בקע, המכונה גם הרניה, קילה ושבר, הוא מצב בו איבר פנימי יוצא דרך נקודה חלשה בשריר או ברקמה. מרבית הבקעים מתרחשים באזור חלל הבטן – בין החזה לירכיים. במקרים רבים לא יהיו תסמינים או שיהיו מעט מאוד מהם. בחלק מהמקרים ניתן להבחין בנפיחות או בגוש בבטן או במפשעה. לעתים קרובות הבליטה יכולה להידחף בחזרה פנימה או להיעלם בעת שכיבה. שיעול או מאמץ עלולים להוביל להופעה חוזרת של הבליטה[1].
בקע הוא תופעה שכיחה יחסית והיא יכולה להשפיע על גברים, נשים וילדים. שילוב של חולשת שרירים ומאמץ, כגון הרמה משא כבד, יכולים לתרום להיווצרות הבעיה. לצד זאת, יש אנשים שנולדים עם שרירי בטן חלשים ועשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר ללקות בבקע[2].
הטיפול הוא בדרך כלל ניתוח לתיקון הפתח בדופן השריר. הרניה לא מטופלת עלולה לגרום לכאבים ולבעיות בריאותיות2.
הצורות הנפוצות ביותר לבקע הן[3]:
בקע טבורי – רקמת שומן או חלק מהמעי דוחפת דרך הבטן ליד הטבור.
בקע מפשעתי – רקמת שומן או חלק מהמעי חודרים לתוך המפשעה בחלק העליון של הירך הפנימית. זהו סוג הבקע הנפוץ ביותר, והוא משפיע על גברים לעיתים קרובות יותר מנשים.
בקע סרעפתי (היאטלי) - חלק מהקיבה נדחף למעלה לתוך חלל בית החזה דרך פתח בסרעפת.
בקע ירכי (פמורלי) - רקמת שומן או חלק מהמעי בולטים לתוך המפשעה בחלק העליון של הירך הפנימית. מקרים אלו שכיחים הרבה פחות ממפשעתי ונפוצים בעיקר בנשים מבוגרות.
צילום: shutterstock
-
בקע תסמינים
-
סיבות וגורמי סיכון
-
אבחון ובדיקות
-
סיבוכים אפשריים
-
טיפולים ותרופות
-
מניעה
רופאים בתחום
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
בדיקות קשורות
-
CT, סי טי
-
אולטרסאונד
-
בדיקת MRI
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
ניתוח בקע, הרניה, קילה
-
ניתוח בקע מפשעתי
-
מחלות קשורות
-
מחלת גושה
-
התפשלות מעי בילדים
-
נמק גנגרנה
-
מחלת פברי אנדרסון
-
סינוס פילונידי