בדיקת בדיקה אנדוסקופית באמצעות אולטרסאונד (Endoscopic ultrasonography, Endoscopic ultrasound)

מטרתו של צילום רחם היא להדגים את אברי המין הנשיים על ידי שיקוף. מידע לגבי הבדיקה עצמה תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=185

תופעת הלוואי של קסטרל (Alfuzosin) במערכת הנשימה היא זיהומים. תופעות הלוואי במערכת הנשימה של אומניק (Tamsulosin) הן שיעול, דלקת גרון, דלקת סינוסים ונזלת. שחמת הכבד באמת מגבירה את רמת הרעלים בגוף. אם יש אי-ספיקת כליות, אזי גם מצב זה זו תורם לעלייה ברמת הרעלים בגוף. הגדלה של הפרוסטטה, כשלעצמה, אינה משפיעה על רמת הרעלים בגוף. הדבר שמתרחש במצב כזה הוא ששתן לא יכול לעבור דרך שלפוחית השתן החוצה, ולכן הוא מצטבר בשלפוחית, ואם יש אצירת שתן (ב-'א', כלומר אגירת שתן), זה מאוד מאוד כואב, ומובן שיש לטפל בכך. קשיי הנשימה, לדעתי, אינם קושרים לכדורים לטיפול בפרוסטטה אלא לשחמת הכבד. במצב זה יש מיימת, מים בחלל הבטן, שמקשים מאוד על הנשימה, ולדעתי זו הסיבה לבעיות שחווה אביך. התרופות שציינת עלולות לגרום נזלת, דלקת גרון, בעיות סינוסים וכדומה, אך בפני עצמן, אינן גורמות לקוצר נשימה. היוועצו ברופא/ה המטפל/ת. ד"ר שירי אורי - אינפומד

בצילום אף ניתן לראות את מבנה חלל האף ואת איזור חיבור חלל האף והגרון אל חלל האוזן התיכונה. אחת הסיבות לדלקות אוזניים חוזרות בילדים היא חסימה כרונית של תעלת השמע, שמובילה אוויר מחלל הגרון העליון אל חלל האוזן התיכונה. על ידי צילום או אנדוסקופיה (שימוש בסיב אופטי), ניתן לראות את האזור הזה בצורה טובה יותר, וכך להחליט על המשך הטיפול. בנכם עובר תהליך שגרתי לבירור דלקות אוזניים חוזרות, ואני בטוח שרופא הא.א.ג שלכם יוכל להדריך אתכם לגבי המשך הבירור או הטיפול המתאימים. רפואה שלמה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

הכליות תקינות. הידרונפרוזיס היא הגדלה של אגן הכליה. אצלך אין בעיה כזאת. בקרקעית שלפוחית השתן נצפה מבנה פוליפואידי (כמו פוליפ) אשר לא ניתן לקבוע את טיבו באמצעות האולטרסאונד. מבנה זה חשוד כתהליך תופס מקום (ת.ת.מ) כלומר תהליך גידולי. יתכן שזהו פוליפ, ויכול להיות שקריש דם שנצמד לדופן. יהיה צורך לברר את טיב הממצא על ידי בדיקת ציסטוסקופיה (בדיקה הדומה לבדיקת אנדוסקופיה הנעשית לכיס השתן) ולקיחת דגימה מהממצא. האשכים והערמונית תקינים. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

מרבית ההפלות הטבעיות בטרימסטר הראשון נגרמות עקב פגמים גנטיים בעובר, ולמעשה, הפלות מסוג זה הן מעין "מנגנון הגנה" של הטבע. אמנם אינך נחשבת למבוגרת, אך מבחינה סטטיסטית, את נמצאת בגיל בו שכיחות המוטציות הגנטיות עולה, ועל כן ייתכן מאוד שההפלות שעברת הן למעשה "חלק מהסטטיסטיקה" ונבעו מפגמים גנטיים בעובר המתפתח. עם זאת, ישנן עוד אינספור סיבות אפשריות להפלות, ועל מנת לגלות מהי הסיבה אצלך, יש לערוך מספר בדיקות. בדיקת ההיסטרוסקופיה אינה הכרח בשלב זה, אך לרוב רצוי לערוך את הבדיקות הרלוונטיות על פי המלצת הרופא המטפל, ובכך אולי לחסוך עוגמת נפש נוספת. אמנם בכל פרוצדורה פולשנית יש סיכון מסויים, אך אל לך לחשוש מהבדיקות, בדיקות מסוג זה מבוצעות על בסיס יומיומי ואחוזי ההסתבכויות מזעריים. אך למרות כל האמור לעיל, אם את מרגישה ששלב זה מוקדם עדיין לביצוע בדיקות, אינך חייבת לבצען כבר עכשיו, חשוב שתגשי לכל התהליך מתוך השלמה ורצון מלאים. מידע נוסף על התהליך תוכלי למצוא בתשובות קודמות, כמו: http://www.infomed.co.il/questions/q_010708_6.asp

