מהי מחלת הפוליו - שיתוק ילדים, והאם היא עוברת בתורשה? האם ישנם אנשים שחלו במחלה שלא כתוצאה מהמגיפה בשנות החמישים?

מחלת הפוליו, או בשמה המלא פוליומיאליטיס - שיתוק ילדים, הינה מחלה זיהומית, המועברת על ידי נגיף הפוליו. עובדת היותה מחלה זיהומית שוללת לחלוטין את האפשרות של הורשתה. אכן מרבית האנשים חלו במחלה כתוצאה מהמגיפה בשנות החמישים, אולם מאז השימוש בחיסון, חלה ירידה משמעותית בשיעורי התחלואה במחלה זו. כמובן שישנם מקרים רבים של חולי פוליו גם לאחר שנות החמישים, כולם כתוצאה של הידבקות בנגיף. סביר מאד להניח שמדובר באנשים/ילדים שלא חוסנו. במדינות העולם המערבי המתקדמות, החיסון הוא שגרתי לכל הילדים, כך ששכיחות המחלה מאד נמוכה. מאידך, במדינות העולם השלישי או באוכלוסיות אשר לא מחסנות את ילדיהם (וקיימות אוכלוסיות כאלו גם בארצנו המפותחת), קיים סיכון מוגבר להדבקה ע"י הנגיף והתפתחות המחלה.

לפני כמה חודשים עברתי ניתוח ראש קרניוטומיה, לאחר מכן הוצאת תפרים. אחרי שבוע התגלה שיש זיהום, ואז עברתי עוד ניתוח להוצאת העצם והכנסתה למינוס 70 מעלות למשך כארבעה עד שישה חודשים. הגידול היה שפיר, ההחלמה היתה בסדר עד לזיהום. האם הזיהום היה בלתי נמנע,

מומחה לכירורגיה כללית

מזה חודש ישנה נפיחות בבלוטת לימפה בירך שמאל. אושפזתי בבית חולים למשך 11 יום במהלכם קיבלתי אנטיביוטיקה (AUGMENTIN). כל הזמן חום הגוף עולה ויורד בין 37.5-38.8 נשלחה בדיקה של מוגלה מהאיזור הנפוח למעבדה והתוצאה הינה :b.hensale חיובי.

לאחר מכן אושפזתי ועברתי ניתוח ביופסיה וניקוז מוגלה מהבלוטות והמשכתי טיפול באוגמנטין. כרגע אני בבית, החום ירד והבלוטה עוד נפוחה, ואני מחטא את הפצע הפתוח מהניתוח בעזרת גלולות כלור ומים מזוקקים. אני ממשיך לקבל אנטיביוטיקה אוגמנטין פעמיים ביום. רציתי לדעת איזה חיידק או מחלה יכולה לגרום לתופעות אלו והאם האנטיביוטיקה נכונה (השערת הרופאים היא שזה CAT SCRATCH) אם אפשר יותר פרטים על המחלה הזאת ורמת הסיכון שלה. לפי החיידק שצמח אכן מדובר במחלת שריטת החתול (cat scratch disease) תוכל לקרוא עליה בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://infomed.co.il/questions/q_090703_5.htm

אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מ

אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מסוג כלשהו, או שלפי תוצאות בדיקת הנוגדנים אין צורך בזה. בילדותי חליתי בצהבת, אבל אני לא יודע מאיזה סוג. עליתי ל ארץ בשנת 1991. אלה תוצאות בדיקות הצהבת: HB Surface Ag 0.000 HB Surface Ab 26.46 HB Core Ab IgG&Ig Nonreactive Hepatitis C Ab Nonreactive CMV AB IgG 0.7 AU/ml CMV Ab IgM 0.05 Nonreactive EBV EBNA Ab IgG < 600 (Pos: < 20) U/mL בשנת 1999, בצבא, קיבלתי זריקת אנטי טטנוס. האם אני צריך לקבל חיסון מחדש, או לקבל זריקת דחף, או שהזריקה שקיבלתי בשנת 1999 מספיק טובה גם כעת? לא נבדקו אצלך נוגדנים ל- Hepatitis A ולכן מומלץ לבצע את החיסון לפני הנסיעה. לגבי טטנוס - מומלץ להתחסן, כיוון שהחיסון תקף ל-10 שנים, כך שכעת מגיע תוקפו של החיסון שלך לסיומו. ד"ר אייל לשםהיחידה למחלות זיהומיותביה"ח שיבא - תל השומר [20/04/2009]

זיהום

מחלה זיהומית | Infectious disease

המומחים של Infomed מסבירים:

מחלות זיהומיות נגרמות בעקבות חדירה של גורם מזהם כמו חיידק, נגיף, פטרייה או טפיל אל הגוף. זיהומים יכולים להגיע מאדם אחר, בעל חיים, מזון נגוע או כל חשיפה לגורם סביבתי נגוע.
זיהומים לרוב מתבטאים בחום וכאבים אך ישנם סימנים אחרים המשתנים בהתאם למיקום הזיהום, סוג המזהם ועוצמת הזיהום. זיהום יכול לגרום למחלה קלה שדורשת טיפול ביתי בלבד אולם לעיתים יכוללגרום למחלה מסכנת חיים.

זיהום תסמינים
כאמור, זיהום יכול לגרום לסימנים רבים ומגוונים אך המשותף לרוב המחלות הזיהומיות הוא סימנים של :
-    חום.
-    אבדן תיאבון.
-    חולשה.
-    כאבי שרירים.
סיבות וגורמי סיכון
הגורמים לזיהום יכולים להיות:
חיידקים: אורגניזם חד תאי שיכול לגרום למגוון רחב של מחלות החל מממחלות קלות כמו דלקת גרון סטרפטוקוקלית או זיהום בדרכי השתן ועד למחלות חמורות כמו שחפת או דלקת בקרומי המוח.
נגיפים (ווירוסים): קטן יותר מחיידק ואינו בעל יכולת חיים עצמאית. גורם למחלות רבות חלקם נפוצות מאד כמו הצטננות קלה וחלקם נדירות יותר כמו מחלת האיידס.
פטריות: גורם בעיקר למחלות עור כמו גזזת או פטרת הציפורניים. אולם פטריות יכולות גם לגרום למחלות סיסטמיות קשות בריאות או במערכת העצבים.
טפילים: מחלות שנגרמות על ידי טפילים פחות נפוצות בעולם המערבי. גורמות למחלות כמו: מלריה או עיוורון הנהרות.

ההדבקה בזיהום יכולה להיות בעקבות מגע ישיר, כלומר, מגע עם נשא של הגורם המזהם שהוא חולה בעצמו במחלה כמו:
-חשיפה לאדם אחר שהוא חולה- המעבר מאדם חולה יכול להיות על ידי מגע ישיר או מעבר של נוזלי גוף (בנשיקה, שיעול או עיטוש).
-בעלי חיים יכולים לשאת גורמים מזהמים שעלולים לעבור לבני אדם בעקבות שריטה או נשיכה וכן בעקבות חשיפה להפרשות של בעל החיים הנגוע.
-הדבקה בזיהום יכולה להתרחש גם מאם לעובר בזמן ההיריון דרך חבל הטבור או בלידה בזמן המעבר דרך תעלת הלידה.

הדבקה יכולה להיות גם במגע לא ישיר, כלומר, הגורם המדביק אינו סובל בעצמו מהזיהום כמו:
-נגיעה במשטחים מזוהמים.
-אכילת מזון המכיל גורמים מזהמים.
-חשיפה לנשא של הגורם המזהם כמו יתושים, פרעושים וכינים.

ככלל זיהומים עלולים לקרות לכל אדם אך אצל אנשים עם מערכת חיסונית פגועה קיים סיכון מוגבר.
קבוצות הסיכון כוללת בין השאר: חולים במחלות אוטואימוניות, מטופלים בסטירואידים, מטופלים בטיפול לסרטן, מושתלי איברים וחולי איידס.
אבחון ובדיקות
זיהום יכול להתבטא במספר רב של מערכות ולכן הבדיקות לצורך האבחנה משתנות בהתאם לחשד הקליני של הרופא. הבדיקות בהם ניתן להשתמש על מנת לאבחן מחלה זיהומית הם:

-    בדיקת דם: בבדיקת דם ניתן למצוא עדות לתהליך זיהומי בגוף דרך הספירה הלבנה. במצבים מסויימים ניתן לעשות לאבחן את הגורם לזיהום דרך בדיקת הדם.

-    בדיקת שתן: חשובה במיוחד לביצוע אבחנה של זיהום בדרכי השתן אך יכולה לעזור גם באבחנה של זיהומים אחרים.

-    משטח גרון: משמש בעיקר לאבחנה של דלקות גרון ומחלות נוספות בדרכי הנשימה.

-    בדיקות הדמיה: לעיתים יש צורך בבדיקת הדמיה כמו: צילום רנטגן, CT או MRI
.
-    ביופסיה: לקיחת דגימה מהאזור המזוהם.
סיבוכים אפשריים
בדרך כלל זיהומים עוברים בצורה קלה ללא צורך בטיפול מיוחד ולעיתים אפילו החולה אינו מודע לכך שהוא עובר מחלה זיהומית.

אולם לזיהום יכולים להיות סיבוכים שונים. בעקבות זיהום עלולה להתפתח פגיעה קבועה באיבר בו מתרחש הזיהום כמו בדלקת של הכליה (pyelonephritis), או פגיעה באיברים אחרים ממוקד הזיהום הראשוני כמו בקדחת השיגרון.
קיימים זיהומים שהוכחו כמעלי שכיחות לסרטן כמו זיהום בנגיף הפפילומה שמעלה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם.
זיהומים כמו דלקת ריאות, דלקת בקרומי המוח ואיידס עלולים להיות מסכני חיים.
טיפולים ותרופות
מאחר והגורמים המזהמים הינם רבים הטיפול הוא שונה ומותאם לכל מזהם בצורה ספציפית.
בחיידקים הטיפול הוא בעזרת אנטיביוטיקה כאשר לכל משפחת חיידקים ישנה אנטיביוטיקה ייעודית. הבעיה המרכזית בשימוש בתרופות אנטיביוטיות היא העובדה שכתוצאה מהחשיפה לאנטיביוטיקה נוצרים חיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי. לכן ישנה חשיבות גדולה לשימוש מושכל בתרופות אלו.
עבור נגיפים הטיפול הוא בתרופות אנטי- ויראליות. לא לכל הנגיפים קיימת תרופה ייעודית.למשל נגיפים שעבורם קיים טיפול הם: הרפס, נגיף השפעת, נגיפי הפטיטיס מסוגים שונים ונגיף הHIV.
לפטריות קיימים תכשירים אנטי פטרייתיים. במידה והזיהום הוא עורי הם יינתנו במשחה וכאשר הזיהום הוא פנימי (בעיקר אצל בעלי מערכת חיסונית פגועה) ישנן תרופות אנטי פטרייתיות הניתנות בבליעה או במתן תוך ורידי.
גם עבור טפילים ישנו טיפול כאשר המפורסם ביותר הוא הטיפול למלריה בעזרת כינין ונגזרותיו.
מניעה
ניתן לבצע צעדים רבים שיפחיתו במידה רבה את הסיכון לזיהומים:
-    רחיצת ידיים- חשוב במיוחד לפני מגע במזון, לאחר מגע במזון לא מעובד, לפני הארוחה,אחרי מגע באנשים חולים ואחרי שימוש בשירותים.
-    חיסונים- ישנם זיהומים רבים גם חיידקיים וגם נגיפיים שניתן למנוע באמצעות חיסון. החיסון חשוב במיוחד עבור ילדים וזקנים.
-    שמירה על היגיינה במטבח ובהכנת האוכל. להימנע מהשארת מזון מבושל בטמפרטורת החדר לזמן ממושך.
-    יחסי מין מוגנים- חשוב במניעה של העברת מחלות מין.

לסיכום:

זיהומים הם מצב נפוץ ובדרך כלל אינם מסכני חיים. מצבים בהם מומלץ לפנות לקבלת עזרה רפואית הם: לאחר נשיכת בעל חיים או במידה וקיימים קשיי נשימה, שיעול ממושך במשך יותר משבוע, כאב ראש חריף במיוחד, פירכוסים, הופעת פריחה או נפיחות
.
ישנם צעדים רבים אותם ניתן לנקוט על מנת להפחית את הסיכון לזיהום והם כוללים בעיקר היגיינה והימנעות מחשיפה לחולים.

רופאים בתחום

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר דן לוין מומחה פוריות ומומחה לצילום רחם באולטרסאונד "קצף" EX-EM

( 22 חוות דעת )

"חוויה טובה ונעימה. רופא מקצועי ואדיב."

קראו עליי עוד

עיניים

ד"ר חגי אביזמר

( 24 חוות דעת )

"דר חגי אביזמר מקצוען,נעים,במהלך ניתוח שעברתי הסביר כל תהליך שעושה בקיצור הרגשתי בידים טובות ומקצועיות, סמכתי עליו ב-100%"

קראו עליי עוד

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר יוסי הר-טוב

4.9

( 34 חוות דעת )

"הגעתי לדר' הר-טוב לסיסי שליה, עם המון חששות והתרגשות הוא הסביר את התהליך בצורה נעימה ומרגיעה, וביצע את הבדיקה במקצועיות ועדינות ואפילו בלי כאב! הוא מקצועי, אדיב ומכיל מאוד מאוד ממליצה!"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: מהי מחלת הפוליו - שיתוק ילדים, והאם היא עוברת בתורשה? האם ישנם אנשים שחלו במחלה שלא כתוצאה מהמגיפה בשנות החמישים?
תשובה: מחלת הפוליו, או בשמה המלא פוליומיאליטיס - שיתוק ילדים, הינה מחלה זיהומית, המועברת על ידי נגיף הפוליו. עובדת היותה מחלה זיהומית שוללת לחלוטין את האפשרות של הורשתה. אכן מרבית האנשים חלו במחלה כתוצאה מהמגיפה בשנות החמישים, אולם מאז השימוש בחיסון, חלה ירידה משמעותית בשיעורי התחלואה במחלה זו. כמובן שישנם מקרים רבים של חולי פוליו גם לאחר שנות החמישים, כולם כתוצאה של הידבקות בנגיף. סביר מאד להניח שמדובר באנשים/ילדים שלא חוסנו. במדינות העולם המערבי המתקדמות, החיסון הוא שגרתי לכל הילדים, כך ששכיחות המחלה מאד נמוכה. מאידך, במדינות העולם השלישי או באוכלוסיות אשר לא מחסנות את ילדיהם (וקיימות אוכלוסיות כאלו גם בארצנו המפותחת), קיים סיכון מוגבר להדבקה ע"י הנגיף והתפתחות המחלה.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני כמה חודשים עברתי ניתוח ראש קרניוטומיה, לאחר מכן הוצאת תפרים. אחרי שבוע התגלה שיש זיהום, ואז עברתי עוד ניתוח להוצאת העצם והכנסתה למינוס 70 מעלות למשך כארבעה עד שישה חודשים. הגידול היה שפיר, ההחלמה היתה בסדר עד לזיהום. האם הזיהום היה בלתי נמנע,
שאלה: מזה חודש ישנה נפיחות בבלוטת לימפה בירך שמאל. אושפזתי בבית חולים למשך 11 יום במהלכם קיבלתי אנטיביוטיקה (AUGMENTIN). כל הזמן חום הגוף עולה ויורד בין 37.5-38.8 נשלחה בדיקה של מוגלה מהאיזור הנפוח למעבדה והתוצאה הינה :b.hensale חיובי.
תשובה: לאחר מכן אושפזתי ועברתי ניתוח ביופסיה וניקוז מוגלה מהבלוטות והמשכתי טיפול באוגמנטין. כרגע אני בבית, החום ירד והבלוטה עוד נפוחה, ואני מחטא את הפצע הפתוח מהניתוח בעזרת גלולות כלור ומים מזוקקים. אני ממשיך לקבל אנטיביוטיקה אוגמנטין פעמיים ביום. רציתי לדעת איזה חיידק או מחלה יכולה לגרום לתופעות אלו והאם האנטיביוטיקה נכונה (השערת הרופאים היא שזה CAT SCRATCH) אם אפשר יותר פרטים על המחלה הזאת ורמת הסיכון שלה. לפי החיידק שצמח אכן מדובר במחלת שריטת החתול (cat scratch disease) תוכל לקרוא עליה בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://infomed.co.il/questions/q_090703_5.htm
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מ
תשובה: אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מסוג כלשהו, או שלפי תוצאות בדיקת הנוגדנים אין צורך בזה. בילדותי חליתי בצהבת, אבל אני לא יודע מאיזה סוג. עליתי ל ארץ בשנת 1991. אלה תוצאות בדיקות הצהבת: HB Surface Ag 0.000 HB Surface Ab 26.46 HB Core Ab IgG&Ig Nonreactive Hepatitis C Ab Nonreactive CMV AB IgG 0.7 AU/ml CMV Ab IgM 0.05 Nonreactive EBV EBNA Ab IgG < 600 (Pos: < 20) U/mL בשנת 1999, בצבא, קיבלתי זריקת אנטי טטנוס. האם אני צריך לקבל חיסון מחדש, או לקבל זריקת דחף, או שהזריקה שקיבלתי בשנת 1999 מספיק טובה גם כעת? לא נבדקו אצלך נוגדנים ל- Hepatitis A ולכן מומלץ לבצע את החיסון לפני הנסיעה. לגבי טטנוס - מומלץ להתחסן, כיוון שהחיסון תקף ל-10 שנים, כך שכעת מגיע תוקפו של החיסון שלך לסיומו. ד"ר אייל לשםהיחידה למחלות זיהומיותביה"ח שיבא - תל השומר [20/04/2009]
לפתיחה בעמוד חדש >