בופרנורפין

תזונה

אין הגבלות.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש בתרופה אם את בהריון, חושבת שאת בהריון, מתכננת הריון. כמו כן, אין להשתמש במדבקות בנשים העשויות להיכנס להריון ושאינן משתמשות באמצעי מניעה נאותים. 

שימוש ב-3 החודשים האחרונים של ההריון, עלול להביא לפיתוח תלות ותסמיני גמילה של התינוק.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• פרכוסים, התכווצויות
• אלרגיה
• אסתמה, ליקוי חמור בתפקוד ריאות
• הפרעה נפשית
• דיכאון או טיפול בנוגדי דיכאון, בעיות נפשיות
• התמכרות לאלכוהול או סמים
• התמכרות לתרופות
• תסמיני גמילה בעבר
• מחלות דרכי הנשימה
• דום נשימה בשינה
• מחלת כבד חמורה
• עור מגורה ואדמומי
• פגיעת ראש
• סחרחורות או התעלפויות
• ניתוח לאחרונה
• בעיות שיניים, כולל בעבר- בטיפול בסובוקסון

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

יובש בפה, אף נוזל או סתום, עצירות, בחילות, הקאות, נמנום, כאבי ראש, סחרחורות והרגשת עילפון. תופעות עוריות באיזור ההדבקה. תופעות אלו נעלמות לרוב בתוך זמן קצר אחרי תקופה של הסתגלות לתכשיר. ישנן גם תופעות לוואי המחייבות תשומת לב מיוחדת: קשיי נשימה או נשימה איטית, בלבול, נמנום עמוק, ירידה בלחץ הדם, עוויתות, דופק מואץ, אישונים מוקטנים (נדיר): במקרים אלו יש לפנות לרופא המטפל. במקרים של אלרגיה חמורה, התנפחות של הפנים, הצוואר והלוע, או קוצר וקשיי נשימה חמורים -יש להפסיק מיידית את הטיפול ולפנות לרופא.

בשכיחות שאינה ידועה ייתכנו תלות בסמים והתמכרות לסמים, פרכוסים, ורטיגו.

לעיתים נדירות, העלאת מינון התרופה עלולה לגרום לרגישות יתר לכאב- יש לפנות לרופא.

הפרעות נשימה הקשורות בשינה: התרופה עלולה לגרום להפרעות נשימה הקשורות בשינה כמו הפסקות נשימה במהלך שינה, רמות נמוכות של חמצן בדם הקשורות בשינה. סימנים אפשריים: הפסקות נשימה במהלך שינה, התעוררות לילית כתוצאה מקוצר נשימה, קושי להישאר ישן, ישנוניות יתר במהלך היום. במקרים אלה יש לפנות לרופא, ייתכן ותיבחן הפחתת מינון.

בשימוש במדבקות- ייתכנו תגובות עוריות במקום ההדבקה, כולל דלקת עור ממגע. ייתכנו אודם, נפיחות, גרד, פריחה, שלפוחיות קטנות, כאב או תחושת צריבה/שריפה באזור ההדבקה. תגובות אלה יכולות להיות חמורות. לעיתים התגובה עלולה להתחיל רק לאחר מספר חודשים של טיפול. שימוש בהתאם להוראות מפחית את הסיכון לחוות תגובות אלה. ובכל מקרה תגובות אלה- יש להסיר את המדבקה מיד ולפנות לרופא.
בתחילת השימוש בתרופה, לעיתים קרובות מופיעות מעט בחילות והקאות, החולפות, לרוב, לאחר שבוע הטיפול הראשון.
 

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/ רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
נטילת תרופה זו עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, תרופות אחרות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית (כולל סמים) או אלכוהול עלולה לגרום לתחושת ישנוניות עמוקה, קשיי נשימה (דיכוי נשימתי), תרדמת ומוות. אם בכל זאת נרשם טיפול משולב, הקצוב בזמן ותחת מעקב רפואי, כדאי ליידע את הקרובים לצורך מודעות ותשומת לב לסימנים בעיתיים אפשריים.

תרופות אופיואידיות אחרות לשיכוך כאב או דיכוי שיעול (כגון: מורפין, דקסטרופרופוקסיפן, קודאין , דקסטרומתורפאן או נוסקפין), תרופות לטיפול בדיכאון, תרופות לטיפול באלרגיה, מחלת הנסיעה או בחילות (אנטיהיסטמינים או נוגדי בחילות), תרופות להשראת שינה (כגון בנזודיאזפינים), תרופות לטיפול בחרדה, תרופות לטיפול בבעיות נפשיות או פסיכיאטריות (כגון פנותיאזינים), תרופות הרדמה (כגון הלותאן), תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה (כגון קלונידין), תרופות מקבוצת מעכבי האנזים מונואמין אוקסידאז לטיפול בדיכאון (כגון: טרנילציפרומין, פנלזין, איזוקרבוקסזיד, מוקלובמיד, לינזוליד), גאבאפנטין או פרגבלין לטיפול באפילפסיה או כאב עקב בעיות עצביות (כאב נוירופתי), תרופות מרפות שרירים, תרופות לטיפול במחלת פרקינסון.

מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI): תרופות אלה בשילוב עם בופרנורפין עלולות לגרום עלייה חדה בלחץ הדם. מומלץ לחכות 14 יום בין התרופות הללו. תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית: בופרנורפין מעלה את ההשפעה של התרופות הללו על מערכת העצבים המרכזית. 

בתרופות יוצרות חוסר התאמה עם בופרנורפין נכללות: נוגדי-דיכאון (כמו מוקלובמיד, טרנילסיפרומין, ציטאלופרם, אסציטאלופרם, פלואוקסטין, פלובוקסאמין, פראוקסטין, סרטרלין, דולוקסטין, ונלאפאקסין, אמיטריפטילין, דוקספין או טרימיפרמין).

תרופות העלולות להגביר את השפעת בופרנורפין: תרופות אנטי פטריתיות כגון קטוקונאזול, אנטיביוטיקות ממשפחת המאקרולידים כגון קלאריתרומיצין, תרופות מקבוצת בולמי סידן כגון וראפאמיל, מעכבי פרוטאז-לטיפול באיידס כגון ריטונאביר. התרופות הללו מאטות את קצב הפירוק של בופרנורפין בכבד ובכך מעלות את עוצמת ההשפעה שלה מה שמגביר את הסיכון להופעת תופעות לוואי עד כדי מצבים מסכני חיים.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך עלול לגרום לתלות, שימוש לרעה ולהתמכרות. במהלך הטיפול בתרופה יש לבצע בדיקות של תפקודי כבד.
יש לבצע הערכות תקופתיות, על מנת להעריך את הצורך המתמשך בתרופה.