הפורינים הם אבני בניין הקשורות לחומר התורשתי בגוף. הם עוברים שינוי הנקרא דה אמינציה - הוצאה של מולקולה הנקראת אמין-NH2 ומכילה חנקן ושני מימנים והופכים לחומרים Xanthine (מגואנין) וHypoxanthine (מאדנין). לאחר מכן באמצעות האנזים Xanthine Oxidase הם מתפרקים למספר חומרים, לרבות חומצה אורית - חומצת שתן[1]. בתהליך תקין החומצה האורית מתמוססת בדם ומשם זורמת אל הכליות ומפונה בשתן. כאשר ישנו ייצור מוגבר של חומצה אורית, או לחילופין קיימת בעיה בפינוי החומצה האורית מהגוף, חומר זה עלול להצטבר ולשקוע בדם במיקומים שונים בגוף כגון מפרקים, ולגרום למחלות דלקתיות, כמו גם להצטברות ולשקיעה בכליות ובדרכי השתן, וליצור שם אבנים אשר עלולות לחסום את המעבר ולפגוע בהליך התקין של הפעילות באזורים אלו[1]. פורינים הם חומרים שגם נמצאים במגוון מאכלים ומשקאות כדוגמת יין, בירה, אפונה, שעועית יבשה, כבד, אנשובי, דג מקרל. באנשים עם רמות חומצה אורית לא תקינות יש להקפיד על תזונה במינונים מותאמים של מוצרים אלו על מנת שלא להגביר את רמות החומצה הלא תקינות ולא לגרום להתגברות הבעיות הנובעות עקב כך[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לבדוק מהן רמות החומצה האורית בדם, כאשר רמות נמוכות מהטווח התקין יכולות לנבוע ממספר סיבות ובהן עיכוב האנזים Xanthine Oxidase בתהליך יצירת החומצה האורית, טיפול תרופתי בחומר הנקרא אלופורינול אשר מפרק את החומצה האורית בגוף ועוד[2]. רמות גבוהות מהטווח התקין של חומצה אורית גם הן יכולות לנבוע עקב ממספר סיבות כגון ייצור מוגבר של חומצה אורית עקב פעילות יתר אנזימטית; היפוקסיה - חסר חמצן בתאי הגוף; צריכה מוגברת של פורינים הנמצאים כמרכיבים בסוגי מזונות שונים; מחלות ממאירות הגורמות לפירוק תאים בגוף למספר מרכיבים ביניהם חומצה אורית; טיפול בגידולים ממאירים באמצעות כימותרפיה או הקרנות, הגורם אף הוא להפרשת חומצה אורית בכמות גבוהה בדם[3].
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות[4][5]
מחלת שיגדון (גאוט) – מחלה בה שוקעת חומצה אורית במפרקים בצורת גבישים (קריסטלים) ונוצרת דלקת פרקים. המפרק השכיח ביותר להימצאות המחלה הוא בוהן הרגל, כאשר אם המחלה לא מטופלת היא עלולה לפגוע בהמשך במפרק הקרסול ובמפרקים נוספים המצויים בכף הרגל. המחלה שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים. גורמים המעלים סיכון לחלות בגאוט הם צריכת אלכוהול גבוהה, עודף משקל, שימוש בסמים ואכילת כמויות גבוהות של בשר, דגים, פירות ים או שתיית משקאות אלכוהוליים המכילים כמויות פורינים גבוהות.
מחלות המטולוגיות כגון מיאלופרוליפרטיביות או לימפופרוליפרטיביות.
מחלות ממאירות כלוקמיה או לימפומה בהן יש פירוק תאים.
מצב גידול לאחר טיפול באמצעות כימותרפיה או הקרנות.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות[6]. מומלץ להיות בצום כ-8 שעות לפני הבדיקה ולהימנע בזמן זה מנטילת תרופות המגבירות או מפחיתות ייצור חומצת שתן בדם, וזאת לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה[6]. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[6].
אזהרות
סיכון:
מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה (הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl))[6]: בגברים הטווח התקין הוא 3.1-7.0. בנשים הטווח התקין הוא 2.5-5.6. תוצאה מעל הנורמה: יכולה להעיד על מחלת שיגדון (גאוט), היפוקסיה - חסר חמצן ברקמות, פגיעה בתפקוד הכלייתי, צריכה מוגברת של פורינים הנמצאים כמרכיבים בסוגי מזונות שונים, מחלות ממאירות הגורמות לפירוק תאים בגוף למספר מרכיבים לרבות חומצה אורית, פגם באחד מאנזימי תהליך ייצור החומצה האורית הגורם לייצור עודף של חומצה אורית מוגבר של תאים עקב מחלה ממאירה, וטיפול בגידולים ממאירים באמצעות כימותרפיה או הקרנות, הגורם אף הוא להפרשת חומצה אורית בכמות גבוהה בדם[7]. תוצאה מתחת לנורמה: יכולה להעיד על פגיעה בייצור חומצה אורית בגלל בעיות באנזימים או על הפרשה מוגברת של חומצה אורית בשתן, וזאת עקב מחלת כבד חמורה או לקיחה של תרופות כגון אלופורינול, המפרקת את החומצה האורית בדם, אספירין במינון גבוה, או חסר בחומצה פולית או ויטמין B12[7].
