בדיקת הורמון TSH (thyroid stimulating hormone)

לא נתת מספיק פרטים בשאלתך. אענה לך על כל ערך בנפרד אם הוא תקין או לא, ואת המשך הבירור עשי אצל הרופא המטפל. TSH - התוצאה תקינה. תוכלי לראות זאת כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=52

התוצאה שקיבלת היא בגבול העליון של הנורמה, ולכן הממצא אינו מדאיג. אני כן ממליצה לעקוב אחר ערכי הסידן, ואם חלה בהם עלייה, לפנות לרופא המטפל. באופן כללי, רמות גבוהות של סידן בדם יכולות לנבוע מסיבות רבות, כמו פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס או בלוטת התריס, שימוש בתרופות משתנות, ועוד. מידע נוסף על רמות הסידן תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=2

הערכים שאת מציינת מתייחסים לנוגדנים שמיוצרים על ידי הגוף. הנוגדנים הללו מיוצרים נגד האנזים Thyroid Peroxidase, אנזים הקשור בתהליכי ייצור ההורמונים המופרשים מבלוטת התירואיד, בלוטת התריס. התוצאות הגבוהות מרמזות שיש תהליך דלקתי כרוני בבלוטת התריס, אך אין בהן כדי להעיד על תפקוד הבלוטה. אני ממליצה לבקש בדיקות דם של תפקודי בלוטת התריס (TSH, T3, T4) ועם התוצאות שיתקבלו, לפנות לאנדוקרינולוג לצורך בירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

מדובר בנוגדנים עצמיים התוקפים את האנזים thyroid peroxidase , שהוא אנזים חשוב לייצור הורמוני בלוטת התריס. רמה גבוהה שלו עשויה להעיד על מספר מחלות של בלוטת התריס, ביניהן מחלת השימוטו או ניוון של הבלוטה מסיבה לא ידועה. סיבות נוספות עשויות להיות דלקת כרונית של הבלוטה או מחלת גרייב. לא ציינת מאילו הפרעות של הבלוטה את סובלת, אולם מדובר כנראה בהתלקחות של המחלה הבסיסית, דבר המצריך התייעצות עם אנדוקרינולוג והמשך מעקב.

הבדיקות המלמדות על תפקודי בלוטת התריס שלך תקינות לחלוטין. אמנם, לפי סקר הנוגדנים בדמך, מדובר במחלת השימוטו, שבה מתפתחים נוגדנים כנגד בלוטת התריס. הביטוי הראשוני יכול להיות יתר פעילות, ואחרי זמן מה מתפתחת תת פעילות של הבלוטה. מסיבה כזו או אחרת, המצב נרגע, לדבריך, וכפי שציינת, תפקוד הבלוטה חזר לנורמה. מצב זה אינו נחשב לתת פעילות. אם התפקוד אכן תקין (כפי שמעידות הבדיקות שהבאת), אין צורך באלטרוקסין. הנוגדנים אשר גורמים לקרישיות יתר אינם אלה הקשורים בבלוטת התריס. אלה ה- אנטי קרדיוליפין אשר במחזור הדם, וקלקסאן ואספירין אכן אמורים לפתור את הבעיה מכיוון שהם גורמים לדילול הדם. לגבי הלחץ הנפשי, אני לא סבורה כי הוא משנה את תוצאות הבדיקות, אולם אין ספק שהוא אינו מועיל לבריאותך ואף גורע ממנה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

חשוב שתדעי שכל ילדה ונערה מתפתחת בקצב שלה, אין לוח זמנים אחיד לכולן, כיוון שלמרות שגופנו פועל על פי אותם עקרונות, עדיין יש הבדלים רבים בין אנשים שונים.לכן, ייתכן מאוד שחברותייך לכיתה יתפתחו מעט לפנייך. גם את תתפתחי בהתאם ללוח הזמנים של גופך. נשמע שאת מוטרדת, ולכן אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה שלך, שבידו יש נתונים רבים כמו ההיסטוריה הרפואית שלך ושל משפחתך, משקלך, קצב הגדילה שלך עד כה ועוד. רק לאחר הערכת כל הפרמטרים הללו, יוכל הרופא לייעץ לך בעניין. באופן כללי, ילדה בגילך צריכה לאכול ארוחות מסודרות המכילות את כל אבות המזון פחמימות (כמו למשל פסטה ותפוחי אדמה), חלבונים (עוף, דגים, ומוצרי חלב), שומנים, וכמובן שירקות ופירות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

זמן פינוי מחצית התרופה מהגוף (זאת אומרת תוך הזמן הזה ריכוז התרופה יורד לחצי) הוא 7-6 ימים, כך שעקרונית, אחרי שמגיעים לרמת תרופה יציבה בדם, אפשר לקחת גם יום יום (25 מ"ג) וגם 50 מ"ג לסירוגין, יום כן ויום לא. אפשר גם מלכתחילה לקחת כך את התרופה, אבל ייקח קצת יותר זמן עד להגעה לרמה יציבה של התרופה בדם. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תחילה חשוב שתיבדקי על ידי רופא המשפחה ותבצעי בדיקות דם על מנת לוודא שאין סיבה רפואית לתת-המשקל. הנחיות נוספות: חשוב שתעסקי בעיקר בפעילות גופנית המחזקת את השרירים (כגון שיעורי עיצוב וחיטוב, פילאטיס, עבודה עם מכשירים בחדר כושר) ופחות בפעילות אירובית (כגון שחיה, הליכה, ריצה). הגדלת מסת השריר תביא לעלייה במשקל ולמראה בריא יותר של הגוף. התפריט צריך לכלול ארוחות תכופות יחסית (כל 3 שעות). עשית נכון בכך שהפסקת לאכול ג'אנק פוד. מומלץ שתשלבי בתפריטך שמן זית, טחינה, אבוקדו, אגוזים, חלב (לא מתחת 3%) ומוצרי חלב (לא מתחת 5%), בשר (בקר/עוף/דג/הודו), ביצה, פסטה, אורז, לחם, פירות ופירות יבשים. אם את מתקשה לסדר לעצמך את התפריט לבד, תוכלי להתייעץ עם דיאטנית קלינית דרך קופת החולים או באופן פרטי. בהצלחה! נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il

אתה מתאר שהנך סובל מזה 20 שנה מהיפוגליקמיה ומאוזן על ידי כדור אלטרוקסין. אלטרוקסין הינה תרופה המורכבת מהורמון בלוטת התריס (נקראת גם בלוטת המגן). התרופה משמשת לטיפול בהיפותירואידיזם (תת-פעילות של בלוטת התריס) - מצב בו יש חסר של הורמון בלוטת התריס. היפוגליקמיה מתארת מצב של רמת סוכר נמוכה מדי בדם. לא ברור בדיוק מהי האבחנה שבגינה אתה מטופל באלטרוקסין אך סביר להניח שמדובר באחת מן המחלות הגורמות להיפותירואידיזם. לעומת זאת הסימפטומים שאתה מתאר בהחלט יכולים להתאים לאירועים של היפוגליקמיה. האם אכילה (בעיקר של דברי מתיקה) מקלה על הסימפטומים שלך? על מנת לאבחן האם מדובר באירועים של היפוגליקמיה ניתן למדוד את רמת הסוכר על ידי מכשיר מדידת סוכר (הנמצא בשימוש רחב אצל חולי סוכרת) בעת "התקף" של חרדה \ הזעה \ רעד \ סחרחורות. ישנם מספר מצבים היכולים לגרום לשילוב של היפוגליקמיה ולהיפותירואידיזם: במצב של אוטואימוניות שבו יש הפרעה בוויסות תהליכים דלקתיים בגוף תיתכן דלקת בבלוטת התריס הגורמת להיפותירואידיזם ודלקת בבלוטות יותרת הכליה הגורמת למחלת אדיסון עם אירועים של היפוגליקמיה. בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) אחראית לוויסות מספר רב של הורמונים בגוף. פגיעה בה יכולה לגרום לרמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס וכן לרמות נמוכות של הורמון הגדילה והורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) היכולות לגרום להיפוגליקמיה. אנו ממליצים לך לבדוק את רמות הסוכר בגוף בעת הופעת אחת התופעות שאתה מתאר ולפנות לבדיקה והערכה על ידי רופא אנדוקרינולוג - מומחה במחלות הורמונליות. אנו מאחלים לך רפואה שלמה.

למצב של חולשה כללית יש אבחנה מבדלת רחבה. המצבים השכיחים הם תת-פעילות של בלוטת התריס אנמיה אי-ספיקה של בלוטת יותרת הכליה הפרעות אלקטרוליטיות בדיקת ה- TSH שלך תקינה, אולם לא די בה על מנת לקבוע את מצב תפקוד בלוטת התריס. עליך לוודא כי גם רמת התירוקסין (T4) הוא בטווח הנורמה, 5 עד 12 מיקרוגרם לדציליטר. האם ההמוגלובין שלך בגדר הנורמה? ירידה ברמת ההמוגלובין (אנמיה) יכולה להתבטא בחולשה. אי-ספיקת של בלוטת האדרנל מתבטאת בחולשה קיצונית. אני ממליצה לך לעבור בירור בכיוון זה (בדיקת רמת קורטיזול בדם, רמת אלקטרוליטים בדם ומבחן ACTH). חסרים פרטים בסיפור שלך כדי שאפשר יהיה לענות באופן מפורט יותר, למשל: האם אתה סובל מלחצי דם נמוכים? איבוד משקל? היפרפיגמנטציה (כתמים כהים על העור)? רמת ההורמון טסטוסטרון אצלך מעט מעל הערך התקין, אולם לא באופן משמעותי, וודאי שערך זה לא מרמז על המקור לחולשה. אני ממליצה לך להרחיב את פאנל הבדיקות. יש לזכור כי לעיתים, לא ניתן לאבחן את המקור לסימפטומים. מניתי כאן סיבות אפשריות לחולשה. עליך לגשת לרופא המשפחה על מנת לשקול אילו בדיקות כדאי לבצע ומה מתאים לסיפור הקליני שלך. אני מקווה שמקור הסימפטומים שלך יימצא ושתרגיש טוב יותר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד