ישנם מספר סוגים של אבנים בדרכי השתן, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הם אבני סידן המהווים כ-75% מהאבנים. בנוסף, אבני חומצה אורית מהווות כ-15% מהאבנים, אבני סטרוביט מהוות כ-10% מהאבנים ואבני ציסטין מהוות כ-1% מכלל האבנים הנוצרות[1].
כאשר מלח מומס בגוף הוא עובר סינון בנפרוני הכליה. באם הוא בריכוז נמוך, הוא יישטף החוצה, אך אם הוא בריכוז גבוה יכולים להיווצר גבישים בתהליך הדרגתי עד אשר הם יהפכו לאבנים שיחסמו את המעבר בכליה או בדרכי השתן[1].
ציסטינוריה היא מחלה שעוברת בצורה תורשתית בה ישנה בעיה במעבר חומצת האמינו ציסטין בכליה, כך שהיא מופרשת בשתן וכאשר היא בכמות גבוהה הדבר עלול לגרום להיווצרות אבנים בדרכי השתן[1].
צילום: shutterstock | Tamer Adel Soliman
מטרת הבדיקה
מטרת בדיקה זו היא לבחון האם ישנו סיכון מוגבר להימצאות אבני ציסטין בדרכי השתן, דבר שעלול להעיד על מחלת ציסטונוריה ממנה סובל המטופל/ת[2].
הבדיקה היא בדיקת שתן המבוצעת במהלך 24 שעות ברציפות, שבה נעשה איסוף שתן לכלי המכיל חומצה בורית. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. זוהי בדיקה איכותית - אם מתקבלת תשובה חיובית להימצאות אבני ציסטין, תעשה בדיקת איסוף שתן נוספת שמטרתה בדיקה כמותית של רמתם של אבני הציסטין לשם החלטה על דרכי טיפול מתאימות[3]. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור ולטיפול רלוונטי במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת שתן רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לליטר (mg/L). טווח תקין הוא מתחת ל-250.[4]
מעל הנורמה יכולה להעיד על מחלת ציסטינוריה בה ישנו סיכון מוגבר להיווצרות אבני ציסטין בדרכי השתן.
"ד״ר אפרת בר אילן, היא רופאה מסורה, יסודית ונעימה.
הסבירה לנו בסבלנות רבה על התהליך ודרך הטיפול. אנחנו ממליצים עליה בחום וברור לנו שנחזור אליה לכל בעיה שתהיה בתחום העור."
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
ציסטינוריה
11-דאוקסיקורטיזול
