ניתוח לב פתוח (Cardiopulmonary bypass machine)

תשובה: התאוששות מניתוח לב נמשכת בין חודש לתקופה ארוכה הרבה יותר. ההתאוששות תלויה במצב הלב לפני הניתוח (אם הניתוח מבוצע מייד לאחר אוטם, ההתאוששות עלולה להיות ארוכה יותר לעומת ניתוח ללא אוטם), בגיל החולה, בכושרו הגופני הבסיסי, ובמהלך הניתוח. יש מספר גורמים המשפיעים על ההתאוששות לאחר ניתוח לב: הגורם הגופני - לאחר הניתוח יש ירידה תלולה בתפקוד הגופני מאחר שרוב המנותחים נמצאים במצב של אנמיה. המצב הנפשי - מצב של דיכאון הוא שכיח מאוד לאחר ניתוח מעקפים. כמו כן, יש ירידה בתיאבון, בריכוז, שכחה ובלבול. במחקרים נמצא שנשים סובלות מדיכאון יותר מגברים לאחר הניתוח. תקופת ההתאוששות של חולי סוכרת לעיתים ארוכה יותר. אני ממליץ בחום לעבור לאחר הניתוח למרכז החלמה. מרכזי החלמה נמצאים בתל אביב, בבית החולים תל השומר ובמלון מרקיור על החוף בטיילת בת ים. במרכז ההחלמה לומדים איך לחזור לשיגרה בצורה יעילה, איך לקחת תרופות, עושים צעידה יומית עם הרופא ולומדים לאיזה דופק להגיע בזמן הפעילות. כמו כן, מקבלים הרצאות בנושאי בריאות. תוכנית ההחלמה תורמת להתאוששות מהירה יותר, לביטחון ולשקט נפשי, ולחזרה מהירה יותר לתפקוד רגיל. בהצלחה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה: החשש מפעילות גופנית מאומצת לאחר ניתוח מעקפים מובן ומוכר. מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות ולחכות כ-6 שבועות עד חזרה מלאה לסטנדרט הפעילות אליו היית רגילה. פעילות גופנית מאומצת היא פעילות בה הדופק עולה יותר מ-30 פעימות לדקה לעומת הדופק שלך במנוחה. גם הרמת משא של יותר מ 8 ק"ג אינה מומלצת בשלב זה. עליך לשאוף להגיע ל-30 דקות הליכה ולקבוע את עוצמת הפעילות על ידי שני משתנים: 1. הדופק - הדופק בזמן ההליכה יעלה עד 25 פעימות יותר מדופק המנוחה. 2. ההרגשה האישית בזמן המאמץ. ברפואה משתמשים בסולם הרגשה אישית ( שנקרא גם סולם בורג) הבנוי כדלקמן: 6 - פעילות קלה מאוד, 10-8 - פעילות קלה, 12-11 - פעילות בינונית, 13 - מתחיל להיות קשה, 15-14 - קשה, 19-17 - קשה מאוד, 20 - בלתי נסבל. המחקרים הוכיחו שניתן לפעול גם בהרגשה 13 - כאשר מתחיל להיות קשה מבלי שיהיה עומס על הלב. במילים אחרות, גם בהרגשה 13 אין מצב של איסכמיה, ולכן ההליכה צריכה להיות נמרצת כל זמן ששומרים על הכללים ומתחשבים בדופק ובהרגשה האישית. לאחר כחודש וחצי, מומלץ להצטרף לתוכנית שיקום לב. התוכנית נעשית בפיקוח רפואי ולאחר בדיקת ארגומטריה, ובה ניתן יהיה להתוות לך תוכנית אישית שמתאימה לצרכיך. בהצלחה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה: ישנן מספר סיבות לירידה קוגניטיבית לאחר ניתוח עם הרדמה כללית באדם מבוגר. בתקופת ההתאוששות מייד לאחר הניתוח ייתכן שמדובר בהשפעת חומרי ההרדמה, אך מעבר לתקופה קצרה זו קרוב לוודאי שהגורמים אחרים: ראשית ידוע שכל שינוי בסביבה המוכרת, כל אשפוז ובוודאי כל אירוע טראומטי כניתוח עשוי לגרום לרגרסיה התנהגותית באדם מבוגר, תופעה שקרוב לוודאי תשתפר לאין ערוך עם החלמתו וחזרתו לסביבה המוכרת ולשגרה. שנית, ייתכן וישנם גורמים כזיהום, דלקת ריאות או דלקת בדרכי השתן אשר עשויים לגרום לכך. בנוכחות סימנים נוירולוגיים נוספים, יש לשלול שלא מדובר בשבץ מוחי קל אשר גרם לירידה בתפקוד, ע"י בדיקות הדמיה.

תשובה: TGA, טרנספוזיציה של העורקים הגדולים, היא מחלה לבבית מולדת. היא מתבטאת בכך שאבי העורקים (אאורטה) יוצא מהחדר הימני במקום מהשמאלי, ואילו העורק הריאתי יוצא מהחדר השמאלי במקום מהימני. הניתוח נועד להחזיר עורקים אלה למקומם התקין. ניתוח לתיקון TGA הוא ניתוח מורכב ביותר. תהליך ההחלמה קשה ומשפיע על כל המערכות בגוף. ככל הנראה, מכיוון שבתך אבדה דם רב לאחר הניתוח, זה גרם לאי ספיקת כליות, ועל כן המיעוט במתן השתן והירידה בלחץ הדם. לצערי, לא ניתן לצפות כעת את הנזק שייגרם לכליות. צריך להעזר בסבלנות ולתת לגוף להתאושש מהמכה הגדולה של הניתוח. אני מקווה ומאמינה שבעזרת הטיפול התומך, בתך תתאושש לאט לאט. בהצלחה, ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: פתיחת בית חזה = תורקותומיה. מבצע את הפעולה כירורג כללי בסיטואציה של טראומה, או כירורג לב-חזה בניתוחי לב-חזה. הקרדיולוג מאבחן ומטפל במחלות לב בצורה שמרנית תרופתית, וכן ע"י צנתור, שהיא פעולה פחות חודרנית מניתוח. כירורג לב מטפל במחלות לב שניתן לנתח אותן - כמו למשל ביצוע ניתוחי מעקפים, החלפת מסתמים ועוד.

תשובה: לכל אדם יש ארבעה מסתמים בלב המאפשרים את זרימת הדם בכיוון אחד ומונעים את זרימתו בכיוון ההפוך. מסתמים כאלה מורכבים משניים או שלושה צניפים המהודקים כמו כיסים אל דופן הכלי. כאשר הדם זורם בכיוון הנכון, הצניפים נצמדים לדפנות ומאפשרים זרימה, אך כאשר הזרימה היא בכיוון ההפוך - הצניפים מתמלאים דם, מתרחבים וסוגרים את הפתח. לא ברור משאלתך איזה מסתם הוא הדו-צניפי. אם מדובר במסתם המיטרלי, אז זהו מצב נורמלי. זהו מסתם בלב המאפשר זרימת דם בכיוון אחד, מן הפרוזדור השמאלי אל החדר השמאלי, ומורכב משני צניפים. אם מדובר במסתם האאורטלי, אז זהו מצב פתולוגי. זהו מסתם המאפשר זרימת דם בכיוון אחד, מן החדר השמאלי לאאורטה, ומורכב מ-3 צניפים. חבל שלא כתבת לפי איזו בדיקה נקבע רוחב האאורטה (אקו או CT), מדוע נעשתה הבדיקה, מה מצב המסתם ומה גודל החדר. ההחלטה לגבי ניתוח של אאורטה מורחבת בחולה ללא סימפטומים תלויה במידת הסיכון בניתוח מול מידת הסיכון לקרע של האאורטה. הנתונים החשובים במקרים אלה הם קודם כל גודל האאורטה אבל גם קצב השינוי ברוחב האאורטה, שאינו פחות חשוב, וכן אם ישנה חולשה ידועה של האאורטה, כמו בחולים עם מחלת מרפן, אבל גם (אם כי במידה פחותה) בחולים עם מסתם דו-צניפי. כמו כן חשוב לדעת אם מסתם האאורטלי מתפקד באופן תקין. מכיוון שלא נתת לי את כל הנתונים, אני מניחה שאצלך החדר השמאלי תקין, ושלא ידוע על קצב ההרחבה של האאורטה. לא ברור אם המסתם האאורטלי אצלך הוא בעצם דו-צניפי. כיוון שכך, 40 מ"מ אינם עדיין אינדיקציה (התוויה) לניתוח. עם זאת, מומלץ לשמור על לחץ דם תקין, לכיוון הנמוך של התקין, וחשוב לחזור על בדיקת ה- CT בעוד 6 חודשים. אם יהיו סימפטומים כמו כאבים עליך לפנות מייד לרופא עם ידע והבנה בתחום. פעילות גופנית בהיקף גבוה יכולה להיות גורם סיכון לקרע כאשר ישנה מפרצת באאורטה. אך על סמך הנתונים שסיפקת איני יכולה לתת תשובה לשאלתך. אני ממליצה לך להפנות שאלות אלו לרופא המומחה המכיר אותך, ואם אתה לא מסופק מתשובותיו, תמיד ניתן לקבל חוות דעת נוספת. בברכה ד"ר אורלי שניידר - אינפומד