טיפולי פוריות הם טיפולים והליכים המסייעים להתגבר על גורמים המקשים או מונעים השגת היריון. הליכים אלו מהווים פעמים רבות אופציות לנשים ולזוגות שלא הצליחו להרות באמצעות יחסי מין לא מוגנים, או שכבר עברו טיפולי פוריות שונים אך עדיין לא הגיעו להריון, כמו גם לנשים חד הוריות ולזוגות חד מיניים המעוניינים בילד/ה. כדי לבצע טיפולי פוריות יש להתייעץ עם גניקולוג או גניקולוגית, ובמקרים מסוימים אף יש להתייעץ עם מומחה פריון[1]. שלושת שיטות הטיפול הקיימות היום הן טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF), הזרעה וצד שלישי.
צילום: shutterstock
מתי מתבצע
בעולם כ-8-12% מהזוגות חווים בעיות פוריות, כאשר קרוב למחצית מהמקרים עלולים לנבוע מגורמים המשפיעים על גברים[2].טיפול פוריות מתבצעים לאחר שהוגדר מצב של אי פוריות. בישראל, אי פוריות נחשבת לאחר שנה של קיום יחסי מין סדירים ללא שימוש באמצעי מניעה. כמו כן, במצבים מסוימים ניתן לפנות ישירות לטיפולי פוריות כמו במקרה של נשים מעל גיל 39, זוגות חד מיניים ונשים שרוצות להיות אימהות חד הוריות.
הכנות לטיפול
ההכנות לטיפול תלויות בשיטת הטיפול. בשלב הראשון תיבחן ההיסטוריה הרפואית של המטופלת ובמרבית המקרים יתבצעו בדיקות דם ובדיקות אולטרסאונד מקדימות לצורך אבחון ובחירת שיטת הטיפול המתאימה ביותר. כמו כן, במקרים רבים יש צורך בהכנות מקדימות כגון נטילת תרופות המעלות את הסיכוי לביוץ, זריקות המעודדות צמיחה של זקיקים, השבחת זרע ועוד.
טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) – בשיטה זו מפגישים ביצית וזרע במעבדה, מחוץ לגוף האישה. במידה והביצית מופרית, מחזירים את העובר (ברוב המקרים מחזירים מספר עוברים בו-זמנית כדי להגדיל את הסיכוי להתעברות) לתוך רחם האישה, לצורך השתרשות העובר והתחלת הריון.
הזרעה – בטיפול זה מחדירים זרע של גבר לתוך רחם האישה באמצעות צינור צר וארוך הדומה לקשית דקה.
צד שלישי – בשיטה זו הטיפול נעשה בסיוע של צד שלישי, שיכול להיות מורכב מתרומת זרע -שימוש בזרע שנתרם במקרה בו גבר אינו מייצר זרע תקין; תרומת ביצית -כאשר המטופלת אינה מייצרת ביציות הניתנות להפריה; פונדקאות - נשאית הריון הנושאת עובר שאינו קשור אליה מבחינה ביולוגית. המקרה זה ניתן להשתמש גם בתרומת ביצית או זרע.
אחרי הטיפול
בימים ובשבועות שלאחר אחד מטיפולי ההפריה, אפשר לצפות להתעברות האישה או הפונדקאית. ניתן לערוך בדיקת היריון באמצעות ערכה ביתית או אצל הרופא/ה המטפל/ת.
סיכונים
טיפולי פוריות יכולים להקל על נטל אי הפוריות של נשים ומשפחות, אך הם גם יכולה להציב אתגרים בריאותיים כגון שיעורים גבוהים של לידה מרובת עוברים, לידה מוקדמת ולידה במשקל נמוך[3]. בנוסף, שימוש בתרופות מסוימות במהלך טיפולי פוריות עלולות להשפיע על בריאות האם, כגון לפגוע ברמות הגלוקוז והאינסולין - תופעות שאינן בהכרח נראות בתחילת ההיריון; שינויים בפרופיל השומנים[4]; תגובה דלקתית, ושינויים מטבוליים ואנדוקריניים[5], ועוד. מאחר שלא תמיד מושגת הצלחה מיידית, לעיתים הטיפולים עלולים להימשך חודשים ואף שנים. בעקבות כך, במקרים רבים הטיפולים אף כרוכים בהתמודדות נפשית של האישה ו/או הזוג[6].
תוצאות הטיפול
שיעורי ההצלחה של טיפולי פוריות תלויים בשיטת הטיפול ובגורמים נוספים כגון הגיל והמצב הבריאותי של המטופל/ת.
"אנחנו לא יודעים איך להודות לד״ר וינטראוב. נפלה בחלקו זכות להיות שליח כל כך משמעותי ובחלקנו הזכות להכיר אותו ולהיות מטופלים אצלו.
תודה ענקית על המקצועיות, הסבלנות וידי הזהב"
היי ד"ר
ב23.2 גרידה בשבוע 11 , הכתמות חומות/וורודות בהירות רק בניגוב מאז ועד היום. ביוץ שבועיים לאחר הגרידה,
3 שבועות לאחר הגרידה- רחם ריק ללא שאריות הריון עם רירית 3 ממ.
אתמול בדיקה us נוספת לגבי עובי רירית, עדיין 3 ממ. נאמר שגם היה ביוץ.
ככל הנראה התחילה ווסת היום אבל מאוד עדינה ורק בניגוב , הכתמות קצת יותר חזקות באדום אך לא מגיעות ממש לפד.
שאלתי- האם יכול להיות שהרירית נהרסה עפ הנל?
כאשר במשך 4 שבועות היא עומדת על 3 מ"מ.
האם ידועים לך מקרים בהם רירית הייתה דקה מאוד לאחר גרידה לאורך תקופה ואז השתקמה?
מאוד בלחץ ומפחדת שהרירית לא תשתקם
שלום רב,
התשובה הקצרה היא שהסיכון בפעולה נמוך מאד. התשובה המעט יותר ארוכה היא שלעיתים נדירות יתכן, דימום, זיהום, חומר שנשאר ברחם או פגיעה ברחם בעת הפעולה. גם אם מתרחש סיבוך, לעיתים עוד יותר נדירות יש לו משמעות לטווח ארוך מבחינת בריאות או פוריות.
שלום רב, בניגוד לפעולה שיש לה זמן מוגדר וקצר, הפסקת הריון תרופתית נמשכת ימים ואף יותר וניתן להגדיר ש״הסתיימה״ רק כשעושים אולטרסאונד ביקורת שבו רואים שהרחם ריק. בשלב זה כבר הכל ״רגיל״…
היתרון היחידי הוא הימנעות מפעולה והרדמה. מנגד קיימים חסרונות רבים: הטיפול מסורבל (צריך לבוא פעמיים כי יש שתי תרופות בהפרש יומיים), כרוך בכאבים, דימום ואי נוחות, תהליך ההפלה מתרחש שלא תחת השגחה רפואית ונמשך כמה ימים (לפחות), צריך להמתין שבועיים לבדיקת אולטראסאונד שתאשר ש״הכל יצא״ וההצלחה היא רק ב 90-95% מהמקרים. לא ניתן להתחיל באמצעי מניעה בחודש שאחרי הטיפול.
תודה על השאלה. כאן טמון הבדל משמעותי בין פעולה לבין טיפול תרופתי. אחרי פעולה ניתן להתחיל מידית באמצעי מניעה (כגון גלולות) ולהיות מוגנת מידית. לחילופין, ניתן ומומלץ להתקין התקן תוך רחמי בעת הפעולה. מנגד, בטיפול תרופתי יש להמתין מספר שבועות לסיום התרוקנות הרחם ורק אז ניתן להתחיל באמצעי מניעה.