ערוץ קנאביס רפואי

צמח הקנאביס מעורר לא מעט רעש ומחלוקות בעולם המדע בשנים האחרונות. בעקבות מחקרים רבים על אודות צמח הקנאביס, שנמשכים עד היום במרץ רב, במדינות רבות בעולם החליטו לאמץ את הטיפול בקנאביס רפואי למגוון של מצבים בריאותיים ומחלות בהם כאב, סרטן, קוליטיס, קרוהן, פרקינסון ועוד.

זני הקנאביס

נהוג לסווג את צמח הקנאביס לשני מינים עיקריים: קנאביס סאטיבה ((Cannabis Sativa וקנאביס אינדיקה (Cannabis Indica). עם זאת, סיווג זה שנוי במחלוקת וחלק מהחוקרים/ות רואים בהם תתי מינים מאותו צמח אב.
סאטיבה ואינדיקה נחשבים לשני הזנים העיקריים של הצמח המצויים בשימוש, אולם אלו משווקים בצורות שונות על-ידי חברות מסחריות, אשר מהוות תוצר גידול של צמח הסאטיבה או האינדיקה וכן גם תוצר של שילוב בין שני זני הקנאביס (סוג המכונה הייבריד).

ההבדל המשמעותי ביותר בין שני הזנים, כמו גם בין אלו המשלבים בניהם (זני ההייבריד), הוא בריכוז הרכיבים הפעילים בצמח, ובעיקר THC ו-CBD, וכן גם בהשפעות הפסיכואקטיביות שיכולות להתפתח כתוצאה מהשימוש בהם. זן הסאטיבה נחשב לממריץ יותר מכיל כמות גדולה יותר של THC  - טטראהידרוקנאבינול (Tetrahydrocannabinol), הרכיב לו מייחסים את ההשפעה הפסיכואקטיבית של הקנאביס.  הסאטיבה משמש כאמצעי אפקטיבי למיתון של תסמינים שונים  ובהם חוסר תיאבון, נדודי שינה ועוד.  זן האינדיקה נוטה לשמש כרכיב מרגיע ובמובן התרפויטי משמש לשליטה וניהול של כאב. הוא מכיל כמות גדולה יותר של -CBD קנאבידיול (Cannabidiol), קנאבינואיד מרכזי נוסף בצמח אשר אינו בעל השפעה פסיכו אקטיבית. סגולותיו של רכיב זה נחקרות במשך שנים והוא נמצא כיעיל במיתון כאב כרוני, לטיפול במצבים פסיכיאטרים שונים ואף כרכיב אנטי סרטני.

זני הייבריד משלבים בין שני הזנים – סאטיבה ואינדיקה והם נבדלים אלה מאלה ביחס שבין ריכוז ה-THC וה-CBD. זנים בעלי ריכוז גבוה של THC משמשים בעיקר כאמצעי להקלה על הפרעות כאב כרוני קשות, מצבים נוירולוגיים, תסמינים גסטרואנטרולוגים ועוד. זני הייבריד המכילים ריכוז גבוה של CBD עשויים להיות אפקטיביים עבור דיכאון, חרדה וניהול כאב.

ההבדלים בצמח הקנאביס אינם מסתכמים רק בזנים השונים ובריכוז החומרים הפעילים בצמח, אלא גם בצורות הגידול השונות.
 

ישנן שלוש צורות לגידול קנאביס:

גידול חיצוני – בשדות פתוחים
שיטת גידול המשתמשת באור שמש לגדילת הצמחים על מצע של אדמה. מקורות המים משתנים, אולם לרוב מדובר ביבול עונתי שצמיחתו מתבצעת אחת לשנה בלבד.

גידול בסביבות מוגנות – למשל חממות
שימוש באור שמש ולעיתים גם בתוספת של אור מלאכותי. הצמחים גדלים לרוב על פני מצע אדמה. מקורות המים מגוונים וכוללים בארות, מי גשמים, מקורות השקיה מלאכותיים ועוד.

גידול בחדרי גידול מבוקרים
בצורת גידול זו נעשה שימוש בתנאים מלאכותיים לגדילת הצמחים, לרבות אור מלאכותי ומערכות השקיה מלאכותיות. הצמחים יכולים לגדול על אדמה או ללא שימוש במצע אדמה. ישנן שתי שיטות מרכזיות שאינן משתמשות באדמה לשם גידול – השיטה האיירופונית והשיטה ההידרופונית.

גידול איירופוני - Aeroponic ('aero' – אוויר, ponic' – עבודה), היא שיטת גידול בה התרבית מתבצעת באוויר, בסביבות מבוקרות ללא שימוש באדמה. הזנת הצמחים מתבצעת באמצעות תרסיס המכיל את כלל החומרים החיוניים לצמיחתו. 

גידול הידרופוני - Hydroponic (hydro– מים, ponic – עבודה) נעשה במכלי מים המכילים חומרים מזינים הנדרשים לצמיחת הקנאביס כמצע, ולא באדמה כפי שנהוג בשיטות גידול מסורתיות.

השיטה האירופונית נבדלת מזו ההידרופונית בכך ששורשי הצמח אינם מצויים בסביבה נוזלית, אלא הם סופגים את חומרי ההזנה באופן ישיר מהתרסיס. מערכות גידול אלו, בהשוואה לגידול על מצע של אדמה, מאפשרות קבלה של יבול במשך כל עונות השנה, מספקות שליטה על הזנת הצמחים ומאפשרות תנאי גידול אחידים– דבר המוביל ליבול באיכות גבוה יותר.

לצד זאת, הגידול האיירופוני אינו כרוך בשימוש בחומרי הדברה בהם נהוג להשתמש בגידול של קנאביס רפואי על מצע של אדמה. רבים מחומרי ההדברה המצויים בשימוש נפוץ, אשר נמצאו בדגימות קנאביס המיועד לצריכה, סווגו כמסוכנים על ידי ארגון הבריאות העולמי. 

הפופולריות הגוברת של הקנאביס הרפואי הובילה לכך שסם הרחוב עורר סקרנות רבה אשר הובילה לפיתוח של תעשיית מחקר פועמת סביב הקנאביס הרפואי ואף להקמה של חברות רבות העוסקות בתחום. 

עולם תוכן זה, המאגד בתוכו מגוון של מידע שנועד לתת מענה לדברים הכי מהותיים המעסיקים כיום מטופלים בקנאביס רפואי: החל מעדכונים חדשותיים ומחקריים, עובר בטיפולים במגוון מחלות וכלה בהסברים על מונחים בסיסיים מעולם הקנאביס הרפואי.