יש לי ילד שהרופאה הפסיכיאטרית אמרה שהוא "נמצא בתוך בועה" ושהוא לא חי את המציאות. היא נתנה לו כדור בשם ריספרדל. בשפה המקצועית, מה אובחן אצלו בדיוק? זה חודשיים הוא לוקח את הכדור במינון של 1 מ"ג. אנו רואים שינוי לטובה. הוא אומר שהוא לא מרגיש שהכדור עושה לו משהו. מתי הוא עצמו אמור להרגיש את זה היטב?

לצערי, לא אוכל לומר מה אובחן אצל בנך, אין לי דרך לדעת זאת מבלי לראות את הילד ולבדוק אותו, לשמוע את כל הסיפור, או לקרוא את תיקו הרפואי. לגבי העזרה כתוצאה מנטילת הכדור, בהרבה מקרים אצל ילדים שפונים לטיפול פסיכיאטרי, מי שרואה את הבעיה ומי שיוזם את הטיפול הם ההורים או הסביבה (הגננת, המורה וכדומה). בעקבות הטיפול, גורמים אלה (ההורים או המסגרת החינוכית, או שניהם) הם אלה שיכולים להעריך את השיפור ולהצביע על מרכיבי השיפור. ברוב המקרים, הילד עצמו אינו ממש מתלונן על בעיה, והוא לא בדיוק יודע להעריך את השיפור או את היעדר השיפור לאחר נטילת תרופה. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטרית שלכם, ולשאול אם יש בכלל צורך שהילד יבין מדוע הוא נוטל את הטיפול התרופתי, ואם כן - כיצד להסביר לו את הדבר. חשוב להבין אם לילד עצמו היתה מצוקה שהוא היה יכול להגדיר אותה. זה תלוי בגיל הילד, ביכולת הביטוי שלו, ביכולת הרגשית שלו, ועוד. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית