אתאנרספט

תשובה: המסתם המיטרלי מחבר בין העלייה השמאלית לבין חדר שמאל. הבעיות שיכולות להיות במסתם המיטרלי כוללות צניחת המסתם (prolapse), אי-ספיקה (regurgitation), או היצרות (stenosis). צניחה או אי-ספיקה נגרמות בגלל סגירה לא מלאה של המסתם הגורם לדלף של דם, והיצרות נגרמת בגלל בעייה בפתיחת המסתם, המאפשר לפחות דם לעבור דרכו. חלק גדול מהמקרים של בעיה זו נגרמים בגלל מחלת לב ראומטית בשל הדבקה בחיידק סטרפטוקוקוס A, בעיקר בילדות. המחלה היתה שכיחה בעבר אך שכיחותה ירדה לאורך השנים הודות לטיפול מתאים. באלה שסבלו ממחלה זו בעבר יכולים להיות שינויים כרונים הכוללים יצירת רקמת חיבור מעובה ופגיעה במסתמי הלב, בעיקר במסתם המיטרלי. כאשר המסתם המיטרלי לקוי, ישנה הרחבה של העלייה השמאלית וחלק מהדם חוזר לריאות. כך נוצר לחץ ריאתי מוגבר, דבר שגורם לבצקת ריאות וקוצר נשימה. המסתם האאורטלי מחבר בין חדר שמאל ואב העורקים. הבעיות במסתם האורטרלי יכולים להיגרם בגלל אי-ספיקה או היצרות. אי ספיקה של המסתם האאורטלי נגרמת בגלל גורמים כמו אנדוקרדיטיס (דלקת שריר הלב), בעיות מולדות בספטום, או מחלה ראומטית. היצרות נגרמת גם ממחלה ראומטית או בגלל הסתיידות (התקשחות) הנוצרת לאורך השנים עם עלייה בגיל. דפנות חדר שמאל מעובות מכיוון שיש היפרטרופיה (גדילה) של שריר הלב כדי להזרים את הדם דרך המסתם הלקוי. מפל הלחצים הגבוה הוא בגלל שיש התנגדות רבה יותר, שכנגדה צריך להזרים את הדם החוצה מהחדר לכל הגוף. האבחנה של מחלות מסתמי הלב נעשית באמצעות אקו לב והערכה קלינית. במקרים מסויימים ניתן לטפל חלקית בטיפול תרופתי, אך ברוב המקרים הטיפול הוא כירורגי, כאשר מנסים לתקן את הליקוי או להחליף את המסתם. לא ציינת מה היו הגורמים להחלפת המסתמים שעברת, ולכן התייחסותי הייתה כללית. היות שעברת כבר שני ניתוחים לאחר מחלה כרונית, אני מציע לך לפנות לקרדיולוג המטפל שלך, לשם הערכה קלינית של מצבך, והתאמת הטיפול למצבך כעת. רפואה שלמה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד

תשובה: אני מציעה פניה מסודרת למרפאת פריון, ביצוע ספירות זרע ובדיקות נוספות על מנת לברר מדוע אינכם מצליחים להרות.

תשובה: אני בן 60, סובל מדלקת מפרקים פסוריאטית זה כמה שנים. רופא אחד הציע לי לקחת טיפול בזריקות Enbrel 25mg פעמיים בשבוע, והשני הציע עירוי Humira (רמיקיד). אני מבין ששתי התרופות הם פועלות לפי אותו עיקרון. רציתי לשאול מה ההבדל ביניהן מלבד החברות המייצרות אותן, ואיזו עדיפה. ישנן היום שתי קבוצות של תכשירים ביולוגיים המאושרות על ידי ה- FDA ומכוונות נגד TNF אלפא. הראשונה היא anti-TNF monoclonal antibodies (mAbs), נוגדנים נגד TNF, ולקבוצה זו משתייכת infliximab (רמיקייד). השנייה היא של רצפטורים מסיסים במחזור הדם ל- TNF, לקבוצה זו משתייכת התרופה Enbrel (etanercept). http://www.news1.co.il/Archive/001-D-59785-00.html?tag=22-03-42 http://www.iskin.co.il/Index.asp?ArticleID=517&CategoryID=79&Page=1 שתי התרופות מאושרות על ידי ה- FDA לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית ולטיפול במחלת הפסוריאזיס (נגעים בעור). שתי התרופות מתאימות לשימוש, מפחיתות הן את הסימפטומים שחש המטופל ואת הסימנים הנראים לעין של מחלת המפרקים, ועוצרות את הרס העצמות. הן גם משפרות את הנגעים בעור. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [08/04/2009]

תשובה: כאבי בטן ממושכים מצריכים בירור מקיף, בייחוד לאדם בגילך. הבירור מתבצע בהתאם לבעיות שחש המטופל, ויכול לכלול בדיקות דם ושתן, בדיקת אולטרסאונד ובדיקת CT של הבטן, בדיקת דם סמוי בצואה, בדיקת נוכחות חיידק בשם הליקובקטר פילורי, ובדיקת דופלר של כלי הדם בבטן. בנוסף חשוב לדעת אם הבעיות כוללות שינויים בהרגלי היציאה, ירידה במשקל, חום לא מוסבר וחוסר תיאבון או חולשה. אם כל הבירור שנעשה לא מעלה ממצאים בלתי תקינים, יש לשקול סיבות אחרות לבעיות, שאינן קשורות למערכת העיכול, אולם גורמות בכל זאת כאבי בטן, כגון הפרעות בלב, בעיות במערכת המין והשתן, וגם בעיות פסיכולוגיות. אחת הסיבות השכיחות לבעיות מהסוג שאתה מתאר (שוב, בתנאי שעברת את הבדיקות המקיפות השוללות בעיה אחרת, מסוכנת יותר) היא מצב הנקרא IBS, או בעברית תסמונת המעי הרגיז או הרגיש. תסמונת זו מתבטאת בכאבי בטן, לעיתים בשלשולים או בעצירות, אבל אין בה כל ממצא פתולוגי בבדיקות. סיבת כאבי הבטן היא ככל הנראה רגישות יתר של המעי אשר מושפע ביותר ממצבו הנפשי של המטופל הסובל מ- IBS. אנשים הסובלים מ- IBS מתארים החמרה בסימפטומים בתקופות לחוצות יותר, בסטרס או כאשר מצב הרוח ירוד. מרבית החולים אינם סובלים מדיכאון כלל, ולעיתים יש מרכיב חרדתי. אחד הדברים המשמחים לגבי תסמונת זו היא העובדה שזו תסמונת שפירה, שאינה פוגעת באורח החיים, אך היא יכולה להפריע לאיכות החיים, ולכן חשוב לטפל בה. ישנם טיפולים רבים ושונים לתסמונת המעי הרגיז, החל בשינויים תזונתיים, מדיטציות והיפנוזה, וכלה בטיפול תרופתי. הטיפול התרופתי שהוכח כמועיל הוא טיפול נוגד דיכאון וחרדה בתרופות מקבוצת ה- SSRI, שציפרלקס הוא אחד מהם. מחקרים רבים הראו שהסימפטומים אכן משתפרים כתוצאה מהטיפול, כפי שקורה אצלך. צריך להבין שאין הדבר אומר שאתה סובל מדיכאון. צריך גם להבין שבכל זאת מדובר בטיפול תרופתי עם תופעות לוואי, ולכן הרופא צריך לשקול היטב אם לרשום את התרופה, ולפני שפונים לטיפול כזה, מנסים טיפולים פחות חזקים. משך הטיפול בתרופה משתנה בין מטופל למטופל. נהוג לתת אותה למשך כמה חודשים על מנת לראות את התגובה, ולאחר מכן לנסות להתחיל לרדת במינון ולבסוף להפסיק את השימוש בתרופה. הרבה מטופלים עם IBS מפסיקים לסבול מהתסמונת בשלב מסוים בחיים, ולכן נסיון להפסיק את נטילת התרופה לאחר תקופה מסוימת (לעיתים גם כמה שנים) הוא הגיוני. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד