דזוגסטרל

תשובה: בישראל החיסון נגד הפטיטיס B הוא חלק משגרת החיסונים, והוא ניתן עם הלידה, בגיל חודש ובגיל 6 חודשים. וירוס ההפטיטיס גורם לדלקת של הכבד, ובאחוז קטן מן המקרים (10%) לאחר המחלה החריפה נותרת דלקת כרונית פעילה, שעשויה להתפתח לשחמת כבד ולסרטן של הכבד. למרות ההתפתחות בטיפולים אנטי-ויראליים, עדיין לא נמצא טיפול יעיל להפטיטיס, כך שהטיפול היעיל ביותר הוא בשלב זה - מניעה. יעילות החיסון היא מעל 90%. ההדבקה בהפטיטיס B היא הדבקה "מדם לדם": קיום יחסי מין, קבלת מנת דם נגועה, הדבקה מאם לתינוק. ההעברה עשויה להתבצע גם דרך חתכים בעור או בריריות. הווירוס יכול לשרוד מחוץ לגוף האנושי תקופות ארוכות יחסית, ולכן עשוי לעבור גם דרך חפצים שהיו במגע עם דם של נשא. בעבר הכילו החיסונים חומר בשם thimerosal (כספית אורגנית) כחומר משמר. ולמרות שלא תוארו מקרי סיבוכים, התעורר חשש לפגיעה התפתחותית בילדים. כיום קיימים חיסונים שאינם מכילים את החומר הזה, והם בשימוש נרחב. בגלל צורת ההדבקה, מתנגדי החיסון טוענים כי תינוקות אינם חשופים להדבקה מדם לדם, ולכן אינם זקוקים לחיסון, וכי החיסון חושף אותם לתופעות לוואי ולסיבוכים. טענה נוספת היא כי החיסון נחוץ רק לתינוקות שאימהותיהן נשאיות של הפטיטיס B, וכי משרד הבריאות ממליץ על החיסון לכל התינוקות, כדי שלא ייאלץ לבדוק את כל אוכלוסיית האימהות. המצדדים בחיסון, ושירותי בריאות עולמיים כמו ה- CDC וועדות שכונסו כדי לדון בסוגיה, טוענים כי חיסון של כל התינוקות בעולם, בלי קשר למצב החיסוני של האימהות, נחוץ כדי לחסל כליל את הזיהום בהפטיטיס B. תוכניות חיסון שנוסו בעבר בארה"ב, והתמקדו רק בחיסון אוכלוסיות בסיכון גבוה - נכשלו, ולא השפיעו כמעט על שכיחות המחלה. אי לכך הוכנס החיסון להפטיטיס B לשגרת החיסונים בתינוקות בארה"ב ב-1991, שכן תינוקות הם האוכלוסיה הנגישה ביותר לחיסונים. במדינות שהכניסו את החיסון לשגרת החיסונים ביילודים - מתחילים לראות תוצאות. בטיוואן החלו לחסן את כל התינוקות ב-1986, ושיעור הנשאים בקרב הילדים ירד מ-10% לפחות מ-1% עשר שנים מאוחר יותר. במקביל, ירדה בחצי שכיחות סרטן הכבד בילדים. במדינות כמו ישראל, בהן שכיחות המחלה נמוכה בהרבה, יארכו שנים רבות יותר עד שייראו תוצאות בשטח. משרד הבריאות מדווח על שיעור סיבוכים אפסי. המתנגדים לחיסונים טוענים כי שיעור הסיבוכים גבוה מן המדווח. כמו כל חיסון, ייתכנו תופעות לוואי מקומיות, כמו אודם ונפיחות במקום ההזרקה, וכן חום, ירידה בתיאבון ואי שקט. בין תופעות הלוואי הנדירות, והמסוכנות יותר שתוארו: ירידת לחץ דם, התעלפות, פרכוסים, אנצפליטיס (דלקת של המוח), פריחה, שלשולים, הקאות, ירידה בספירת טסיות הדם, עליית אנזימי כבד, דלקת פרקים, תסמונת גילאן-בארה, דלקת של עצב הראיה, הפרעות בראיה. המתנגדים לחיסונים טוענים גם כי קיים קשר בין מתן חיסונים לאוטיזם, אולם קשר כזה לא הוכח מדעית. כדי לעזור לך בהחלטתך תוכלי לקרוא עוד באתרים הבאים, ביניהם מסקנות ועדת הכנסת באשר לחיסונים, ואינפורמציה באשר לארגון חסון, המתנגד לחיסונים: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00011.rtf

תשובה: כאבי בטן ושלשול דמי יכולים להופיע כתוצאה מזיהום חיידקי של המעיים, וייתכן כי דרוש לך טיפול אנטיביוטי. סיבות אפשריות נוספות הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות (כמו שציינת שיש במשפחתך), אך בדרך כלל הן אינן מופיעות בפתאומיות והן מלוות בתסמינים נוספים, כגון ירידה במשקל. במקרים נדירים תסמינים כאלה הם תוצאה של ממאירות של המעי הגס. לא ציינת אם את מסוגלת לשתות. אם אינך שותה ואת ממשיכה לשלשל, יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא, לעשות תרבית צואה, ולקבל טיפול אנטיביוטי ועירוי נוזלים. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: ראשית בנוגע לרצונך להרות. אינני יודעת מתי עשית בדיקת TSH אחרונה או האם מחלתך מאוזנת. היפותירואידיזם (תת פעילות בלוטת התריס) מאופיינת בשינויים במחזור או בדמום הווסתי. היא יכולה לגרום להיעדר וסת או וסת שמופיעה אחת לכמה חודשים או, לחילופין, דימומים וסתיים כבדים וממושכים. לרוב מחזורים אלה אינם ביוציים וזה עלול להקשות על הכניסה להריון. בנוסף ייתכנו רמות פרולקטין גבוהות שאף הן קשורות באי פוריות. להיפותירואידיזם בנשים הרות יש מס' השלכות על העובר: יש שכיחות גבוהה יותר של משקל לידה נמוך, מומים מולדים ב - 10-20% מהמקרים, תמותת תינוקות סביב הלידה ב - 20%, ופגיעה נוירופסיכולוגית או פסיכומוטורית לטווח ארוך. כמו כן תת-פעילות בלוטת התריס קשורה לשיעור גבוה יותר של הפלות בשליש הראשון של ההריון. 75-85% מהנשים עם תת פעילות בלוטת התריס צריכות יותר הורמון בלוטת התריס בתקופת ההריון, צריכה שיכולה לעלות ב - 50% מהצריכה הרגילה. אם ברצונך להרות, עלייך לפנות לרופא/ת נשים ובהתאם לרקע הגינקולוגי שלך (לא פירטת אם יש לך בעיות בווסת או בעיות גינקולוגיות אחרות) לעבור בירור. חשוב יותר לפנות לרופא/ה המטפל/ת בהיפותירואידיזם שלך. עלייך לבצע בדיקת TSH ובשום פנים ואופן לא לעלות במינון האלטרוקסין ללא התייעצות עם הרופא/ה המטפלים. חשוב גם ליידע אותו/ה על כוונתך להיכנס להריון על מנת להיות במעקב ובאיזון מתמיד כדי שההריון יצליח. עדיף לוודא שמחלתך מאוזנת לפני שאת מחליטה להיכנס להריון על מנת להבטיח סיכון מינימלי לסיבוכים בזמן ההריון כתוצאה ממחלתך.

תשובה: לא מצאתי שמינירין או ציפרלקס גורמות לתופעת לוואי של חום גוף מוגבר. מה שכן, סוכרת תפלה (diabetes insipidus) עלולה לגרום להפרעה בחום הגוף ולהתבטא בין היתר בחום מוגבר. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד