בדיקת תבחין מימן בנשיפה (Hydrogen Breath Test)

כיב הוא נגע דמוי לוע של הר געש בעור או בקרום הרירי שמרפד את מערכת העיכול, ומלווה בתהליכים דלקתיים, זיהומיים וממאירים. כיב בקיבה בדרך כלל מאובחן על ידי בדיקת אנדוסקופיה, כלומר באמצעות צינור עם מצלמה המוחדר דרך הפה לאיזור הקיבה, ולא על ידי אולטרסאונד, הנעשה יותר כדי לשלול גורמים אחרים לכאבי בטן. בדיקה של מציאות החיידק הליקובקטר פילורי, הידוע כגורם לכיבים, נעשית על ידי תבחין נשיפה. עוד מידע על הבדיקה תוכלי למצוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=176

הטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי בקיבה הוא טיפול משולב, הכולל אנטיביוטיקה המכחידה את החיידק, ואומפרדקס שתפקידו להוריד את החומציות בקיבה על מנת לאפשר לכיבים (הפצעים) שנוצרו בעקבות פעילות החיידק להירפא. פעולת האומפרדקס אינה פוגמת ביעילות האנטיביוטיקה. אם הוצע לך טיפול באומפרדקס בלבד, למרות שאובחן הליקובקטר, זה אכן טיפול לקוי, כיוון שאומפרדקס לבדו לא מכחיד את החיידק, ובמקרה כזה, רצוי להתייעץ עם גסטרואנטרולוג לגבי טיפול אנטיביוטי. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

את מציינת מספר תסמינים בשאלתך. כאבי בטן, הקאות וחולשה. חשוב לדעת ממתי התחילו כאבי הבטן והיכן הם ממוקמים. כדאי לעשות ספירת דם על מנת לשלול אנמיה, שיכולה גם לגרום לחולשה עצמה וגם להצטרף למחלות מעי מסוימות. יש מספר דרכים לבדוק את נוכחותו של החיידק שאת מזכירה, שאני מניחה שכוונתך להליקובקטר פילורי. הדרך הפשוטה, והמקובלת כבדיקת סקירה, היא תבחין נשיפה. במקרים שהאבחנה לא ברורה, מגיעים גם לאנדוסקופיה, ואז אפשר לקחת ביופסיה ולבדוק בה את נוכחות החיידק. אם את סובלת מאי נוחות בבטן העליונה, ניתן לעשות ניסיון טיפולי של מספר שבועות בתרופה שנקראת לוסק ולראות אם היא עוזרת לך. בכל מקרה, בירור מסודר של הסיבות לכאבי בטן עדיף לעשות דרך גסטרואנטרולוג. בקשי הפניה מרופא המשפחה שלך. לא ציינת את מיקום הכאבים, את תדירותם ואת אופיים, אך מבחינת הגורמים לכאבי בטן, יש מגוון גדול של סיבות, כגון כיב קיבה, אבנים בכיס המרה, בעיות גינקולוגיות ועוד. עם זאת, עליך לדעת, כי בחלק גדול מהמקרים, בפרט בצעירים, לא מוצאים את הסיבה לכאבי הבטן. זו תסמונת המעי הרגיז. בקשי מרופא המשפחה שלך לשלוח אותך לבדיקות דם של ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, ולבדיקת שתן עם תרבית. לבירור מעמיק, פני עם התוצאות לגסטרואנטרולוג. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

התיאור בשאלתך כללי ומעורפל, אך לפי הבנתי מדובר כנראה בכיב. אני מניחה שבצילום התכוונת לגסטרוסקופיה. האם ביצעת בדיקה של נוכחות החיידק הליקובקטר פילורי? טיפול בכיב מתחיל במתן תרופות נוגדות חומצה. ישנן תרופות שונות הניתנות לפי הגורם לעליית החומציות ובהתחשבות בלקיחת תרופות אחרות. אם נמצא הליקובקטר פילורי, יש לטפל בו באמצעות אנטיביוטיקה. במקרים בהם הכיב לא מגיב לטיפול תרופתי, יש לשקול טיפול ניתוחי. אני ממליצה לך לפנות לגסטרואנטרולוג על מנת שיתאים לך את הטיפול. כדאי לשקול עימו בדיקת גסטרוסקופיה נוספת. ד"ר מיכל רסנר - אינפומד

השילוב בין מתוטרקסאט לבין מוקסיפן (אמוקסיצילין) הוא אכן בעייתי, ועלול לגרום לרעילות של מתוטרקסאט. כך גם שילוב של מתוטרקסאט עם טטראציקלין, אשר דווקא מפחית את היעילות של מתוטרקסאט. הייתי נמנעת לפחות מהשילוב של מתוטרקסאט עם מוקסיפן. הליקובקטר פילורי הוא חיידק המצוי בקיבה בכ-50% מאוכלוסיית העולם. עם זאת, לרוב האנשים הנושאים אותו אין תסמינים. הטיפול בו בתרופה בודדת אינו יעיל, ויש ליטול כמה תרופות למשך שבוע עד שבועיים. ישנם 4 פרוטוקולים אפשריים לטיפול, וברובם משולב תכשיר נוגד חומצה ממשפחת ה- PPI, כדוגמת לוסק. הקו הטיפולי הראשון הוא PPI, מוקסיפן 1 גרם וקלאריתרומיצין 500 מ"ג (שלושתם פעמיים ביום למשך 14-7 יום. ניתן להמיר את המוקסיפן בתרופה אחרת שנקראת פלג'יל (500 מ"ג פעמיים ביום). אמנם ההמרה נועדה לאנשים שרגישים לפניצילין, אך גם הבעייתיות במקרה שלך יכולה להיות סיבה להחלפה זו. אפשרויות אחרות הן PPI, מוקסיפן ופלג'יל, ועוד כמה פרוטוקולים הכוללים מוקסיפן או טטראציקלין. למעשה, אם נרצה להימנע הן ממוקסיפן והן מטטראציקלין, אנו נותרים עם הפרוטוקול שציינתי לעיל, לאחר ההחלפה של מוקסיפן בפלג'יל. אגב, גם השילוב של לוסק עם מתוטרקסאט מעלה את רעילות המתוטרקסאט, ולכן כדאי להשתמש בסותר חומצה (PPI) אחר כגון Lansoprazole. עוד אוסיף, כי כ-20% מהמטופלים בהליקובקטר פילורי אינם נרפאים לאחר קורס טיפולי אחד, ואז מומלץ קורס טיפולי שני שבו מגוונים את האנטיביוטיקות. בתום הטיפול, בדרך כלל עורכים עוד תבחין נשיפה או בדיקת צואה כדי לוודא את הכחדת החיידק. בדיקות דם אינן מומלצות למעקב ריפוי. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית

האם פרט לאשפוזים חוזרים במיון את נמצאת בבירור אצל גסטרואנטרולוג (מומחה למחלות דרכי עיכול)? בנוסף לבדיקות ההדמיה שביצעת, ישנן בדיקות נוספות החשובות לשלילת מחלות אפשריות. אינך מפרטת אם עברת אותן למרות שאני מניחה שאם את נמצאת בבירור ומעקב, הן נעשו. אינך מפרטת מה כוללים ההתקפים: כאב? חום? היכן ממוקם הכאב? האם בין התקף להתקף הכל תקין? האם ההתקפים כוללים שלשולים או הקאות? מחלות אפשריות שהייתי חושבת עליהן הן צליאק (רגישות לגלוטן הנמצא בחיטה), רגישות למוצרי חלב, ומחלה הנקראת FMF אשר מופיעה בעיקר בעדות המזרח והיא תורשתית. פתולוגיות אלו בהחלט יכולות לא לבוא לידי ביטוי בבדיקות ההדמיה שהזכרת. לסיכום, אני ממליצה לך לגשת לגסטרואנטרולוג לבירור מקיף ומסודר. יש סיבות אפשריות שונות לתסמינים שאת מתארת. כל טוב, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית

בדיקת הנשיפה היא אחת הבדיקות בעזרתן ניתן לגלות חשיפה לחיידק הליקובקטר פילורי בקיבה ובתריסריון. הפרוצדורה משתנה מקופת חולים אחת לשניה, אך בדרך כלל, יש לפנות לרופא גסטרואנטרולוג, אשר בודק את ההיסטוריה הרפואית של החולה ומבצע בדיקה גופנית מתאימה. אם יש צורך, הוא שולח את החולה לביצוע בדיקת נשיפה באחת מחלקות הגסטרואנטרולוגיה במרפאות החוץ של קופת החולים או בבית חולים. יש לציין שבדיקת הנשיפה אינה מוכיחה או שוללת בוודאות את הימצאות החיידק. הבדיקה המועדפת היא ביופסיה הנלקחת במהלך בדיקת גסטרוסקופיה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

חיידק ההליקובקטר אכן נוטה לחזור גם לאחר טיפול מוצלח בו. החיידק מדביק בזמן מגע קרוב עם אדם אחר הנושא אותו (למשל בנשיקה). לכן אם בן או בת זוגך נושאים את החיידק, סביר שתידבקי שוב. בכל מקרה, עליך לבצע שוב את תבחין הנשיפה. הטיפול הוא אותו טיפול שלקחת לפני 5 שנים. רצוי שגם אצל בן או בת הזוג תיבדק נוכחות החיידק. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד