בדיקת צילום חזה (chest x-ray)

קשה להבין ממכתבך וללא בדיקה מה מקור הכאבים. סיבות לכאבים באזור זה יכולות להיות רבות: סיבות מאסקולאריות (שקשורות לשרירים, עקב מתיחה חבלה וכו'), סיבות שלדיות (חבלה בעצמות, דלקות ועוד), סיבות נוירולוגיות (כמו לחץ על עצבים מסויימים), או בעיה בריאות. חשוב לפנות לרופא במקרה כמו שלך, בו רצוי שישלול גם בעיות בלב כסיבות לתופעה. הרופא יבדוק אותך ויוכל לערוך בירור של הסיבה לכאבים ולתחושת הנימול שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

לא תיארת אם פנית בעבר לרופא ריאות ואם נעשתה אבחנה של המחלה שלך. התמונה שאתה מתאר מאד מתאימה למחלה שנקראת ברונכיאקטזיס. ברונכיאקטזיס היא מחלה דלקתית של הסימפונות (דרכי האוויר) בה קיימת דלקת כרונית והרס איטי של הסימפונות. אחד המאפיינים העיקריים של המחלה הוא שיעול כרוני יצרני (רטוב, שמייצר ליחה), עם ליחה בכמות גדולה ביותר, מוגלתית, בצבע צהוב-ירוק, לעיתים עם דם. החולים במחלה סובלים משיעול יצרני (פרודוקטיבי) מוגלתי במשך כל השנה, אך מדי פעם סובלים מהחמרות המתבטאות בכמות ליחה גדולה מהרגיל, בצבע צהוב-ירוק יותר, והופעת חום ולעיתים גם קוצר נשימה. הסיבה להופעת המחלה היא ברוב המקרים דלקות ריאה חוזרות בילדות, גופים זרים שנכנסו לריאות, חסר חיסוני (מצבים שבהם המערכת החיסונית פגועה באופן משמעותי), ציסטיק פיברוזיס, מחלות גנטיות אחרות ועוד. בחלק מהמקרים לא מוצאים את הגורם למחלה, אך מאבחנים אותה לפי הסימפטומים של המטופל. ולפי המראה בבדיקות הדמיה של בית החזה (צילום חזה ובעיקר CT של החזה). בבדיקת CT של החזה ניתן לראות את הסימפונות המעובים והדלקתיים, את ההרס של רקמת הריאה, ולעיתים את ההפרשות המוגלתיות המרובות. הטיפול בסובלים מברונכיאקטזיס הוא בדרך כלל אנטיביוטיקה בזמן החמרה. החולים הללו אכן נוטלים כמויות אנטיביוטיקה מאד גדולות במשך חייהם. כאשר ההחמרות תדירות מאד, מציעים לחולים הללו טיפול באנטיביוטיקה מניעתית. בנוסף, יש לחסן את כל המטופלים הללו נגד שפעת ודלקת ריאות. במקרים שבהם יש גם קוצר נשימה, ובבדיקת תפקודי ריאות רואים גם היצרות של הסימפונות, ניתן להוסיף לטיפול גם משאף המכיל מרחיב סימפונות עם או בלי סטרואידים להפחתת התהליך הדלקתי. במקרים מסויימים ניתן לראות ב- CT שהמחלה מערבת אונה אחת בלבד של אחת הריאות. במקרים אלה, שבהם החולה סובל מהחמרות רבות וקיצוניות, אפשר לכרות את האונה המעורבת. יש לציין כי במקרים רבים המחלה מערבת יותר מאונה אחת, ולעיתים את שתי הריאות, ובאלה הטיפול ניתוחי אינו מתאים. אם אתה סובל מברונכיאקטזיס, עליך להיות במעקב של רופא ריאות אשר יחליט לפי כל הנתונים מהו הטיפול המתאים לך בדיוק. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

אם כתוב שבצקת הריאות נספגה, הרי כנראה שחלפה לה ובצילום לא ניכרים עקבותיה. לגבי שחפת- בצילומי חזה יש עדות עקיפה לעיתים לתהליכים ריאתיים קודמים, לדוגמה שחפת בעבר, שגרמו לאיבוד נפח ריאתי, לעיבוי קרום הריאה ולעוד מספר שינויים. אין הדבר מעיד על שחפת פעילה שביטוייה שונים והמראה בצילום שונה, ואין צורך לטפל בכך.

אני מניחה כי מדובר בציסטה ברונכוגנית, כזו שמקורה בדרכי הנשימה. 50% מהציסטות הללו מתגלות לאחר גיל 15 שנים. רוב הציסטות הללו דווקא לא ממוקמות באונות התחתונות של הריאה, כפי שרואים אצלך, כי אם במיצר בית החזה, החלק העליון המרכזי, ואז יש סכנה שהציסטה תלחץ על דרכי הנשימה. סיבוכי ציסטות כאלה כוללים זיהומים חוזרים (האם זו הסיבה שבגינה ביצעת צילום חזה מלכתחילה? הייתה לך דלקת ריאות?), דימומים, קרע ולחץ על מבנים סמוכים (פחות קריטי כשהמיקום הוא בשוליים). את הדיקות מתחילים בצילום חזה ובדיקת CT, המאפשרת לראות את תכולת הציסטה (הפרשות, הסתיידויות), בליעת בריום (כדי להעריך את האפקט של לחץ על הוושט) ובמקרה הצורך - MRI. האפשרויות האבחנתיות כוללות ציסטה מולדת, גידול, זיהום (שחפת, טפילים שונים), דלקת (הקשורה למחלות אחרות, כמו ראומטיזם, סרקואידוזיס וכו'). הנוהג הוא, בפרט לאחר גיל 40 ובמיוחד במעשנים, לדגום ביופסיה מציסטות כאלו, על מנת לשלול ממאירות. אם הנגע סולידי ולא ציסטי, יש רופאים הסבורים שנחוץ מעקב בלבד. כשהמיקום של הציסטה הוא יותר בעייתי וגודלה משמעותי יותר, מעדיפים לנתח. במקרה שלך, כשהגודל הוא די קטן והמיקום הוא היקפי, איני יודעת אם יסתפקו במעקב בלבד, או שיהיו מעוניינים גם לדגום ביופסיה. עצתי לך היא לפנות לרופא ריאות (פולמנולוג) במסגרת מרפאה למחלות ריאה, להצטייד ברקע הרפואי שלך ובתוצאות בדיקות ההדמיה שביצעת, ולהיוועץ בו לגבי המשך ניהול המקרה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

זיהום בסטרפטוקוק עלול לגרום ל- Post Streptococal Glomerulonephritis, תהליך דלקתי שתוקף את הכליות וקשור בזיהום בסטרפטוקוק. אופייני כי הדלקת בדרכי השתן באה 10 ימים אחרי הזיהום הסטרפטוקוקלי בגרון. מלבד דם בשתן יכולים להופיע כאבי ראש, בחילה, חולשה וכאבים במותן באזור הכליה. שימי לב שאת נותנת שתן היטב. יש מקום לעקוב גם אחר לחץ הדם. CRP הוא מדד בלתי ספציפי לתהליכים דלקתיים או זיהומיים, כך שוודאי שהזיהומים אצלך, הזיהום בסטרפטוקוק והדלקת בדרכי השתן, גורמים לעלייה של מדד זה. ד"ר שירי אורי - אינפומד

אכן בתרופה טאמס יש סידן, והכדור ניתן לאנשים שיש להם מחסור בסידן. טאמס משמש גם לטיפול בצרבת עקב ריפלוקס, אך ישנן תרופות נוספות לריפלוקס שאינן מכילות סידן. אם נטלת טאמס באופן חד-פעמי, לא תהיה לכך השפעה רבה על רמת הסידן בגופך, אך מכיוון שאתה חולה בסרקואידוזיס רצוי שתימנע משימוש קבוע בטאמס. יתר סידן בדם כתוצאה ממחלת הסרקואידוזיס מטופל בסטרואידים, ובנוסף, על החולה להימנע מחשיפה לשמש, ולהגביל צריכה של ויטמין D וסידן. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

Snapping Scapula הוא מצב של כאבים או תחושת קליק הנוצרת סביב עצם השכמה בעת תנועות מסויימות בכתף. חיכוך כזה עלול להיווצר אם מבנים מסויימים, כגון גידים או קצות עצם מתחככים זה בזה בעת תנועה. בצילום שעברת אין עדות, ככל הנראה, לבליטה גרמית הגורמת לחיכוך כזה. אם הרופא המטפל שלך יחשוד במצבים אחרים, ייתכן שהוא ימליץ על ביצוע צילומים אחרים, כגון בדיקת CT או בדיקות אחרות. הטיפול במצבים אלה הוא לרוב שמרני, כלומר מנוחה, נוגדי כאבים ונוגדי דלקת. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

בדיקת ה- CT שעברת התמקדה בבטן ובאגן. לא ציינת מדוע נשלחת לביצוע הבדיקה. האם בשל עצירות וירידה במשקל? ברצוני להתייחס לכמה נקודות: קשריות ריאתיות - מדובר לרוב בקשריות לימפה מוגדלות מעט. הגדלה של קשרית לימפה עשויה להתרחש על רקע תהליך הגורם לתגובה דלקתית (למשל זיהום), או על רקע תהליך הפולש לתוך הקשרית ומגדיל אותה (למשל גידול). מאחר שהבדיקה שעברת לא כיסתה את כל שטח הריאות, קשה להתרשם ממצבן. יש לציין כי עישון, גם כשלא שואפים את העשן לריאות, הוא גורם סיכון ראשון במעלה לגידולי ריאה. מומלץ מאד להפסיק לעשן, וניתן לפנות לרופא המשפחה בעניין. לימפאדנופתיה קלה ברטרופריטונאום - מדובר בהגדלה של קשריות הלימפה בחלק האחורי של הבטן. גם במקרה זה ההגדלה עשויה להיות על רקע תהליך זיהומי או על רקע גידול. לא ניתן לקבוע זאת בהתבסס על תוצאות ה- CT. המנגיומות קטנות בכבד ובחוליה L3 - אלה ממצאים חסרי משמעות. הבדיקה שעברת אינה מספקת די נתונים כדי לקבוע אבחנה, אולם בהחלט מתבקש המשך בירור לאור הסיפור של עצירות, ירידה במשקל ועישון. מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה. פנה לרופא המשפחה בהקדם להשלמת הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

צילום חזה מתבצע לרוב באינספיריום, כלומר בזמן שאיפת אוויר. כנראה שלא שאפת כמות מספקת של אוויר כדי להיות באינספיריום מלא, או שהרנטגנולוג לחץ על כפתור הצילום שניה לפני שהיגעת לאינספיריום מלא. אם ציינו כי הצילום תקין, כנראה שזה סיפק אותם לצורך הפענוח. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

צמרמורת אמיתית הוא תסמין התוקף את כל הגוף ומופיע בלא מעט מחלות זיהומיות כמו שושנה (אריסיפלס), מלריה, דלקת חריפה של הכליה, דלקת חריפה של כיס מרה ועוד. התיאור שלך של צמרמורת ברגליים ובעורף לא ברורה לי. יש לפרט יותר, וכן צריך לדעת אם יש מחלות שמהן את סובלת ואם את נוטלת טיפול תרופתי כלשהו. התסמינים האחרים שאת מתארת כאן (האם זה חדש?) יכולים להיגרם עקב בעיה בחוליות עמוד השדרה, בעיה בכלי הדם או מחלה נוירולגית. לעיתים לא מוצאים את הסיבה. אבחנה יכולה להינתן רק לאחר בירור מתאים, שצריך לכלול בדיקות הדמייה כמו צילום עמוד שדרה, בדיקת דופלר של עורקי הצוואר, בדיקה נוירולגית אצל מומחה ובדיקות רלוונטיות נוספות לפי התקדמות הבירור. כדי להגיע לאבחנה ולקבל את הטיפול המתאים עלייך לפנות בהקדם לרופא המטפל. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד