תמס דם של היילוד

מחלה המוליטית של היילוד (מה"י) או תמס דם של היילוד היא צורה שכיחה של חוסר דם אצל יילודים הנגרמת על ידי מעבר נוגדנים מהאם המכוונים כנגד חלבונים על פני כדוריות הדם של היילוד, דרך השיליה. החלבונים על פני כדוריות הדם שכנגדם נוצרים הנוגדנים משתתפים בקביעת קבוצות הדם הבאות: Rh, ABO וקבוצות הדם הקטנות (C, E, Kell, M, Kidd, Duffy).

ב-30 השנים האחרונות הוכנסה שיטה למניעת מחלה המוליטית של היילוד על רקע אי-התאמה של Rh וכך ירדה שכיחותה מ-100:1 ל-3:1 מקרים לכל 1000 לידות של יילודים חיים. עם זאת הסיבה השכיחה ביותר למחלה המוליטית של היילוד , באורח משמעותי, היא עדיין אי-התאמה של Rh. כאשר דם מסוג Rh+ (חלבון D+) מגיע לאם שהיא Rh- (חלבון d) על ידי עירוי דם בלתי מתאים, או כאשר כמויות קטנות של דם עוברי Rh+ (המכיל חלבון D שעבר בתורשה מהאב) עוברות לאם במהלך הריון, הפלה, לידה או פעילויות חודרניות בזמן ההריון, נוצרים אצלה נוגדנים כנגד חלבון D. אם ריגוש כנגד חלבון זה קרה בעבר, מספיקות כמויות קטנות שלו על מנת להשרות כמות גדולה של נוגדנים העוברים באופן סביל לעובר וליילוד וגורמים להרס של כדוריות הדם המצופות בנוגדנים.

המחלה בדרך כלל אינה מופיעה בהריון הראשון ועולה בחומרתה עם כל הריון. בצורתה הקשה ביותר של המחלה נוצרים אצל העובר חוסר דם תוך-רחמי קיצוני עם אי-ספיקה קשה בלב, ובצקת כללית (הידרופס פטליס), מצב המסתיים לעיתים קרובות במוות, תוך-רחמי או זמן קצר לאחר הלידה. סיבוך משמעותי נוסף ביילוד הוא הצטברות של בילירובין העלול לחדור לתאי המוח ולגרום לנזק בלתי הפיך במוח (קרנאיקטרוס). נשים שלהן Rh- חייבות במעקב מדוקדק בזמן ההריון הכולל קביעת רמת הנוגדנים כנגד חלבון D, בדיקות נישנות של הצפיפות האופטית של מי השפיר ורמת ההמוגלובין העוברית. אם זו האחרונה נמוכה יש צורך בעירוי דם תוך-רחמי. רמת בילירובין גבוהה הכרוכה בסכנת פגיעה במוח, מחייבת לעיתים עירוי חליפין מייד לאחר הלידה אם כי אצל רוב הילדים ניתן להסתפק בפוטותרפיה בלבד.

את הרס כדוריות הדם לאחר הלידה ניתן לצמצם על ידי החדרת אימנוגלובלינים דרך הווריד. בעקבות עירוי תוך-רחמי או עירוי חליפין יכול להתפתח אצל התינוק חוסר דם חד שנמשך עד גיל 8-4 שבועות. טיפול באמצעות זריקות אריתרופואטין יכול למנוע סיבוך זה. ניתן למנוע מחלת Rh בנשים שהן Rh- על ידי הזרקה של נוגדנים לחלבון D בשבוע ה-28 להריון, וכן תוך 72 שעות מהלידה, או מכל פעולה או מצב שבו עברו כדוריות דם אדומות מהעובר לאם.

אי-התאמה בקבוצות הדם ABO קיימת ב-25%-20% מכל ההריונות, בדרך כלל כאשר לאם סוג דם O. אך הרס הדם חמור פחות. כמות קטנה של נוגדנים anti-A ו-anti-B בנסיוב האם שהם מסוג IgG, עוברים את השיליה וגורמים חוסר דם ליילוד שסוג דמו A או B. מרבית המקרים קלים, ללא סיבוכים תוך-רחמיים וללא צורך בעירוי חליפין ליילוד. שיאה של רמת הבילירובין מתרחש תוך 48-24 שעות. יכול להיות גם חוסר דם בשבועות הראשונים לחיים, אך מצב זה אינו מצריך בדרך כלל עירוי דם.

מחלה המוליטית של היילוד  יכולה לנבוע גם מאי-התאמה של קבוצות הדם הקטנות, לאחר ריגוש חיסוני, עקב עירוי דם בלתי מתאים בעבר.