פורום גריאטריה - עמוד 86

דוד שלום, חום גופנו נע בין טמפרטורות: 36.8 +- 0.4 מעלות ומושפע מפעילות הגוף, מין - נשים ביחס למחזור החודשי, טמפרטורת הסביבה, ההשתנות של הטמפרטורה היומית : 0.5 מעלה +/- היפותרמיה מיקרית מופיעה בחום שמתחת ל- 35 מעלות סיבות רבות : ובעיקרן חשיפה ל - קור, ירידה בערכי הגלוקוז בדם שתיית אלכוהול, תת פעילות בלוטת התריס, זיהום, אי ספיקה אדרנלית חשיפה לתרופות בד"כ פסיכיאטריות .טראומה או אימוביליזציה (רמת ניידות נמוכה). קיימות מספר מחלות כרוניות של מע. העצבים המרכזית בהם קיים ניוון המתבטא ב- היפותרמיה. איני חושב שטמפ. גוף כנ"ל שהיא הטמפ. הקבועה של האדם/מצב כרוני היא מצב "פתולוגי, ועל כן מומלץ להיבדק ע"י רופא לשלול בעיה נוירולוגית כלשהי. בהצלחה

יהודית שלום, בלבול בגיל המבוגר הוא בד"כ שילוב של מספר גורמים: שינוי מיטאבולי - במלחים בגוף מאזן נוזלים כאב תגובה לטיפול תרופתי מצב חריף: זיהום או דלקת , אירוע לב או מוח ממליץ לבצע הערכה רב-מערכתית מקיפה על מנת לשלול בראש וראשונה אירוע חריף. בברכה,

תודה לרופא. אנחנו משתדלים לנהוג לפי ההנחיות. מאז ההתיבשות של אימי היא מדברת לענ יין. מבלבלת נושאים וכן אומרת דברים מהעבר כאילו הם היום. האם זה קשרו להתיבשות? האם זה הפיך. רציתי לשאול אם זה קשור לזה שלפני כחודשיים וחצי הפסיקה לרחת קומדין. בשבוע האחרון מזריקים לה כל יום זריקה חליפית לקומדין. מבקשת עזרה, בתודה מראש

יהודית שלום אכן שכיבה ממושכת מהווה גורם סיכון להתפתחות של פצע לחץ בשל הלחץ הקבוע על העור מול איבר קשה בד"כ עצם/רקמה גרמית. על מנת להימנע מפצעי לחץ יש לבצע מספר פעולות, וביניהן: 1. שינויי תנוחה 2. משיחת העור בקרם לחות או שמן 3. איוורור של אזורים "לחים" מיפשעות 4. במידה וקיימת אי שליטה על הסוגרים- שמירה על היגיינה מקסימלית כולל החלפת חיתולים או סופגנים יבשים בתכיפות רבה 5. מניעת לחץ קבוע במנח או בזמן ישיבה או שכיבה במידה והתחיל פצע- יש להיוועץ ברופא גריאטר או אחות פצעים באשר לדרכיח הטיפול בפצע בברכה, בהצלחה,

דוד שלום, נושא האכילה בסובלים מתסמונת דימנטית מורכב,וכולל את כל שלבי הבליעה, למעשה. 1. תחושת רעב ורצון לאכול לא תמיד ברור האם קיימת תחושת רעב, כך שהרצון לאכול לא תמיד קיים וקשור לעיתים בהיעדר תחושת טעם וריח או בהיעדר גירוי ראייתי חזותי. נושא הגירויים קשור בירידה בפרספציה, דהיינו חוסר קליטה חושית.בגיל מבוגר אנו נוטים לסבול מ - פטרת עפנ"י הלשון, דבר המשבש את קליטת הטעם של המזון. אופייני ב- דימנציה ירידה בתחושת הריח עד למצב של אנאוזמיה, דהיינו חוסרתחושת ריח. 2. שלב אוראלי : הכנסת המזון לחלל הפה ולעיסה כולל חיתוך ועירוב עם רוק. חלק מהתרופות שאדם בוגר מקבל משפיעות על ייצור הרוק . בגיל המבוגר אנו מפרישים כמות רוק בקצב איטי יותר. הפעלת שרירי הלעיסה ודחיפת המזון לאחור לכיוון הלוע דורשות תיאום וכוח שרירים. 3-4 שלבים בבליעה מרגע הגעת המזון ללוע הפה ועד להגעתו לקיבה קשורים בתיאום בין קבוצת שרירים שונות. לסיכום - קיים מישלב של גומים המשפיעים על האכילה בגיל המבוגר. תרופות, זיהומים מקומיים, הירדה בקליטה התחושתית. מחלות נילוות המשפיעות על מנגנון הבליעה, כגון סכרת ו- פרקינסוניזם. לכן דרושה הערכה בראש וראשונה של קלינאית תקשורת העוסקת בבליעה על מנת לאבחן היכן נפגע תהליך הבליעה. בהמשך - הערכה גריאטרית מקיפה כדי לבצע איבחון רפואי וקביעת דרכי טיפול והתמודדות. בהצלחה,

תודה לך ד"ר רון וחג שמח

מיקי שלום, תנועות בלתי רצוניות עשויות להופיע בכל גיל מסיבות שונות. בגיל ה ישיש התופעה שכיחה באטיולוגיה של תגובה ל תרופות, ובמיוחד לתרופות מקבוצת משככות חרדה ודיכאון. סיבה נוספת קשורה באירוע מוחי "קל", הפוגע באזור גרעיני הבסיס מבלי לערב את קליפת המוח (סימנים אופיינים המערבים דיבור ו\או בליעה ו\או חולשת פלג גוף...) אני ממליץ לבצע הערכה גריאטרית מקיפה, ולקבל החלטה עפ"י מימצאי הבדיקה באשר לאיבחון והמשך טיפול. בהצלחה,

דליה שלום, אכן משימה לא קלה כשהמדובר באם כבת 98 אולם - החסרים שאת מתארת הקשורים למגבלה בגרייה החושית קיימים מזה זמן ממושך (ירידה בשמיעה ובראייה) כך שסביר שהסיבה קשורה כעת בבעייה חריפה, כגון: זיהום, אירוע מוחי או לבבי. דרוש לבצע תחילה עיבוד רפואי על מנת לשלול בעיה גופנית חריפה. מציע לפנות לרופא המשפחה ולבצע עיבוד פיזיקאלי תחילה---- בדיקה מקיפה ומכלול בדיקות דם ושתן על מנת לשלול קיומו של זיהום בהמשך דרושה הערכה פסיכוגריאטרית. לא נראה לי שיש קשר לטיפול התרופתי היחיד שאמא נוטלת --- בונדורמין שהיא נוטלת כבר שנים רבות...! בהצלחה,

ג'ולי שלום, את מתארת מצב פסיכיאטרי, המתבטא ב"פסיכוזה"של גיל הזיקנה המתבטאת במחשבות שווא (הפרעה פסיכולוגית שייתכן וקשורה בהתפתחות של ירידה קוגניטיבית...) על מנת לאבחן היטב את הבעייה אני מציע לבצע הערכה פסיכוגריאטרית מקיפה של מצבה הרפואי - בדיקה גופנית, התייחסות למחלות הכרוניות והתרופות אותן נוטלת וכן מומלץ ביצוע בדיקות דם וטומוגרפיה מוחית בהתאם לתוצאות הבירור יש לטפל על מנת להפחית מ- סבלה. בהצלחה,

טובה שלום, אני מבין שעוברים עלייך ימים קשים ויגעים... את מתארת מצב של דיכאון לאחר אירוע מוחי הערכתי: חשוב לבצע איבחון רב-מערכתי למצבה של אימך הכולל הערכה גריאטרית מקיפה, פסיכיאטרית, תיפקודית - סיעודית קוגניטיבית, פיזיקאלית ותזונתית. בהתאם לצורך גם עבודה סוציאלית לקביעת זכויותיה בקהילה ומימושן האפשרויות בקהילה תלויות בדרגת התיפקוד המוטורי, תיפקוד יומיומי וכושר הניידות. אמא זכאית לקבלת טיפול רב-מערכתי בבית או במכון מההיבט הפיזיקאלי, ריפוי בעיסוק, נפשי וקוגניטיבי וכמובן תרופתי (הפחתת תרופות....?) בהצלחה, דר' בן יצחק

שלי שלום, אכן הנושא של נשאות לחיידק עמיד נפוץ לאחרונה בשל התפתחות יציבות לסוגי אנטיביוטיקה שונים, הניתנים במוסדות רפואיים. לעניין הקלבסיאלה אומר ואגיד שהנני מכיר את הנושא דרך המתרחש במוסדות גריאטריים והתייחסות לחולים גריאטריים המבקשים אישפוז גריאטרי במוסדות . הנחיות משרד הבריאות הן לבידוד מגע של הנשאים (לא החולים) לקלבסיאלה בד"כ בשתן או במע העיכול. בידוד מגע משמעו - במוסד סיעודי: שימוש בכפפות בכל הקשור לטיפול אישי בקשיש. הענקת "אוגר" מיוחד לכביסה בעבורו. אין צורך בבידוד דהיינו חדר נפרד בעבורו, אולם בידוד מגע מחייב נקיטת אמצעי זהירות בטיפול האישי כולל הפרשות וביגוד. המשמעות לגבי קרובת המשפחה שלך בהתאם לתנאי המגורים שלכם. בהצלחה, דר' בן יצחק

ויוי שלום רב, אכן נושא כאוב וקשה... מחלת פרקינסון היא מחלה מוטורית בעיקרון, אולם הסימנים שאינם מוטוריים, וקשורים ל- אובדן חוש הריח, חרדה, דיכאון וסימנים אוטונומיים הקשורים להפרעה בשליטה בשתן, עצירות וחוסר תיפקוד מיני לעיתים יקדימו בשנים רבות את הופעת המחלה.הנושא הקשור להאלוצינאציות ראייה ודלוזיות או מחשבות שווא פראנואידיות ייתכן משני צדדים: הצד הטיפולי הקשור במינון יתר של דופאמין או כפי שהעלית בעצמך ירידה קוגניטיבית, הקשורה בהתחלה של דימנציה. חשוב לציין שדימנציה במחלת פרקינסון תתפתח בד"כ בחולים שאינם רועדים (א-קינטיים) ובד"כ לאחר שנים רבות של מחלה. בשלב ראשון כמובן אני ממליץ להפחית בהדרגה את מינון ה- דופאמין ע"י הקטנת המנה של התרופות ה- דופאמינרגיות - ולבצע בהמשך בדיקות סריקה למצב הקוגניטיבי על מנת לזהות ירידה. מציע להתייעץ בנוירולוג מומחה בהפרעות תנועה או פסיכוגריאטר המטפל בחולים הסובלים מהפרעה אקסטרה-פיראמידאלית. בהצלחה, דר' בן יצחק

טובה שלום, ככל שהמין האנושי מזדקן, תהליכי החשיבה מואטים, יכולות החשיבה מופחתים ותעתועי הנפש - מתגברים. רוצה לומר - ירידה בתהליכי החשיבה קשורה בהתעצמות של חרדה והופעת תסמיני דיכאון. את מתארת מצב של התקף פאניקה או ביטויי חרדה. לאחר שנשלול בעיה גופנית, מומלץ לבצע איבחון קוגניטיבי. המטרה: לאבחן ירידה קוגניטיבית המתבטאת בהפרעה התנגותית ו\או פסיכיאטרית כמו חרדה. אמצעי זה לחשוב לקביעת איבחון שיוביל אותנו לפתרון הטיפולי המתאים ביותר. ממליץ בחום להזמין הערכת פסיכוגריאטר, שתכלול גם התייחסות למכלול התרופות שסבתא נוטלת וכן בדיקות דם (מעבדה). מספר תרופות מקבוצות שונות הן בעלות תופעות לוואי העלולות להחמיר חרדה ולגרום לתהפוכות נפש. מצבים מיטאבוליים מסויימים כמו שינויים ברמת המלחים והסוכר בדם גם הם עשויים להתבטא בגיל הזקן באי שקט או \ ו בילבול ו\ או חרדה. בהצלחה דר בן יצחק