צרידות יכולה להיגרם מסיבות רבות, ביניהן דלקת במיתרי הקול, שימוש לקוי בקול, עליה של מיצי קיבה (ריפלוקס), בעיה עצבית, ועוד. על מנת לטפל בצרידות חשוב מאוד לאבחן את מקורה, שכן הטיפול חייב להתאים לבעיה הספציפית. חשוב מאוד לאבחן את מקור הבעיה ולטפל, שכן מצבים כרוניים של צרידות עלולים לגרום לבצקת על מיתרי הקול, מה שעשוי בסופו של דבר לגרום לבעיות נשימתיות. אינני יודעת אם עברת אבחון מקיף לפני הפניה לקלינאית תקשורת, ועל כן אני ממליצה לפנות לרופא אף-אוזן-גרון לצורך בדיקה והמשך ייעוץ ובירור. תוכלי להעזר גם במדריך לאבחון עצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp54.asp

לאחר תיעוד ההיסטוריה הרפואית שלכם וביצוע בדיקה רפואית, הרופא עשוי להזמין מספר בדיקות כדי לעמוד על הגורם למצבכם. בין אלה נמנים:

סריקת מוח (סי.טי., או טומוגרפיה ממוחשבת)

MRI (הדמיה בתהודה מגנטית)

אולטרא-סאונד אנדיוסקופי

לפרוסקופיה (הליך רפואי שנועד לאפשר התבוננות באיברים)

אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP)

PTC (הליך חודרני המובצע דרך העור והכבד ומשמש לצילום הכבד ודרכי המרה ברנטגן)

ביופסיה (הסרת רקמה כדי לבחון אותה מתחת למיקרוסקופ

יחסית לתרופות אחרות נגד כיב, לאומפרדקס יש רק מעט תופעות לוואי. התפתחות קנדידה או סיבוכים אחרים בקיבה אינם חלק מהן. לגבי שימוש ממושך של התרופה, לא ציינת כמה זמן אתה נוטל אותה, אך בכל מקרה, השפעת שימוש ממושך לא ידועה עדיין, ועל כן נטילה ממושכת של התרופה צריכה להיעשות רק בהמלצה ובמעקב של רופא מומחה. תוכל לקרוא על אומפרדקס באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=3

מומחה לכירורגיה כללית

בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקת סקר לסרטן המעי הגס. בדיקת סקר היא בדיקה שמיועדת לאתר באוכלוסיה הבריאה אנשים עם סיכון שהם חולים בסרטן, אך טרם פיתחו תסמינים. דם סמוי בצואה יכול להופיע גם מסיבות רבות אחרות, שאינן סרטן המעי הגס. קולונוסקופיה, לעומת זאת, היא בדיקה דפיניטיבית. כלומר, אם הבדיקה מבוצעת היטב ובודרים בה את המעי הגס לכל אורכו, רוב הסיכויים שהיא תאתר דברים לא תקינים אם ישנם כאלה; ולהיפך, אם הבדיקה היתה תקינה לפני חצי שנה, הסיכוי שהתפתח משהו מאז הוא כמעט אפסי, ולכן הרופא שלך צודק בהערכתו. באופן עקרוני, לאנשים ללא גורמי סיכון לסרטן המעי הגס מומלץ לעבור קולונוסקופיה אחת ל-10 שנים מגיל 50 כבדיקת סקר. יתכן כי ממשיכים עם בדיקת סקר של דם סמוי בצואה בלבד מפני שבדיקות קולונוסקופיה כאלה עדיין לא נכנסו לסל התרופות. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד