מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות הכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוקו של פתוגן. ניתן לסווג את חלבוני מערכת המשלים העיקריים לשתי קבוצות: מרכיבים מוקדמים (C1, C2, C3, C4) ומרכיבים מאוחרים (C5, C6, C7, C8, C9), וחוסר בכל אחד מהם יכול להתבטא בצורה שונה. חוסר במרכיבי מערכת המשלים יכול להיגרם מסיבות גנטיות או עקב מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וצורכת את חלבוני מערכת המשלים כחלק מהתגובה הדלקתית). בבדיקה זו ניתן להעריך ולמדוד את פעילות מערכת המשלים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לשמש ככלי באבחנת חוסר גנטי באחד או יותר ממרכיבי מערכת המשלים. בנוסף, בדיקה זו משמשת לצורכי ניטור של הפעילות הדלקתית ויעילות טיפולים שונים במטופלים.ות עם מחלות אוטואימוניות מסוימות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר גנטי של חלבוני מערכת המשלים – נגרם על ידי מוטציה בגן המקודד לאחד מחלבוני המערכת וגורם לייצור מופחת או לפעילות מופחתת של אותו מרכיב. דפוס ההורשה הנפוץ ביותר של חוסרים מסוג זה הוא אוטוזומלי רציסיבי, אך קיים גם דפוס בתאחיזה לכרומוזום X. בשל פעילות חיסונית מוחלשת, חוסר בחלבוני משלים מתאפיין בעיקר בסיכון מוגבר לזיהומים ובזיהומים חוזרים, בהתאם למרכיב החסר. למשל[3]:
חוסר בחלבונים C1, C2, C4 (השייכים למנגנון הקלאסי) מקושר לזיהום בחיידקים בעלי קפסולה כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה (S. pneumoniae) והמופילוס אינפלואנזה (H. influenzae).
חוסר בחלבון C3 מקושר לזיהומים פיוגניים (על ידי חיידקים המייצרים מוגלה) חמורים בשנים הראשונות לחיים.
חוסר במרכיבי משלים מאוחרים מקושר לזיהום בחיידקי ניסיריה (Neisseria).
חוסר במרכיבי משלים מוקדמים מקושר להתפתחות של מחלה אוטואימונית, ובעיקר מופיע במטופלים עם זאבת (לופוס – Systemic lupus erythematosus) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). רמות חלבוני מערכת המשלים מקושרות לחומרת המחלה[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחד מהמצבים המצוינים לעיל, במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים ובבעלי מחלה אוטואימונית[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][4].
מעל לנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של מחלות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וסרקואידוזיס, אוטם שריר הלב, סרטנים שונים ועוד, אך אינה אבחנתית לאף אחד מהמצבים הללו[2].
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של תהליך דלקתי המתרחש בגוף כגון זיהומים פעילים, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליות שונות, דלקת ושחמת הכבד, אלח-דם (ספסיס), תת-תזונה ועוד[2].
במטופלים.ות המאובחנים.ות בזאבת או בדלקת מפרקים שגרונית, פעילות נמוכה של מערכת המשלים יכולה להעיד על התלקחות המחלה[5].
רמות חלבוני משלים נמוכות ברמה שלא ניתן לזהותם בדם תומכות באבחנה של חוסר מולד במרכיבי מערכת המשלים (בהתאם לחוסר)[5].
גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות. ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל. חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע. הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך. בברכה ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד
שלום רבן 50 , מטופל בזה מעל שנתיים ב כדורים ללחץ דם (קונדור 1.25) , קרדילוק (עקב פעמיה מוקדמת) , וסטטינים (קריסטור 40 ). בשנה האחרונה רופאת המשפחה ראה ירידה במדדים של ספירת דם בלבד. אבל הדאיג אותה שזה ירידה במדדים קבועים בלבד ואותם פרמטרים כל הזמן התוצאה האחרונה היו WBC-3.86 HB-13 HCT - 37.7 NET-1.66 RBC-4.44 שאר הערכים תקינים בתחום וכל הזמן היו בתחום , רק ערכים אלו משחקים רבו הזמן בגבול התחתון. אציין שבדיקות כימיה ,ESR תקינים כמו כן כל בדיקות הדם המקיפות למחלות אוטואמיניות תקינות. התוצאות האחרונות מדאיגות אותי ועלה רעיון לבצע בדיקת מוח עצם, ורציתי לדעם אם כן זה נדרש. אודה לתשובתך
שאלה זו נכון להפנות לפורום המטולוגי (מחלות דם) , אך אנסה לסייע במעט. ירידה בשורות הדם בעיקר השורה הלבנה (WBC PMN) - יכולה להיות בשל מחלה אוטואימונית, אך גם בשל מחלה המטולוגית ו/או תגובה לתרופה (זה אפילו גורם שכיח לכך). לא ניתן פירוט של כל המדדים ולכן חשוב להתייעץ גם עם המטולוג. ככלל הגורמים לכך עלולים להיות מחלה אוטואימונית (צריך לבדוק בדיקות ייחודיות - אינני יודעת אם בוצעו) תרופות - יתכן ואחת התרופות גורמת לכך מחלה המטולוגית - במקרה זה נכון לבצע בדיקת מח עצם לראות אם יש בעיה בייצור הכדוריות הלבנות.
