בעקבות כאב בבטן העליונה עם הקרנה למותניים ולגב, כאבים של יום אחד, קיבלתי כדור פאמוטידין שכנראה עזר, כי הכאבים חלפו. עבר שבוע והכל נראה בסדר. רופא המשפחה שלי בכל זאת בדק נוגדנים להליקובקטר במסגרת בדיקות דם שגרתיות, ומסתבר שנמצאו נוגדנים. האם צריך להתחיל בטיפול אנטיביוטי למרות שהכאב חלף, אין סימפטומים אחרים ואין היסטוריה משפחתית בכיוון הזה? האם האנטיביוטיקה, במידה ולא תכחיד את החיידק, תגרום לו לעמידות יתר? האם תוצאות הבדיקה הינן ודאיות לצורך התחלת טיפול?

אין קשר להיסטוריה משפחתית במקרה של הליקובקטר פילורי. מומלץ לקחת טיפול כדי למנוע התקף נוסף של כאבים. בדרך כלל האנטיביוטיקה פותרת את הבעיה, בעיקר כאשר מתחילים טיפול בשלב מוקדם כמו אצלך. תוכלי למצוא מידע נוסף על הליקובקטר פילורי על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

אני בת 37. לפני כשבועיים וחצי הופיעו לי בצוואר פצעים קטנים ואדומים כמו אלרגיה, אבל בלי תחושת גרד. הלכתי לרופא עור, בינתיים חלק מן הפצעים גם הפכו למוגלה קטנה, והרופא אמר לי שיש לי פוליקוליטיס. מכיוון שזה בצוואר נתן לי הרופא רק משחה אנטיביוטית. זה ממש לא עוזר לי, אפילו יותר מתפשט. מה הגורם לתופעה? מה ניתן לעשות? האם התופעה יכולה להופיע בצוואר?

פוליקוליטיס הוא זיהום באזור זקיק השערה. הגורם הוא בדרך כלל חיידקי. התיאור שלך מתאים לאבחנה של פוליקוליטיס, אך ישנן עוד שאלות המצריכות הבהרה, בנוגע להיסטוריה רפואית, לטיפול תרופתי קבוע ורגישויות. אם יש התפשטות של הפריחה, מומלץ לחזור לרופא המטפל להמשך המעקב וכדי לשקול את הטיפול הרפואי הנחוץ. מידע נוסף על פוליקוליטיס תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_050309_1.asp

האם ניתן להשתמש בתרופה להפסקת עישון בשם "זיבאן" ביחד עם ליקרביום והלדול הנלקחים באופן קבוע ?

זיבאן הינה תרופה להפסקת עישון מקבוצת נוגדי הדיכאון, אולם במינון נמוך. ליקרביום והלדול שתיהן תרופות (בעיקר הליקרביום) שכל שינוי קטן ברמתם בדם מסוכנת. אדם הנוטל תרופות אלו חייב להתייעץ בפסיכיאטר המטפל, טרם התחלת כל תרופה חדשה, ובעיקר טרם התחלת טיפול בתרופה בעלת אפקט פסיכיאטרי.

אני בת 27. לפני כמה שנים הופיעו אצלי יבלות באיזור הערווה ואובחנו על ידי רופאת העור כמולוסקום. הן נצרבו ומרחתי משחה והן עברו לאחר זמן מה. הרופאה אמרה לי שזה ביטוי של פפילומה עורית. כעת לבן זוגי הופיעו יבלות דומות, אשר אובחנו גם הן על ידי רופא העור שלו כמולוסקום, ונאמר לו שאין להן קשר לפפילומה. הרופא סירב לצרוב אותן ואמר שאין סיבה לעשות זאת, אלא שיש לחכות להיעלמותן. במקרה שלו, היבלות הופיעו הן באיזור הערווה והן על איבר המין עצמו. בנוסף, אחת היבלות התנפחה והפכה לאדומה למשך כמה ימים. חיכינו כחודש וטרם חל שיפור כלשהו. אני מעט חוששת מהידבקות חוזרת ורוצה לדעת מה אפשר לעשות כדי לרפאן. האם אדבק אם נקיים יחסי מין? והאם יש ביבלות על איבר המין עצמו סיכון של ממש להדבקה פנימית, או רק בעיה קוסמטית?

בעיית העור שאת מתארת נגרמת על ידי וירוס DNA Poxvirus, והיא תופעה שפירה, החולפת מעצמה תוך חודשים או שנים. הספרות הרפואית מדווחת על הידבקות בנגיף זה במגע, בשימוש בציוד חדר כושר, באמבטיה משותפת ועוד. ישנם טיפולים המוצעים למצב זה, הכוללים טיפולים מקומיים (במשחות כדוגמת Tretinoin, Canthardin, טיפול באמצעות חנקן נוזלי ועוד), וכן טיפול סיסטמי, דרך הפה, בתרופות כדוגמת גריפולין, סימטידין ועוד. בדרך כלל הפרוגנוזה מצויינת גם ללא טיפול. הסיבוכים האפשריים כוללים גרד, דלקות וזיהומים קלים באזור הנגעים. חשוב להימנע מגירוד, בשל הגברת הסיכון לפיזור הווירוס באזורים אחרים בגוף. יש להימנע גם משימוש במגבות משותפות, סכיני גילוח משותפים וכדומה. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_072807_35.asp

אינפומד
תרופות
ניטרופוראנטואין

ניטרופוראנטואין

נוגדי חיידקים | Nitrofurantoin

מתאים לטיפול ב:

דלקת בדרכי השתן

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

מאקרוביד MACROBID K.S.KIM INTERNATIONAL
ניטרופורנטואין רז NITROFURANTOIN RAZ RAZ PHARMACEUTICS

המומחים של Infomed מסבירים:

מאת: מערכת אינפומד

ניטרופוראנטואין מיועד לטיפול ולמניעה של זיהומים לא מסובכים חריפים או חוזרים, בדרכי השתן התחתונות, זיהומים הנגרמים מזנים הרגישים לחומר זה.
ניטרופוראנטואין הוא נוגד חיידקים מהיר פעולה המשמש לטיפול בזיהומי דרכי השתן כגון דלקת שלפוחית השתן. התרופה מגיעה לרמות גבוהות בדרכי השתן בהן מרוכזים החיידקים, ומביאה לריפוי הזיהום תוך זמן קצר. עם זאת, תרופה זו גורמת תופעות לוואי אצל כ - 10% מהמשתמשים בה, כאשר התופעה השכיחה ביותר היא גירוי הקיבה. אפשר להקל על תופעה זו במידה מסוימת על-ידי לקיחת התרופה עם האוכל. לעיתים גורם ניטרופוראנטואין לדלקת בריאות או במערכת העצבים; התרופה עלולה גם לפגוע בתיפקוד הכבד ולגרום לצהבת. הסבירות לתופעות לוואי קשות של התרופה גבוהה הרבה יותר אצל אנשים עם תיפקוד כליה לקוי המביא להצטברות התרופה בגוף.

אין להשתמש בתרופה זו במקרים של רגישות (אלרגיה) לחומר הפעיל ניטרופוראנטואין, ניטרופוראנים, או לכל אחד ממרכיבי התרופה האחרים, כאשר קיימת מחלת כליות, המשפיעה קשות על אופן פעולתן, שלבי ההריון האחרונים, טרום לידה והלידה עצמה, כאשר קיימת הפרעת דם הנקראת פורפיריה, כאשר קיים מחסור באנזים G6PD, או בהנקת תינוק שיש לו חשד או מחסור ידוע של אנזים זה. כשגיל התינוק מתחת ל- 3 חודשים.

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
כמוסות לבליעה.
תדירות וזמן נטילה
3-4 פעמים ביום עם אוכל או חלב.
טווח המינון
המינון ייקבע על ידי הרופא בלבד. מינון מקובל:

טיפול בזיהומים: 100 מ"ג, 3-4 פעמים ביום. יש להמשיך את הטיפול, ככלל, למשך שבוע, או לפחות 3 ימים לאחר קבלת שתן סטרילי.
טיפול מונע: מנה יומית של 100 מ"ג לפני השינה.
תחילת ההשפעה
תוך 4-12 שעות.
משך ההשפעה
תוך 4-12 שעות.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים,אלא אם צריך לקחת את המנה הבאה בקרוב. אין לקחת מנה כפולה כפיצוי על זו שנשכחה.
הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול במלואו .גם אם חל שיפור בהרגשה, הזיהום המקורי עלול עדיין להיות קיים, והתסמינים עלולים לחזור אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי.
מינון עודף
יש לפנות לרופא או לחדר מיון בצירוף אריזת התרופה. סימנים אפשריים למנת יתר כוללים גירוי בקיבה, בחילות והקאות.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן מפני אור.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
נטילת תרופה זו עם מזון או עם חלב גורמת לה לפעול באופן יעיל יותר, ומסייע במניעת אי נעימות בבטן וגם מסייע בספיגת התרופה.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
השימוש בתרופה עלול לגרום לסחרחורת וישנוניות. במקרים אלה- אין לנהוג.
הריון
יש להתייעץ עם הרופא טרם שימוש בתרופה זו בהריון וכן בעת תכנונו.
אין להשתמש בניטרופורנטואין 100 מ"ג במהלך השלבים האחרונים של ההיריון- טרום לידה והלידה עצמה, כיוון שקיימת אפשרות להשפעה על התינוק.
ככל שידוע, ניתן להשתמש בחלק מחודשי ההריון.
הנקה
יש להיוועץ ברופא. אין להשתמש בתרופה בהנקת תינוק שיש לו חשד או מחסור ידוע של האנזים G6PD.
תינוקות וילדים
מיועד לשימוש מגיל 12 שנים ומעלה. אין להשתמש בתינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
מחלת כליה
סוכרת
מחלה הגורמת לחולשה חמורה
חוסר דם (אנמיה)
מחלת ריאות
עבר של תגובות אלרגיות
חוסר באנזים G6PD (רגישות לפול)
מחלה של הכבד או מערכת העצבים
נטילת תרופות אחרות
בדיקת שתן (תיתכן תוצאה חיובית כוזבת לגלוקוז)
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי- רובן קלות ונעלמות עם הפסקת השימוש בתרופה.
תופעות לוואי בשכיחות שאינה ידועה כוללות תחושת בחילה וכאב ראש, יציאות רכות, אובדן תיאבון, כאבי בטן והקאות, סחרחורת, ישנוניות. השפעה על תאי הדם. עלול לגרום לחבורות, עיכוב בקרישת דם, כאב גרון, חום, אנמיה ורגישות להצטננות או הצטננות ממושכת. מגוון פריחות או תגובות בעור. תגובות אחרות עשויות לכלול דלקת של בלוטות הרוק- הגורמת לכאבים בפנים. דלקת של הלבלב- הגורמת לכאבי בטן עזים. כאבי מפרקים. נשירת שיער לטווח קצר. זיהום בדרכי השתן הנגרם על ידי חיידקים שאינם רגישים לניטרופוראנטואין. דלקת של דפנות כלי דם קטנים, הגורמת לנגעים בעור. דלקת כבד כתוצאה מפעילות מערכת החיסון נגד תאי כבד. דלקת של רקמת הכליות המקיפה את צינוריות הכליה, הגורמת לאי ספיקת כליות.

לניטרופוראנטואין מספר תופעות לוואי קשות העשויות לגרום להפסקת לקיחת התרופה:
תגובות אלרגיה חמורות (נדיר): צפצופים פתאומיים בעת הנשימה, קשיי נשימה, נפיחות של העפעפיים, הפנים או השפתיים, פריחה או גירוד, במיוחד המשפיעים על כל הגוף- מחייב הפסקת הנטילה ופנייה מיידית לרופא.

פנייה מיידית לרופא במקרה בו מתפתחות בעיות עם הריאות. יכול להתפתח במהירות, תוך שבוע לאחר תחילת הטיפול, או באיטיות רבה, במיוחד בקשישים, ויכול לגרום לחום, צמרמורות, שיעול וקוצר נשימה הקשורים לדלקת ריאות ו/או נזק לרקמות. עלולה להתרחש הצטלקות עקב פגיעה ברקמת הריאה.
הפסקת הטיפול ופנייה לייעוץ רפואי במקרים של: צהבת (דלקת בכבד הגורמת להצהבה של העור או לובן העיניים), השפעה על העצבים מחוץ לחוט השדרה הגורמת לשינויים בתחושה ובשימוש השרירים. בנוסף, עלולים להופיע כאבי ראש, שינויים קיצוניים במצב הרוח או במצב הנפשי, בלבול, חולשה, תנועת עיניים לא רצונית, לחץ מוגבר בגולגולת (ובעקבותיו כאבי ראש חמורים), הפחתה חמורה בתאי הדם שעלולה לגרום לחולשה, חבורות או להגדיל סבירות לזיהומים. צבע כחול או סגול של העור עקב רמות חמצן נמוכות. תסמינים של חום, שפעת, כאבי בטן, שלשולים, דם בצואה וחולשה. אלה יכולים להיות סימנים למצב המכונה דלקת כלי דם עורית. תסמינים של צהבת, עייפות, כאבי בטן, כאבי מפרקים ונפיחות- אלה יכולים להיות סימנים למצב המכונה דלקת כבד אוטואימונית.
בזמן נטילת כמוסות ניטרופורנטואין השתן עשוי לקבל צבע צהוב כהה או חום- מצב הנחשב נורמלי ואינו מהווה סיבה להפסקת השימוש בתרופה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם, וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
תרופות לטיפול בשיגדון-[פרובנציד וסולפינפיראזון] כאשר לוקחים אותן יחד עם ניטרופוראנטואין, עלולות לגרום לעלייה בריכוזו בדם, כתוצאה, שילוב זה עלול להגביר את הסיכון של תופעות לוואי של ניטרופוראנטואין [נוגדי חומצה המכילים מאגנזיום טריסיליקאט] גורמים לירידה בקצב ובמידת הספיגה של ניטרופוראנטואין ממערכת העיכול.
תרופות המאטות את מעבר המזון דרך הקיבה, כמו אטרופין, היוסצין- מגבירות את הספיגה של ניטרופוראנטואין.
תרופות עבור לחץ מוגבר בעין, גלאוקומה, כמו מעכבי קרבוניק-אנהידראז, למשל אצטאזולאמיד- מפחיתות את הפעילות האנטיבקטריאלית של ניטרופורנאטואין.
תרופות שהופכות את השתן ל פחות חומצי- למשל תערובת אשלגן ציטראט, מפחיתות את הפעילות האנטיבקטריאלית של ניטרופוראנטואין.
תרופות מסוג קווינולונים, המשמשות לטיפול בזיהומים- נוגדות את הפעילות האנטיבקטריאלית של ניטרופוראנטואין.
חיסון נגד טיפוס הבטן, הניתן בבליעה, עבור מניעת טיפוס- ניטרופוראנטואין מבטלת את הפעילות של החיסון.
אסטרוגנים: בדומה לאנטיביוטיקות אחרות, ניטרופוראנטואין עלולה להשפיע על פלורת המעיים, ובכך להוביל לספיגה חוזרת נמוכה יותר של אסטרוגן ולהפחתת היעילות של אמצעי מניעה המכילים אסטרוגן. יש להשתמש באמצעי מניעה נוספים.
השפעת שימוש ממושך
נטילת ניטרופוראנטואין לתקופה ממושכת עלולה לגרום לדלקת ריאות בלתי הפיכה.
הרופא יעקוב בקפידה אחר השפעות התרופה על הכבד, הריאות, הדם או מערכת העצבים.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים שלנו ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים ומשפחה ואורולוגיה

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר אלי דריזין

5.0

( 24 חוות דעת )

"חויית טיפול מצויינת"

קראו עליי עוד

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר בן שטרית גדי מומחה היסטרוסקופיה

( 17 חוות דעת )

"ד"ר בן שיטרית היה מאוד מקצועי ואנושי, הסביר היטב על התהליך והרגיע. אני רוצה לציין לטובה גם את האחות יעל (הג'ינג'ית), שהיתה מאוד רגישה ותומכת והנוכחות שלה עזרה לי לעבור בקלות יחסית את ההליך."

קראו עליי עוד

לקביעת תור

דליפות שתן במאמץ

ד"ר יריב שטבהולץ

4.9

( 39 חוות דעת )

"דוקטור יריב רופא מעולה מקצוען מרגישים שיש על מי לסמוך מאוד סבלני ומבין את נפש המטופל."

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים ומשפחה ואורולוגיה>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: בעקבות כאב בבטן העליונה עם הקרנה למותניים ולגב, כאבים של יום אחד, קיבלתי כדור פאמוטידין שכנראה עזר, כי הכאבים חלפו. עבר שבוע והכל נראה בסדר. רופא המשפחה שלי בכל זאת בדק נוגדנים להליקובקטר במסגרת בדיקות דם שגרתיות, ומסתבר שנמצאו נוגדנים. האם צריך להתחיל בטיפול אנטיביוטי למרות שהכאב חלף, אין סימפטומים אחרים ואין היסטוריה משפחתית בכיוון הזה? האם האנטיביוטיקה, במידה ולא תכחיד את החיידק, תגרום לו לעמידות יתר? האם תוצאות הבדיקה הינן ודאיות לצורך התחלת טיפול?
תשובה: אין קשר להיסטוריה משפחתית במקרה של הליקובקטר פילורי. מומלץ לקחת טיפול כדי למנוע התקף נוסף של כאבים. בדרך כלל האנטיביוטיקה פותרת את הבעיה, בעיקר כאשר מתחילים טיפול בשלב מוקדם כמו אצלך. תוכלי למצוא מידע נוסף על הליקובקטר פילורי על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 37. לפני כשבועיים וחצי הופיעו לי בצוואר פצעים קטנים ואדומים כמו אלרגיה, אבל בלי תחושת גרד. הלכתי לרופא עור, בינתיים חלק מן הפצעים גם הפכו למוגלה קטנה, והרופא אמר לי שיש לי פוליקוליטיס. מכיוון שזה בצוואר נתן לי הרופא רק משחה אנטיביוטית. זה ממש לא עוזר לי, אפילו יותר מתפשט. מה הגורם לתופעה? מה ניתן לעשות? האם התופעה יכולה להופיע בצוואר?
תשובה: פוליקוליטיס הוא זיהום באזור זקיק השערה. הגורם הוא בדרך כלל חיידקי. התיאור שלך מתאים לאבחנה של פוליקוליטיס, אך ישנן עוד שאלות המצריכות הבהרה, בנוגע להיסטוריה רפואית, לטיפול תרופתי קבוע ורגישויות. אם יש התפשטות של הפריחה, מומלץ לחזור לרופא המטפל להמשך המעקב וכדי לשקול את הטיפול הרפואי הנחוץ. מידע נוסף על פוליקוליטיס תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_050309_1.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם ניתן להשתמש בתרופה להפסקת עישון בשם "זיבאן" ביחד עם ליקרביום והלדול הנלקחים באופן קבוע ?
תשובה: זיבאן הינה תרופה להפסקת עישון מקבוצת נוגדי הדיכאון, אולם במינון נמוך. ליקרביום והלדול שתיהן תרופות (בעיקר הליקרביום) שכל שינוי קטן ברמתם בדם מסוכנת. אדם הנוטל תרופות אלו חייב להתייעץ בפסיכיאטר המטפל, טרם התחלת כל תרופה חדשה, ובעיקר טרם התחלת טיפול בתרופה בעלת אפקט פסיכיאטרי.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 27. לפני כמה שנים הופיעו אצלי יבלות באיזור הערווה ואובחנו על ידי רופאת העור כמולוסקום. הן נצרבו ומרחתי משחה והן עברו לאחר זמן מה. הרופאה אמרה לי שזה ביטוי של פפילומה עורית. כעת לבן זוגי הופיעו יבלות דומות, אשר אובחנו גם הן על ידי רופא העור שלו כמולוסקום, ונאמר לו שאין להן קשר לפפילומה. הרופא סירב לצרוב אותן ואמר שאין סיבה לעשות זאת, אלא שיש לחכות להיעלמותן. במקרה שלו, היבלות הופיעו הן באיזור הערווה והן על איבר המין עצמו. בנוסף, אחת היבלות התנפחה והפכה לאדומה למשך כמה ימים. חיכינו כחודש וטרם חל שיפור כלשהו. אני מעט חוששת מהידבקות חוזרת ורוצה לדעת מה אפשר לעשות כדי לרפאן. האם אדבק אם נקיים יחסי מין? והאם יש ביבלות על איבר המין עצמו סיכון של ממש להדבקה פנימית, או רק בעיה קוסמטית?
תשובה: בעיית העור שאת מתארת נגרמת על ידי וירוס DNA Poxvirus, והיא תופעה שפירה, החולפת מעצמה תוך חודשים או שנים. הספרות הרפואית מדווחת על הידבקות בנגיף זה במגע, בשימוש בציוד חדר כושר, באמבטיה משותפת ועוד. ישנם טיפולים המוצעים למצב זה, הכוללים טיפולים מקומיים (במשחות כדוגמת Tretinoin, Canthardin, טיפול באמצעות חנקן נוזלי ועוד), וכן טיפול סיסטמי, דרך הפה, בתרופות כדוגמת גריפולין, סימטידין ועוד. בדרך כלל הפרוגנוזה מצויינת גם ללא טיפול. הסיבוכים האפשריים כוללים גרד, דלקות וזיהומים קלים באזור הנגעים. חשוב להימנע מגירוד, בשל הגברת הסיכון לפיזור הווירוס באזורים אחרים בגוף. יש להימנע גם משימוש במגבות משותפות, סכיני גילוח משותפים וכדומה. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_072807_35.asp
לפתיחה בעמוד חדש >