פאנטופראזול

תזונה

יש ליטול התרופה כ-30 דקות לפני הארוחה.

נהיגה

לתרופה אין השפעה על יכולת הנהיגה, או שהשפעתה זניחה. במקרה של תופעות לוואי כסחרחורת או הפרעות בראייה- אין לנהוג.

הריון

יש להתייעץ עם הרופא טרם השימוש בתרופה בהריון ובעת תכנונו. אין נתונים מספקים על השימוש בפאנטופראזול בנשים בהריון. הרופא ישקול תועלת אפשרית לעומת סיכון אפשרי לעובר.

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק.

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים. אינו מיועד לשימוש ילדים מתחת לגיל 12 שנים. (טבליות)

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

דווח לרופא במקרה של

• הנקה
• הריון
• מחלת כבד
• גידול
• תפקוד כליתי לקוי
• ירידה בצפיפות העצם, אוסטאופורוזיס
• שימוש בסטרואידים
• רמות אבץ נמוכות
• מאגרי B12 ירודים
• בדיקת שתן עתידית ספציפית ל THC

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעות לוואי נפוצות כוללות: פוליפים שפירים בקיבה. באופן לא שכיח: כאבי ראש, סחרחורת, פריחה או גירוי בעור, שלשול, בחילה, כאבי בטן, עצירות וגזים, הפרעות שינה, תשישות או תחושה כללית לא טובה, שבר בעצם הירך, פרק כף היד או עמוד שידרה. 

בשכיחות שאינה ידועה: הזיות, בלבול, במיוחד במטופלים עם עבר של תופעות אלו, תחושה של עקצוצים, דקירות, סיכות ומחטים, תחושת שריפה או חוסר תחושה, פריחה, ייתכן עם כאב במפרקים, דלקת של המעי הגס הגורמת לשלשול מימי מתמשך, ירידה ברמת הנתרן, המגנזיום, הסידן או האשלגן בדם.

חלק מתופעות הלוואי מאובחנות בבדיקות דם, כמו עליה באנזימי כבד (לא שכיח), עלייה בבילירובין, רמות שומנים גבוהות בדם, ירידה חדה בתאי הדם הלבנים מסוג גרנולוציטים המלווה בחום גבוה (נדיר).

תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיוחדת: טשטוש ראיה, בצקת, חום, כאבי שרירים, רגישות יתר (קוצר או קשיי נשימה בנוסף לפריחה או גירוי בעור) - (נדירות): יש להפסיק הטיפול ולפנות לרופא. פאנטופראזול עשויה לגרום, במקרים נדירים, להיפרגליקמיה (עליה ברמת הסוכר בדם).

תופעות חמורות נוספות כוללות תופעות עוריות כמו שלפוחיות בעור, בעיניים, באף, בפה או בשפתיים או באיברי המין, רגישות או פריחה בעור- בעיקר באזורים בעור שחשופים לאור או לשמש. ייתכנו כאבי פרקים או סימנים דמויי שפעת, חום, בלוטות נפוחות.
בדיקות דם עשויות להראות שינויים בתאי דם לבנים מסויימים או באנזימי כבד. כתמים אדמדמים על הגב, לעתים קרובות עם שלפוחיות במרכזם, קילוף עור, כיבים בפה, בגרון, באף, באיברי המין ובעיניים.תיתכן פריחה נרחבת, טמפרטורת גוף גבוהה ובלוטות לימפה מוגדלות. מצבים חמורים נוספים, כוללים הצהבת העור או לובן העיניים (נזק חמור לתאי הכבד, צהבת) או חום, פריחה, כליות מוגדלות לעיתים עם כאבים במתן שתן וכאבים בגב התחתון (דלקת חמורה של הכליות).

כמו כל תכשיר המפחית חומציות, השימוש עלול לגרום לירידה בספיגת ויטמין B12. סימנים אפשריים לרמות נמוכות של הויטמין: עייפות קיצונית או חוסר אנרגיה, דקירות דמוי סיכות ומחטים, לשון אדומה או שורפת, כיבים בפה, חולשת שרירים, הפרעות בראייה, בעיות זיכרון, בלבול, דיכאון.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

תרופות הדורשות סביבה חומצית בקיבה לצורך ספיגתן, כגון: קטוקונאזול, אמפיצילין ומלחי ברזל: בשילוב עם פאנטופראזול השפעת תרופות אלו מופחתת עקב ירידה בספיגתן. 

מעכבי האנזים protease: השילוב עם תרופות ממשפחת מעכבי משאבת מימן לא מומלץ, עקב ירידה בכמות מעכבי האנזים protease בפלסמה וכתוצאה ירידה בהשפעתן. 

תאופילין: מתן משולב עם פאנטופראזול יגרום לירידה ברמות תאופילין בדם. 

קלאריתרומיצין, ווריקונאזול: הסיכון לתופעות הלוואי של פאנטופראזול עולה בשילוב עם תרופות אלו. 

נוגדי קרישה, דיגוקסין: הסיכון לתופעות הלוואי שלהם עולה ע"י פאנטופראזול.

השפעת שימוש ממושך

לפני תחילת הטיפול יש להיבדק אצל רופא, על-מנת לשלול גידולים ממאירים בקיבה ובוושט. בחולים הסובלים מליקוי חמור בתפקודי הכבד, יש לעקוב באופן קבוע אחר כמות אנזימי הכבד. טיפול יומי ממושך (מעל ל-3 שנים) עלול להוביל לספיגה מוגבלת של ויטמין B-12.