"מהתחלה ועד הסוף הרגשנו שמבינים את הבעיה , זה בא לידי ביטוי בבדיקות שנשלחנו אליהם, דרך הסבר מפורט על התהליך . הרגשנו לאורך כל הדרך שאנחנו בידיים טובות , רגישות ומקצועיות"
שלום רב בבדיקת דם די אקראית נמצאו רמות גבוהות של סידן ונשלחתי לבדיקות נוספות. חלק מהתוצאות: Pth 145 Alk phosphatase 126 Calcium 10.82 Calcium u sample 1.2 Calcium urine 24h 32. במקביל, נמצאו אבנים קטנות בכליות ובדרכי השתן. אובחנתי באדנומה של הפאראתיירוייד ואני אמורה לעבור ניתוח. שאלתי- האם הגיוני שיהיו רמות סידן גבוהות בדם ורמות נמוכות בשתן? תודה רבה מאד
מתן עירוי תוך ורידי של תמיסה פיזיולוגית (סליין 0.9%) הינו הקו הראשון בטיפול בעליה חדה של רמות הסידן בדם במצבים שונים, טיפול זה מעודד הפרשה של סידן בשתן ובכך מפחית את כמות הסידן בדם.
תודה על שאלתך תשובה מורכבת ותלויה בנתונים הקליניים והמעבדתיים של כל מטופל. חלק מהמטופלים עם מחלת כליות כרונית, סובלים מאי ספיקת לב או בצקות - במצבים אלו תומלץ הגבלת כמות השתיה. חלק מהמטופלים סובלים מהפרעה במלחים בדם , למשל רמות נתרן נמוכות , וגם במצבים אלו תדרש הגבלת שתיה.( הגבלה ל4-6 כוסות מים ליום) לעומת זאת אצל מטופלים עם מחלת אבנים בכליות - ריבוי בשתיה ל10-12 כוסות ליום מסייע במניעת הווצרות מחודשת של אבנים. בקיצור כל מטופל זקוק להתאמה אישית של כמות המים המומלצת ליום. שנדע ימים שקטים יובל
אמא שלי בת 86 עם אי ספיקת כליות דרגה 3, עקב כאבי בטן ביקרה אצל גסטרו והומלץ לה ליטול נקסיום פעמיים ביום. קראתי שהתרופה עלולה לפגוע בכליות האם אכן כך ? האם היא פותרת בעיה אחת אצל אמא שלי ויוצרת בעיה חמורה הרבה יותר ? לתשובתך אודה מראש.
תודה על השאלה. מחקרים אפידמיולוגים הראו שנקסיום עלול להוביל להחמרה לאורך השנים במחלת כליה כרונית בנוסף , נקסיום עלולה לגרום לסוג של תגובה אלרגית דלקתית בכליה שעלולה לגרום להחמרה בתפקוד הכלייתי. לצד זאת חשוב לי לציין כי מקרים אלו נדירים יחסית. והגם שעל פי רוב כנפרולוג אני ממליץ להמנע מתרופות אלו, וממליץ לעבור לתרופות מדור קודם כגון "גסטרו" או "פמוטידין". הרי שבמצבים בהם התרופה נדרשת כדוגמת דלקת בושט, כיב קיבה/אולקוס או דלקת חמורה בקיבה או בתריסריון וסימפטומים דיספפטיים קשים, הרי שניתן ואף מומלץ ליטול נקסיום ותרופות דומות מהמשפחה( אומפרדקס לוסק קונטרלוק דקסילנט וכו') לאור המינון שנרשם נראה שהתלונות חמורות מספיק על מנת ליטול התרופה. אני סבור כי באם מדובר בכאבים קשים, והתרופה מועילה , הרי שנראה שהתועלת מנטילתה עולה לאין שיעור על הסיכונים שהגם שקיימים הרי שהסיכוי שתסבול מהם מאד נמוך. בריאות שלמה יובל
האם יתכן שבבדיקת דם ושתן יתקבל ממצא של קראטנין 1.3 רף עליון במכבי ושאר תפקודי הכליות תקינים כגון חלבון וקריאטנין בשתן , יוראה ,קלציום ,אלבומין פרוטאין ועוד. על מה זה מעיד והאם נדרשות בדיקות נוספות? תודה
תודה על השאלה. התשובה היא כן. תתכן הפרעה מבודדת בקריאטינין מבלי שיהיה חלבון אלבומין או דם בשתן. קריאטינין יכול להיות מוגבר כפונקציה של מסת השריר בעוד שהתפקוד הכלייתי בפועל תקין. במצב זה איסוף שתן 24 שעות יוכל לסייע.זה מצב פחות נפוץ בגיל 64, ומאפיין ספורטאים צעירים יותר. לצד זאת אם הינך עוסק בספורט , זהו הסבר אפשרי. לחילופין תתכן פגיעה כלייתית שביטויה יהיה רק בעליית קריאטינין ללא חלבון או אלבומין בשתן. ממליץ לפנות לרופא המשפחה או למרפאה נפרולוגית להערכה יותר מעמיקה של מצבך. בריאות שלמה, יובל
תודה על השאלה. צום ממים עלול לגרום לעליית ערכי הקריאטינין כביטוי להתייבשות. יש לשמור על שתיית מים נאותה. (לא להרבות בשתיה באופן מכוון) להערכתי שתיה של 1-2 כוסות מים כשעה שעתיים לפני בדיקת הדם , ינטרלו את האפקט של התייבשות על ערכי הקריאטינין, ויאפשרו קבלת תוצאה מדויקת יותר.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אבנים בכליות 
אלבומין 
סידן בדם
תשובת מומחה סידן בדם ובשתן 
