האם ישנו איזשהו קשר בין הרפס השפתיים והפטיטיס סי, לחולה עצמו ולבן זוגו?

הן הרפס והן הפטיטיס C הם נגיפים (וירוסים), אולם ככל הידוע לנו בזאת נגמר הקשר ביניהם. אין כל קשר בין השניים. הרפס של השפתיים היא מחלה שכיחה ביותר שאינה מסכנת את החיים. הפטיטיס C היא מחלה נדירה יותר, אולם עשויה במקרים מסוימים לגרום לשחמת כבד, ויש צורך להיות במעקב של מרפאת כבד.

אני במשקל 85 ק"ג, גובהי 175 ק"ג, ואני סובל מכבד שומני אקוגני. אלה תוצאות בדיקות שעברתי: triglycerides 241 hdl 37 ast 41 alt 75 על מה זה מעיד?

על פי הבדיקות שצירפת, יש לך הפרעה קלה בתפקודי הכבד, ועודף שומנים בדם. נתונים אלה מתאימים למתב שציינת, של כבד שומני. המשך את המעקב ואת הטיפול אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מ

אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מסוג כלשהו, או שלפי תוצאות בדיקת הנוגדנים אין צורך בזה. בילדותי חליתי בצהבת, אבל אני לא יודע מאיזה סוג. עליתי ל ארץ בשנת 1991. אלה תוצאות בדיקות הצהבת: HB Surface Ag 0.000 HB Surface Ab 26.46 HB Core Ab IgG&Ig Nonreactive Hepatitis C Ab Nonreactive CMV AB IgG 0.7 AU/ml CMV Ab IgM 0.05 Nonreactive EBV EBNA Ab IgG < 600 (Pos: < 20) U/mL בשנת 1999, בצבא, קיבלתי זריקת אנטי טטנוס. האם אני צריך לקבל חיסון מחדש, או לקבל זריקת דחף, או שהזריקה שקיבלתי בשנת 1999 מספיק טובה גם כעת? לא נבדקו אצלך נוגדנים ל- Hepatitis A ולכן מומלץ לבצע את החיסון לפני הנסיעה. לגבי טטנוס - מומלץ להתחסן, כיוון שהחיסון תקף ל-10 שנים, כך שכעת מגיע תוקפו של החיסון שלך לסיומו. ד"ר אייל לשםהיחידה למחלות זיהומיותביה"ח שיבא - תל השומר [20/04/2009]

שאלתי היא לגבי הפטיטיס B: בעלי קיבל את תוצאות בדיקות הדם שלהלן. האם הוא נשא? או היה חולה בעבר? האם יש קשר לכך שקיבל חיסון בעבר? hepatitis A IgG - POSITIVE hepatitis Bs Ag - 250 hepatitis C Ab - 0.11 NEGATIVE hepatitis Bs AB - 0.2 hepatitis A Ig

שאלתי היא לגבי הפטיטיס B: בעלי קיבל את תוצאות בדיקות הדם שלהלן. האם הוא נשא? או היה חולה בעבר? האם יש קשר לכך שקיבל חיסון בעבר? hepatitis A IgG - POSITIVE hepatitis Bs Ag - 250 hepatitis C Ab - 0.11 NEGATIVE hepatitis Bs AB - 0.2 hepatitis A IgM - NEGATIVE CMV IgG - HA BUDSBHO 22 CMV IgM - 8 hepatitis Bc Ab TOT - 11.260 POSITIVE הפטיטיס מסוג A: התשובה מתאימה למצב שבו הגוף מחוסן למחלה, בין בשל חיסון או בעקבות זיהום בעבר. אם היה זיהום בצהבת נגיפית מסוג A, בעלך היה יודע מכך, לכן מדובר כנראה במצב שנוצר בעקבות חיסון. הפטיטיס מסוג B: HBsAg ו- אנטי HBc מעידים על זיהום כרוני בהפטיטיס B. הפטיטיס C: אין זיהום בווירוס. זיהום ב- CMV: נראה כי מדובר בזיהום בהווה בווירוס זה. לסיכום: לבעלך יש כעת זיהום בצהבת נגיפית כרונית מסוג B וזיהום בווירוס CMV. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [22/04/2008]

אינפומד
מחלות
דלקת כבד

דלקת כבד

Hepatitis

המומחים של Infomed מסבירים:

דלקת הכבד היא תהליך המתאפיין בדרגות שונות של הסננת הכבד על ידי תאים דלקתיים ממערכת החיסון, ובהרס של תאי רקמת הכבד עצמה. דלקת הכבד מסווגת לפי הזמן שהיא נמשכת (חדה כשהיא נמשכת פחות מ-6 חודשים, או כרונית), לפי התבנית הפתולוגית שלה ולפי הגורם לה.

ברשימה מפורטים הגורמים העיקריים העלולים להביא לפגיעה בכבד המתבטאת בדלקת הכבד. יש מספר רב של מזהמים העלולים לגרום לדלקת הכבד, אולם במרבית המקרים הגורם הוא זיהום מנגיפים, לרוב נגיפי הפטיטיס A, B, C, D, E. זיהומים נגיפיים אחרים שכיחים פחות ועוד פחות שכיחים מזהמים כחיידקים, כפטריות וכטפילים.

נזק רעלני לכבד עלול גם הוא לגרום לדלקת הכבד. אלכוהול הוא הרעלן השכיח ביותר מקבוצה זו, ודלקת כבד אלכוהולית היא חלק מהמחלה האלכוהולית של הכבד.

תרופות רבות יכולות לגרום לדלקת הכבד כגון פאראצטמול (Paracetamol) ואיזוניאזיד (Isoniazide). כן ייתכן נזק לכבד בשל חשיפה לרעלים שונים, כגון ממיסים אורגנים (פחמן ארבע-כלורי), ופטריות רעל.

לאחרונה מיוחסת חשיבות רבה לשינוי שומני לא אלכוהולי כסיבה משמעותית לדלקת כבד כרונית ולצמקת הכבד. הפרעה חדה באספקת הדם לכבד יכולה לגרום לדלקת (Ischemic hepatitis), וגם לגודש בכבד בשל אי-ספיקת הלב או תסמונת באד-כיארי. מחלות מטבוליות הגורמות לצמקת הכבד כגון מחלת וילסון, המוכרומטוזיס וחסר באלפא-1-אנטיטריפסין, יכולות להתבטא גם כדלקת כבד כרונית.

דלקת כבד במנגנון אוטואימוני יכולה להופיע בפני עצמה או במסגרת מחלות מערכתיות (כגון סרקואידוזיס). לאחר השתלת כבד יכולה להופיע דלקת הכבד כביטוי לדחיית השתל או במסגרת הישנות המחלה הראשונית. מחלות דרכי מרה הגורמות בדרך כלל לצהבת חסימתית עלולות לכלול לעיתים גם מרכיב של דלקת הכבד. לעיתים מלווה דלקת הכבד מחלות מעי דלקתיות וכן את מחלת הכרסת (Celiac).

סוג ייחודי של דלקת הכבד הוא דלקת כבד גרגירומתית (Granulomatous hepatitis) המתאפיינת בהדגמת גרגירומות בביופסיה מהכבד. דלקת כבד גרגירומתית עלולה אף היא להיגרם על ידי מזהמים (לדוגמה חיידק השחפת), על ידי מחלות אוטואימוניות (כסרקואידוזיס), ממחלת קרוהן או כתגובה לתרופות או מחלה ראשונית של הכבד.

דלקת הכבד יכולה להסתיים בהחלמה מלאה, אך יכולה גם להתפתח לאי-ספיקה סוערת של הכבד, בצמקת הכבד ובדלקת כרונית בדרגות שונות. מהלך המחלה וסיכויי ההחלמה מושפעים הן מהגורם המחולל והן ממצבו הבסיסי של החולה: גילו, מצבו החיסוני, הריון ומחלות נלוות. כך לדוגמה מחלימים באופן מלא וללא טיפול רוב החולים שלקו בדלקת הכבד בשל נגיף הפטיטיס A, כ-0.4% עלולים למות מאי-ספיקת הכבד (בעיקר בקבוצת הגיל המבוגר), אולם אין למחלה צורה כרונית. לעומתם, בין 50% ל-90% מהחולים בדלקת הכבד בשל נגיף הפטיטיס C ילקו בדלקת כבד כרונית אם לא יטופלו.

ד"ר ירון רוטמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

דלקת כבד תסמינים
תסמיני דלקת הכבד אינם ספציפיים ובכללם: חום, חולשה, חוסר תיאבון, בחילה והקאה, כאב בבטן הימנית העליונה, כאבי מפרקים, כאבי שרירים, צהבת וצבע שתן כהה. שיעור ניכר מהלוקים בדלקת הכבד הם אי-תסמיניים והמחלה מתגלה אצלם באקראי, בבדיקות דם. אצל אחרים, עלולה המחלה להתבטא על ידי אי-ספיקת הכבד כביטוי ראשון.

הסימנים הקליניים לדלקת הכבד אף הם אינם ספציפיים: השכיחים שבהם הם צהבת, הגדלת הכבד, הגדלת הטחול ורגישות הכבד למישוש. בבדיקות המעבדה ניתן לראות עלייה "בריכוז" אנזימי הכבד מסוג אמינוטראנספראזות ועמה לעיתים עלייה בערכי הבילירובין. מספר התאים הלבנים יכול להיות גבוה, תקין או נמוך. כמוהו גם מספר טסיות הדם.
סיבות וגורמי סיכון
את הגורמים השכיחים לדלקת הכבד אפשר לחלק לכמה קבוצות:

- זיהומיים: נגיפי הפטיטיס A, B, C, D, E, נגיף אפשטיין-באר (EBV), נגיף ציטומגאלו (CMV), נגיף הרפס סימפלקס (HSV), זיהומים בחיידקים, בפטריות וטפילים.
- רעלים: אלכוהול, תרופות, רעלנים
- שינוי שומני לא אלכוהולי
- גורמים ואסקולריים: הפרעה באספקת הדם, אי-ספיקת לב, תסמונת באד-כיארי
- מטבוליים: המוכרומטוזיס, מחלת וילסון, חסר אלפא-1- אנטיטריפסין
- אוטואימוניים: דלקת כבד אוטואימונית
- מחלות אוטואימוניות מערכתיות
- השתלת כבד: דחיית השתל, הישנות המחלה היסודית
- מחלות מערכת העיכול: מחלות מעי דלקתיות, כרסת
- מחלות דרכי המרה
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
הטיפול בדלקת הכבד נקבע על פי מחולל הדלקת. כך לדוגמה, בדלקת כבד על רקע תרופות, הטיפול מתבסס על הפסקת נטילת התרופה המחוללת, בדלקת כבד אלכוהולית ניתן לטפל בקורטיקוסטרואידים, בדלקת מישנית להפטיטיס C באינטרפרון אלפא (Interfron-α) ובריבאוירין (Ribavirin), ובמחלת וילסון בפניצילאמין (D-penicillamine).

רופאים בתחום

אורתופדיה

ד"ר דן פרט

5.0

( 7 חוות דעת )

"לאחר בדיקה, קבע שהבעיה שלי היא לא בכף רגל אלה בכלי דם"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

אנדוקרינולוגיה

פרופ' עמית תירוש

5.0

( 8 חוות דעת )

"מקצועי ונעים הליכות"

קראו עליי עוד

עור ומין

ד"ר הלנה מרטינז

4.8

( 139 חוות דעת )

"5"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: האם ישנו איזשהו קשר בין הרפס השפתיים והפטיטיס סי, לחולה עצמו ולבן זוגו?
תשובה: הן הרפס והן הפטיטיס C הם נגיפים (וירוסים), אולם ככל הידוע לנו בזאת נגמר הקשר ביניהם. אין כל קשר בין השניים. הרפס של השפתיים היא מחלה שכיחה ביותר שאינה מסכנת את החיים. הפטיטיס C היא מחלה נדירה יותר, אולם עשויה במקרים מסוימים לגרום לשחמת כבד, ויש צורך להיות במעקב של מרפאת כבד.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני במשקל 85 ק"ג, גובהי 175 ק"ג, ואני סובל מכבד שומני אקוגני. אלה תוצאות בדיקות שעברתי: triglycerides 241 hdl 37 ast 41 alt 75 על מה זה מעיד?
שאלה: אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מ
תשובה: אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מסוג כלשהו, או שלפי תוצאות בדיקת הנוגדנים אין צורך בזה. בילדותי חליתי בצהבת, אבל אני לא יודע מאיזה סוג. עליתי ל ארץ בשנת 1991. אלה תוצאות בדיקות הצהבת: HB Surface Ag 0.000 HB Surface Ab 26.46 HB Core Ab IgG&Ig Nonreactive Hepatitis C Ab Nonreactive CMV AB IgG 0.7 AU/ml CMV Ab IgM 0.05 Nonreactive EBV EBNA Ab IgG < 600 (Pos: < 20) U/mL בשנת 1999, בצבא, קיבלתי זריקת אנטי טטנוס. האם אני צריך לקבל חיסון מחדש, או לקבל זריקת דחף, או שהזריקה שקיבלתי בשנת 1999 מספיק טובה גם כעת? לא נבדקו אצלך נוגדנים ל- Hepatitis A ולכן מומלץ לבצע את החיסון לפני הנסיעה. לגבי טטנוס - מומלץ להתחסן, כיוון שהחיסון תקף ל-10 שנים, כך שכעת מגיע תוקפו של החיסון שלך לסיומו. ד"ר אייל לשםהיחידה למחלות זיהומיותביה"ח שיבא - תל השומר [20/04/2009]
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: שאלתי היא לגבי הפטיטיס B: בעלי קיבל את תוצאות בדיקות הדם שלהלן. האם הוא נשא? או היה חולה בעבר? האם יש קשר לכך שקיבל חיסון בעבר? hepatitis A IgG - POSITIVE hepatitis Bs Ag - 250 hepatitis C Ab - 0.11 NEGATIVE hepatitis Bs AB - 0.2 hepatitis A Ig
תשובה: שאלתי היא לגבי הפטיטיס B: בעלי קיבל את תוצאות בדיקות הדם שלהלן. האם הוא נשא? או היה חולה בעבר? האם יש קשר לכך שקיבל חיסון בעבר? hepatitis A IgG - POSITIVE hepatitis Bs Ag - 250 hepatitis C Ab - 0.11 NEGATIVE hepatitis Bs AB - 0.2 hepatitis A IgM - NEGATIVE CMV IgG - HA BUDSBHO 22 CMV IgM - 8 hepatitis Bc Ab TOT - 11.260 POSITIVE הפטיטיס מסוג A: התשובה מתאימה למצב שבו הגוף מחוסן למחלה, בין בשל חיסון או בעקבות זיהום בעבר. אם היה זיהום בצהבת נגיפית מסוג A, בעלך היה יודע מכך, לכן מדובר כנראה במצב שנוצר בעקבות חיסון. הפטיטיס מסוג B: HBsAg ו- אנטי HBc מעידים על זיהום כרוני בהפטיטיס B. הפטיטיס C: אין זיהום בווירוס. זיהום ב- CMV: נראה כי מדובר בזיהום בהווה בווירוס זה. לסיכום: לבעלך יש כעת זיהום בצהבת נגיפית כרונית מסוג B וזיהום בווירוס CMV. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [22/04/2008]
לפתיחה בעמוד חדש >