נראה לי שהשאלה שלי התפסה, אנסה שוב... שלום רב, אני עם חשד ללופוס , מטופלת כחצי שנה עם פלקווניל כדור ביום. בבדיקת שתן שעשיתי יצא לי חלבון בשתן 30mg (בבדיקת סטיק). בבדיקה הקודמת לא היה לי חלבון בשתן. הבנתי שזה תוצאה לא גבוהה ועדיין בתחום הנורמה, אבל האם צריך לעשות עוד בדיקות? יש לי תור לראומטולוג רק עוד חודש תודה
שלום לך זו שאלה מאוד חשובה - ולא, בדיקת ה"סטיק" אינה מספקת הבדיקה המועדפת היא בדיקת שתן המכונה יחס חלבון/קראטינין בשתן UPCR - היא מבוצעת בקופת החולים מדגימת שתן רגילה (ללא צורך באיסוף) היחס הזה הוא היחס שצריך לעקוב אחריו בדיקת הסטיק - יכולה להראות שיש הרבה מאוד חלבון כחיובי - אבל אינה מספיק טובה להערכה ברמות חלבון פחות גבוהות, ובוודאי שלא למעקב. אז מה לעשות לפנות לרופא המשפחה - לבקש להשלים את בדיקת השתן ואם היא תקינה - הכל בסדר.
שלום, אני סובל מליכן פלנופילריס שעמידה עד כה לכל הטיפולים. התחלתי טיפול ביומירה לפני כ 3 שבועות ולצערי הרב הופיעה לי החמרה משמעותית של המחלה ותגובה ליכונאידית בעור. רופא העור המליץ על הפסקת הטיפול והתחלת טיפול בסירולימוס 4 מ"ג ליום. הוא אמר שיקח לזה לפחות חודש כדי לראות אם יש השפעה. אני כרגע בהחמרה החמורה ביותר שהייתה לי אי פעם והקרקפת שלי אדומה מאוד. האם ניתן לשלב תרופה מדכאת חיסון נוספת יחד עם סירולימוס כי אין הבטחה שזה יעבוד? כמו למשל מתוטרקסט או סלספט?(לקחתי אותן בעבר לבד וזה לא עזר אבל אולי יחד עם סירולימוס יעזור?) רופא העור לא נותן תשובות ברורות וממליץ כרגע על טיפול בסטרואידים 40 מ"ג ליום שלא עוזרים. תודה רבה,
שלום רב, אני חולת לופוס ואפלה, אני מטופלת בקומדין, נכנסתי להריון ובשבוע 6 הועברתי להזריק קלקסן בהנחיית הראומטולוגית שלי אך, העובר היה ללא דופק עד לשבוע 8 ועברתי הפסקת הריון בגרידה, האם ייתכן שזה בגלל הקומדין ובהריון הבא בע"ה עליי לבדוק האם אני בהריון כבר בשלב מאוד מוקדם עם איחור המחזור ובמידה וחיובי להתחיל להזריק קלקסן? או להתחיל להזריק קלקסן רק כאשר יהיה דופק לעובר כפי שהנחתה אותי הרופאת הריון בסיכון?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
נוגדנים לAPLA
הפלה נדחית שבוע שמיני28/05/2025 | 07:19
ההמטולוג שלי רשם לי להתחיל להזריק קלקסן עם עדות להריון, אך ההמלצה הכתובה ניתנה לי באיחור (רופאת הנשים שאישרה את ההריון לא הייתה מודעת להמלצה הזו). היא נתנה לי אספירין 100 שבועיים לאחר האיחור במחזור על סמך בדיקות הקרישה שהצגתי לה, וכעבור שבועיים נוספים החלפתי את האספירין בקלקסן 40 עם קבלת ההמלצה הכתובה מההמטולוג. האם זו יכולה להיות הסיבה לכך שהייתה לי הפלה נדחית בהריון תאומים? ההריון התפתח עד שבוע שש ומאז נעצרה ההתפתחות ולא היה דופק. האם הייתי צריכה להתחיל קלקסן מבדיקת ההריון החיובית? אציין שהכל על סמך אבחנה מעבדתית וללא אירוע כלשהו בעבר. באף אולטרסאונד לא ראו דופק פרט לאחד בו הרופאה טענה לדופק באחד העוברים ושם התחלתי גם את הקלקסן (מאז לא נצפה דופק שוב). תודה.
המינון תלוי במספר גורמים ההתוויה לטיפול (מניעתי או טיפולי ) ובמשקל האישה כמובן ולעיתים מותאם לפי מדידת ערכי דילול הדם למטופלות שמעבירות טיפול מקומדין לקלקסן - בדרך כלל מתחילים במינון של 1 מג /לקג פעמיים ביום ומתאימים בהמשך לפי צורך
הוסף תגובה
זריקות קלקסן במקום קומדין
חן17/02/2024 | 18:34
תודה רבה ועוד שאלה מה המינון המומלץ לקלקסן בהריון כשיש לופוס+ אפלה? האפלה שלילית
חן יקרה אין לחץ ... אפשר לבצע בדיקת הריון כמקובל לאחר 2-4 ימי איחור - לוודא בבדיקת דם ואם אכן יש הריון להמיר מקומדין לקלקסן - כדאי שרופא משפחה ו/או רופא קרישה או רופאת הלופוס שלך תסייע במעבר בין התרופות (גם שאם זה סופ שבוע - אפשר לחכות בנחת ליום ראשון) לא - אין צורך להמתין לדופק (אשר ניתן לצפיה בדרך כלל בשבועות 6-7 להריון)
הוסף תגובה
המשך...
חן11/02/2024 | 09:41
אז האם מומלץ ישר עם איחור מחזור ממש ביום יומיים הראשונים לעשות בדיקת הריון ובמידה וחיובית להתחיל להזריק קלקסן או לחכות שיהיה דופק ובנתיים להישאר עם קומדין?
שלום חן, לא - הקומדין "לא אשם" אנחנו ממליצים להחליף טיפול מקומדין לקלסן עם תשובת BHCG (בדיקת הריון) חיובית. ומילה אחת של עידוד - חלק רב מזמני מוקדש לטיפול בהריון ופוריות בנשים עם תחלואה אוטואימונית ובכלל ויש לנו היום מגוון רחב של טיפולים המסייעים למטופלות שלנו להרות, להשלים הריון וללכת הביתה "בידיים מלאות"
שלום בת 32 אני סובלת מקוליטיס כבר 4 שנים ומקבלת רמיקייד אכן אני נהנת משיפור במדדי הדלקת ומעט בתסמינים בעיקר פחות עייפות אך תאי הדם הלבנים, אדומים, המוגלובין וכו׳ נמוכים מהנורמה. בזמן שאני לוקחת סטרואידים התאי דם הלבנים, אדומים המוגלובין וכן מתנרמלים אבל הCRP עף לשמיים (73 שהנורמה 5) זה קרה לא פעם ולא פעמיים בכל פעם שאני על סטרואידים זה קורה האם יש כאן 2 דברים ואולי צריך אנטיביוטיקה/טיפול אחר או שזה אימוני גם כן לדעתך אשמח לשמוע את דעתך
שלום מיכל , המהלך שאת מתארת הוא חריג - בדרך כלל סטרואידים לא גורמים לעלית CRP אלא להיפך - ולכן אם אכן זה ממצא שחוזר על עצמו, צריך להשלים בירור אימונולוגי/זיהומי מכוון . מציעה להגיע למרכז גדול שבו יש גם רופאי גסטרו המומחים למחלת המעי שלך וגם אימונולוגים וזיהומולוגים שיוכלו לסייע בבירור.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דלקת מפרקים שגרונית 
אבחון דלקת כבד, הפטיטיס 
תשובת מומחה תוצאות בדיקה דם עקב ירידה בשני מדדים 
נוגדנים לAPLA
