחר הזרקת חומר רדיואקטיבי לתוך הווריד. הממצאים במיפוי העצמות מראים היכן יש איזור של יצירה מוגברת של עצם בעקבות שבר, גידול, שינויים ניווניים וכדומה. בדיקה זו לא מראה מה הסיבה לקליטה המוגברת, ולכן אי אפשר לאבחן את הבעיה אך ורק לפי בדיקה זו. מחלה דיסקוגנית פירושה בעיה שמקורה בדיסק הבין-חולייתי. עמוד השדרה מורכב מחוליות שביניהן נמצאות מעין כריות המורכבות מרקמה סחוסית - דיסקיות. לעיתים, כתוצאה מסיבות שונות, אחת הדיסקיות פורצת ויוצרת לחץ על העצבים היוצאים מעמוד השדרה. לפי תוצאות הבדיקה שלך, ישנם ממצאים היכולים להתאים לפריצת דיסק בגובה L5-S1 (עמוד השדרה המותני) משמאל, או לשחיקה של הדיסק שגורמת לכך שהחוליות מאבדות את המרווח הנורמלי ביניהן. בפריצת דיסק אפשר לטפל במספר דרכים. ישנו טיפול שמרני שעיקרו מנוחה ושיכוך כאבים, ישנו טיפול בהזרקות תחת CT באזור הפריצה, וקיימת גם אפשרות לטפל בבעיה בניתוח. בכל מקרה, הייתי ממליץ לך לפנות לרופא אורתופד על מנת שיתאים לך את הטיפול המתאים. יכול להיות שתופני לבדיקת CT לאיתור יותר מדוייק של הבעיה. בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד

טיפול כרוני בסטרואידים אכן עשוי לגרום לדלדול העצם. כאשר בוחנים את תוצאות בדיקות צפיפות העצם, יש להתייחס לערך ה- T, שהוא ערך יחסי. כאשר הסטייה היא בין 1 ל-2.5 מתחת לצפיפות השיא, זהו מצב של חוסר מינרלים בעצם אוסטאופניה. זהו לא תהליך חולני כמו אוסטאופורוזיס. ערכים עם סטיית תקן של יותר מ-2.5 מצביעים כבר על דלדול עצמות, אוסטאופורוזיס. מידע נוסף על בדיקת צפיפות העצם ועל תוצאותיה תוכל למצוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=81

ראשית, הערך העליון של הנורמה הוא 10.5, כך שלא מדובר בחריגה משמעותית. הפסקת השימוש במשתן היא נכונה. בנוסף, יש לבדוק את תפקוד בלוטת התריס (thyroid) ובלוטת ה- parathyroid, ולעשות ספירת דם ובדיקת תפקודי כליות. רצוי שתעברי גם בדיקת צפיפות עצם. חזרי על בדיקת הסידן בעוד מספר שבועות. בינתיים את יכולה להפחית את צריכת הסידן במזון. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

בדיקת צפיפות עצם משמשת להערכת מסת העצם. מסת העצם באדם מגיעה לשיא סביב גיל 20, ואז מתחילה לפחות. בנשים תהליך זה מואץ עם תום הווסת ונאמד בכ-1% עד 5% בשנה. אבחנה של אוסטאופורוזיס נעשית לפי סטיית התקן של מסת העצם בהשוואה לזו המקסימלית (הנמדדת בצעירים): עד 1: בדיקה תקינה 1 עד 2.5: אוסטאופניה (דלדול עצם) מעל 2.5: אוסטאופורוזיס מכאן שהבדיקה שעברת תקינה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

כמות הקרינה בבדיקת צפיפות העצם היא קטנה מאוד, פחותה אפילו מאשר בצילום רנטגן רגיל, אולם חשיפה ממושכת (תעסוקתית) בהחלט מצטברת ויכולה להיות מסוכנת. טכנאי רנטגן אינם חשופים לקרינה אם הם שומרים על כללי הזהירות ואינם נמצאים בחדר הצילום או נמצאים מאחורי פרגוד עופרת. לכן סביר להניח שאין כל סכנה בעבודתך אם את נוקטת את אמצעי הזהירות. בנוסף לכך, בהרבה מוסדות רפואיים צוות הנמצא באזור עם קרינה נושא על בגדיו מד קרינה מצטבר אשר נבדק אחת לתקופה, כדי לוודא מהי כמות הקרינה אליה נחשף, אם שמר על כללי הזהירות, אם ציוד ההגנה תקין ואם קיימת סכנה לבריאותו.

אינך מתאר את אופי הכאבים, האם הם קבועים? האם הם מוחמרים בשינוי תנוחה או בשיעול? סביר להניח שמקור הכאב הוא בשרירים או בעצמות בית החזה, כאב שמופיע כתוצאה מחבלה זו או אחרת שנגרמה להם במהלך המחלה החריפה ממנה סבלת ובה השתעלת מאד. כאבים מסקולוסקלטליים (ממקור עצם ושרירים), שכיחים מאד לאחר שיעול ממושך, ולמעשה חשוב לאבחן האם מדובר בשבר בצלעות, דבר שניתן לעשות בצילום המכוון לצלעות (ופחות בצילום חזה רגיל). בהרבה מקרים אנחנו לא מבצעים את הצילום הזה הואיל וגם אם יאובחן שבר בצלעות, הטיפול במטופל לא ישתנה, שהרי לא מקבעים את בית החזה בגבס, והטיפול היחיד הוא במתן משככי כאב ומנוחה עד החלמת העצם או השריר. מקרים בהם כדאי לאבחן האם מדובר בשבר הם אנשים מבוגרים, בהם יש חשש לאוסטאופורוזיס ואז יש מקום להמשך בירור ע"י ביצוע בדיקת צפיפות עצמות ולשקול טיפול. כמו כן חשוב לאבחן שברים באנשים בהם יש חשד לשבר ללא חבלה או שיעול ממושך.