רגישות לאינסולין

תפקידו החשוב ביותר של האינסולין הוא לסייע למולקולת הסוכר הנמצאת בזרם הדם, לעשות את המעבר מתוך כלי הדם אל פנים התא. מעבר זה מותנה, בין השאר, בקיום קולטנים תקינים על פני קרום התא המסוגלים לזהות את מולקולת הסוכר, למשוך אותה אליהם ולגרום לחדירתה פנימה, מבלי לפגוע בתא עצמו.

רגישות לאינסולין, בניגוד לתנגודת לאינסולין, מתאפיינת בתקינותם של כל הגורמים האחראים לביצוע תהליך המעבר של מולקולת הסוכר, מן הדם אל תוך התא הזקוק לו. עלייה במשקל הגוף מלווה בעלייה בתנגודת לאינסולין, וירידה במשקל בשיפור הרגישות לאינסולין.

תרופות כמו אבנדיה וגלוקופג', יעילות לשיפור הרגישות לאינסולין.