מיינדפולנס (Mindfulness)

תודה על השיתוף הכנה. ההתמודדות עם חרדות בגיל ההתבגרות – במיוחד כשיש סירוב לעזרה – היא אתגר אמיתי ומוכר. חשוב לדעת שאתם לא לבד, ורבים מתמודדים עם מצבים דומים. ברשותך, כמה כיווני חשיבה שיכולים לעזור: הסכמה ורצון של המתבגר הם תנאי בסיסי לכל תהליך. בגיל הזה, כפייה רק מגבירה התנגדות – לכן כדאי לנסות לברר מה כן אפשרי עבורו, גם אם מדובר במפגש לא פורמלי או שיחה ראשונית קצרה. אפשר לשאול אותו ישירות: מה כן היה גורם לו להסכים להגיע לשיחה? האם היה נוח לו לבוא עם מישהו אחר (לא ההורים) – למשל דוד, סבתא או חבר קרוב של המשפחה? הבהרת אופי המפגש יכולה להפיג חששות: אפשר לומר לו שאני לא "מטפל רגיל" – אלא מנחה תהליכים שמבוססים על דמיון מודרך וכלים רכים, מתוך גישה שמכבדת את הקצב והרצון של כל אחד. כלים משלימים מהעולם הדיגיטלי – שמעתי (אם כי איני מכיר לעומק) על אפליקציה בשם Solouno שיכולה להוות עזר ראשוני להתמודדות עם חרדה. ייתכן שזה משהו שיפתח בו עניין או סקרנות. שיתוף בהחלטות: אני ממליץ לשקול להראות לו את ההודעה הזו – כדי שיראה שאין כאן כוונה ללחוץ או "לטפל בו", אלא רצון כן להיפגש בגובה העיניים. שיחה ראשונה ללא התחייבות: אשמח לשוחח עם המתבגר (ואו אתכם ההורים) בטלפון, לגמרי ללא התחייבות – ואם יתאים, אפשר להגיע לפגישה קצרה אצלי בבית, באווירה רגועה ובלתי פורמלית. ללא עלות, וללא לחץ. הנייד שלי מופיע באתר הפורום, ואני כאן עבורכם – בכל שלב שתרגישו שזה נכון. בברכה, אלי בן שחר מנחה תהליכים ומנהל הפורום

אלי, תודה רבה על המענה המפורט, המתבגר בן 14, אינו מוכן בשום פנים ללכת לטיפול כלשהו או לקחת תרופות. החרדות הן גם מיצורים מעופפים וגם באובססיביות לניקיון וגם אובחן בטריכוטילומניה. האם תוכל להמליץ כהתחלה על אפליקציה או דרך נכונה להביא אותו להקלה במצבו למרות התנגדותו?

השאלה שלך מאוד חשובה, והנושא שאתה מעלה — חרדות אצל מתבגרים — הוא לצערנו נפוץ יותר ממה שנהוג לחשוב. אבל לפני הכול, חשוב לי להבהיר: התשובה שלי כאן אינה המלצה או הוראה לטיפול רפואי מכל סוג, ואינה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני. מיינדפולנס הוא כלי עוצמתי – אך הוא חלק מהתמונה, לא תחליף לטיפול מקצועי כאשר יש צורך. מעבר לכך, חסרים לא מעט פרטים שחשוב לברר: בין כמה המתבגר? מה רמת החרדה? האם עבר טראומה כלשהי? האם הוא נמצא כיום בטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי? האם נוטל תרופות? האם התנסה בעבר בתרגולי מיינדפולנס או מדיטציה? כל אלה הם פרטים קריטיים כדי להבין האם ואיך אפשר לשלב מיינדפולנס בצורה נכונה ובטוחה. במידה והוא לא נמצא בטיפול תרופתי ולא עבר טראומה חמורה – ניתן בהחלט לשקול לשלב מיינדפולנס, דמיון מודרך ומדיטציית "הום" – שהיא מדיטציה עוצמתית מרגיעה המתאימה גם לנוער (עם התאמה מתאימה). חשוב להבין – מיינדפולנס הוא כלי אחד בארגז הכלים של מטפל בתחום הדימיון מודרך הוא בהחלט יכול להוות חלק חשוב במעטפת טיפולית רחבה יותר, להפחתת חרדה, שיפור וויסות רגשי, חיזוק הקשב, והרגעה כללית. ישנם גם תרגילים פשוטים שמתאימים במיוחד למתבגרים – כמו נשימות מודעות, סריקת גוף, ודמיון מודרך קליל. יש אפילו אפליקציות לנוער שמקלות על הכניסה לעולם הזה. תרגישו חופשי להמשיך לשאול פה - על פניו נראה שמתגבר צריך עזרה מקצועית אפשר לפנות אלי דרך האתר: לייעוץ או תהליך מותאם, כל עוד המתבגר לא נמצא תחת טיפול תרופתי.במידה וכן צריך להביא אישור מפסיכיאטר או פסיכולוג לגבי טיפול תומך ברפואה משלימה בברכה אלי בן שחר

כמה כיוונים פרקטיים שאפשר לשקול: הכרה בתחושותיו – במקום לנסות "לשפר את המצב רוח", אפשר פשוט לומר: "זה באמת מבאס, ואתה לא לבד בזה." עצם ההכרה בלי ניסיון לתקן – יכולה להוות עוגן רגשי. מעורבות מבלי ללחוץ – לשאול בעדינות: "מה יכול לעזור לך להרגיש קצת יותר טוב בימים הקרובים?" לפעמים עצם השאלה נותנת תחושת שליטה. משהו קטן שהוא יכול לבחור – לצייר, לכתוב, להאזין למוזיקה, ללמוד משהו מעניין ברשת, לצפות בסדרה יחד אתכם — כל דבר שלא ייראה כמו "הפעלה", אלא בחירה חופשית. יצירת מפגש חברתי מותאם – אם הוא לא יכול לצאת, אפשר להציע לו להזמין חבר אחד או שניים לסרט ביתי, ערב משחק או אפילו הזמנת פיצה – בפורמט שמתאים לו. פגישה לא פורמלית – אם הוא פתוח, אני מזמין אותו (בליווי מבוגר, אם ירצה) למפגש קליל, לא טיפול פסיכולוגי – אלא שיחה בגובה העיניים, על איך אפשר להרגיש טוב יותר. ללא עלות וללא מחויבות אני חושב שאפשר לעזור מאוד דרך דמיון מודרך זה המומחיות שלי צרו קשר הפרטים שלי באתר אם תרגישי בנוח, אפשר גם להראות לו את ההודעה הזו לשאול לדעתו. לפעמים עצם המעורבות הרגישה של ההורים – היא כבר התחלה של תנועה מבפנים.כאן לכל שאלה. בברכה אלי בן שחר

שלום לך, שמי אלי ואני מנהל הפורום, מבין לליבך. תחושת תקיעות וכישלון, במיוחד בחיפוש עבודה, יכולה להיות מאוד מתסכלת. העובדה מיינדפולנס לא משרת אותך כרגע היא טבעית – לעיתים אנחנו צריכים כלים שונים / וחזקים יותר בתקופות שונות בחיים. דרכים לצאת מתחושת התקיעות רענון ופיתוח מיומנויות: שקלי לקחת קורס קצר או סדנה מקצועית בתחום העיסוק שלך. ידע חדש יכול להגביר את הביטחון ולפתוח דלתות. נטוורקינג ושינוי אסטרטגיה: במקום להתמקד רק בשליחת קורות חיים, נסי ליצור קשרים מקצועיים בכנסים, אירועים או קבוצות בלינקדאין. שיחות עם אנשים מהתחום יכולות לחשוף הזדמנויות שלא פורסמו. תמיכה מקצועית: אם התחושות קשות, שקלי פנייה למאמן קריירה שיעזור בחידוד מטרות ושיפור קורות חיים וראיונות. במקרה של מצוקה רגשית מתמשכת, יועץ או מטפל יכולים להציע כלים להתמודדות. פנייה לעזרה מקצועית או תמיכה רגשית: תחושות כישלון ובאסה הן קשות, ולפעמים צריך עזרה מבחוץ כדי לצאת מהן. אם התחושות הרגשיות עמוקות ומעיקות ואף מתמשכות, אולי כדאי לשקול שיחה איתי ויש לי כלים להתמודדות עם מצבי לחץ, תסכול וחרדה, ולעזור לך לבנות חוסן נפשי. יש לי את הניסיון ואת ארגז הכלים הרחב ביותר בתחום. אני מלווה ומנחה תהליכים עמוקים בשיטות מהעוצמתיות שקיימות – אשמח לעזור. פרטי יצירת קשר מחכים לכם פה באתר. אני מקווה שאחד מהכיוונים הללו ייתן לך נקודת פתיחה חדשה. זכרי שזו תקופה מאתגרת, אבל יש דרכים לצאת ממנה.

תודה על השיתוף האישי. כמטפל ומנהל הפורום, אני שומע את הדאגה שלך – ובצדק. פציעה גופנית, במיוחד אם היא פוגעת בפעילות משמעותית עבור הילדה (כמו ספורט שהיא אהבה), עלולה להוביל גם לפגיעה רגשית. ילדים ובני נוער חווים אובדן של שליטה, של זהות, ולעיתים גם של קשרים חברתיים – וזה עלול להשפיע על מצב הרוח, הדימוי העצמי וההתנהגות. מה שאתה מתאר – הסתגרות, חוסר חשק, היעדר שמחה – אלו תגובות נפוצות במצבים כאלה, אך חשוב לשים לב אם הן נמשכות לאורך זמן או מחמירות לפני שנמשיך בעצות לעודד מפגש עם חברים. איך אפשר לעזור לה? ✅ נוכחות רגישה: לא צריך למהר לתקן או להרים אותה בכוח. עצם ההבנה, ההתעניינות, והאמירה שאתה שם בשבילה – הן בסיס חשוב. ✅ פתיחת שיחה לא שיפוטית: לא על מצב הרוח שלה ישירות – אלא על מה שהיא מרגישה שחסר לה, מה היא מתגעגעת אליו, מה היא הייתה רוצה לנסות. ✅ הזמנה לפעילות מותאמת: אם אי אפשר לחזור לספורט כרגע, אולי יש פעילויות אלטרנטיביות שיכולות לעזור לה להרגיש חיונית (כמו ריקוד קל, ציור, מוסיקה, או אפילו התנדבות). ✅ מיינדפולנס או דמיון מודרך: גם כאן – אלו כלים שיכולים לתרום מאוד לעיבוד רגשי, שיפור מצב הרוח וחיזוק תחושת ערך. יש המון אפליקציות ואתרים מומלץ לתרגל איתם . המסר הכי חשוב – את לא לבד. התחושות שלה טבעיות, והדאגה שלך כבר מעידה שאתה הורה נוכח ומעורב, וזה הבסיס הכי טוב לריפוי – פיזי ורגשי גם יחד. "הפציעה באמת לקחה ממך משהו חשוב, וזה כואב – אבל היא גם נותנת לך הזדמנות להיות קצת עם עצמך, ויותר איתנו. אולי יחד נוכל להפוך את התקופה הזאת להזדמנות לצמיחה, בדרך שמתאימה בדיוק לך." אם תרגיש צורך – אתה מוזמן להתייעץ אית דרך האתר או להעלות שאלות נוספות כאן בפורום, ואשמח לעזור.

שלום לך, גולש יקר. אני מבין היטב את הכאב והקושי שאתה חווה. לטפל בהורה חולה סופני זו תקופה מאתגרת מאין כמותה, והתחושה שאתה מתפקד במינימום ולא מצליח ליהנות מכלום היא טבעית ונפוצה במצבים כאלה. --- מיינדפולנס ודמיון מודרך: כלים לתקופה מאתגרת שאלת על מיינדפולנס, וזו אכן גישה שיכולה להציע תמיכה משמעותית במצבך. חשוב להבין שמיינדפולנס הוא חלק מתחום רחב יותר שנקרא **דמיון מודרך**. תחום זה מכיל בתוכו מספר שיטות, שכולן פועלות באופן דומה ומשפיעות ברמות שונות של עוצמה ועומק, מה שיכול להשפיע על מהירות ויעילות הטיפול. גם אם זה לא נשמע אינטואיטיבי בהתחלה, הנה כמה נקודות שמסבירות איך כלים אלה יכולים לעזור: * **התמודדות עם רגשות קשים:** מיינדפולנס מלמד אותנו להיות נוכחים ברגע הנוכחי, גם כשהוא כואב. במקום לנסות לדכא או לברוח מרגשות כמו עצב, פחד, תסכול או אשמה – רגשות שנפוצים מאוד במצבך – מיינדפולנס מאפשר לך להתבונן בהם ממרחק מסוים, ללא שיפוטיות. זה לא אומר שהכאב נעלם, אבל הוא יכול להפוך לפחות מציף, ולאפשר לך מרחב לנשום בתוכו. * **הפחתת סבל משני:** לעיתים קרובות, הסבל שלנו נובע לא רק מהאירוע עצמו, אלא גם מהמחשבות והסיפורים שאנו מספרים לעצמנו עליו (למשל: "אני לא מספיק טוב", "אני אשם במצב", "זה לעולם לא ייגמר", "אני חייב להיות חזק כל הזמן"). מיינדפולנס עוזר לזהות את דפוסי החשיבה הללו ולשחרר את האחיזה בהם, ובכך להפחית את הסבל המיותר שאנו מוסיפים לעצמנו. * **הגברת היכולת להיות נוכח:** גם כשהמצב קשה, ישנם רגעים קטנים של שקט, של חיבור או של נחמה. מיינדפולנס מאמן אותך לשים לב לרגעים האלה, גם אם הם חולפים, ולהיות נוכח בהם באופן מלא. זה יכול לעזור לך להרגיש פחות מנותק ויותר מחובר, גם בתוך הקושי. * **שיפור היכולת להתמודד עם אי-ודאות:** מחלה סופנית מלווה באי-ודאות גדולה. מיינדפולנס מטפח את היכולת לקבל את אי-הוודאות כחלק מהחיים, ולהפחית את החרדה הנלווית לניסיון לשלוט במה שאינו בשליטתנו. שינוי היחס למצב וקבלת כלים להתמודדות מיינדפולנס, דמיון מודרך או דמיון מודע הם כלים עוצמתיים שמטרתם **לשנות את הדרך שבה אנו חווים את האירוע** (בשפה המקצועית זה נקרא **ריפריימינג**). הם נועדו להוריד את מפלס הרגשות הלא נעימים למצב שבו נוכל לתפקד ביום יום בצורה טובה יותר. יש ברשת המון אתרים עם מדיטציות מיינדפולנס שניתן לתרגל איתן אם יש לך זמן וכוחות. אני ממליץ, כדי להגיע לתוצאות טובות, יש צורך בזמן תרגול ולמידה, כמו בכל תחום. במידה ואתה, או בני משפחה נוספים, תגיעו למסקנה שאתם מבקשים עזרה או הקלה במצב באופן מיידי כאן ועכשיו – צור איתי קשר דרך האתר. נשקול דרכי פעולה נוספות שיתאימו לכם. אני מקווה שזה נותן לך כיוון והבנה טובה יותר. זכור שאתה לא לבד, ולקבל עזרה ותמיכה זה צעד חשוב וחיוני לך ולמשפחה כולה.