פניצילין

תשובה: שתי המוטציות שהתגלו אצלך מראות כי יש לך סיכון גבוה לקרישיות יתר. קרישיות יתר היא מצב שבו הדם נקרש בקלות יתר או יתר על המידה, והתוצאות הן היווצרות תרומבוזות בכלי דם, העלולות לגרום לחסימה לא רצויה או להיצרות של ורידים או עורקים באיברים שונים בגוף. קרישי דם יכולים להיווצר על ידי שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה וכדומה, ולכן פעילות גופנית מומלצת לסובלים מקרישיות יתר, על מנת להגביר את זרימת הדם ולמנוע סטזיס. עם זאת, אנשים הנוטלים מדללי דם (כמו קומדין) מומלץ להימנע מספורט היכול לגרום לחבלות ופציעות, כגון כדורגל או היאבקות, מכיוון שטיפול זה מגביר את הסיכון לדימום יתר. לא ציינת אם התחלת טיפול כלשהו, ולכן אמליץ לך להתייעץ עם ההמטולוג המטפל שלך לגבי הצורך להימנע מסוגי ספורט מסויימים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: אב העורקים (אאורטה) בחלקה שבבית החזה מחולקת לחלק העולה (ascending aorta) מהיציאה מהלב עד קשת אב העורקים, ולחלק היורד (descending aorta) מהקשת עד הכניסה לסרעפת. אנוריזמה (מפרצת) היא התרחבות פתולוגית של כלי דם, ויכולה להיות משני סוגים: saccular (הרחבה של דופן אחת בקיר) ו- fusiform (הרחבה דו-צדדית). הגורמים לאנוריזמה הם אתרוסקלרוזיס - הסתיידות העורקים, הנוצרת לאורך השנים בגלל תזונה עשירה בשומן וגורמים נוספים. זהו הגורם השכיח ביותר לבעיה. נקרוזיס - פגיעה של דופן האאורטה. סינדרום מרפן (Marfan Syndrome) - מחלה גנטית הנגרמת בגלל ליקוי בגן Fibrillin1 הגורם לפגם בבניית רקמת החיבור המרכיבה את הדופן. סינדרום זה מועבר בתורשה אוטוזומלית דומיננטית. טראומה וזיהומים. לרוב החולים במאנוריזמה אין סימפטומים, ובדרך כלל ברקע יש רק יתר לחץ דם. סימפטומים מופיעים כאשר ישנו לחץ או חסימה של מבנים סמוכים. בחלק העולה יכולה להיגרם אי-ספיקה של מסתם אאורטלי הגורם לכאבים בחזה, קוצר נשימה ואיבוד הכרה או חסימה של וריד נבוב עליון. בחלק היורד (וזה שכיח יותר) הסימפטומים הם חסימה של דרכי הנשימה (שיעול, צרידות) ולחץ על הוושט (בעיות בבליעה). בדיקת ההדמיה העיקרית לאבחנה היא בדיקת CT, בו ניתן לראות את מיקום והיקף המפרצת. לפעמים עושים גם אורטוגרפיה לפני הניתוח. לאנשים בקבוצת סיכון עם היסטוריה משפחתית ויתר לחץ דם עושים מיפוי תליום לצורך מעקב קבוע. אם קוטר המפרצת קטן מ-5.5 ס"מ, הטיפול העיקרי הוא תרופתי, לאיזון לחץ הדם. האופציה הכירורגית, על ידי שתל דקרון, מומלצת במקרים של חולה עם סימפטומים וקוטר מפרצת מעל 5.5 ס"מ. כאשר ישנה היסטוריה משפחתית של דיסקציה (קרע באאורטה), סינדרום מרפן, מעורבות COPD, קצב גדילה של המפרצת הגדול מ-0.1 ס"מ בשנה, ובכמה מקרים נוספים, מומלץ לטפל כבר כשהקוטר עולה על 5 ס"מ. היקף הפעילות הגופנית שאתה עוסק בה היא גבוהה, ויכולה להוות גורם סיכון לקרע, אך איני יכול, על סמך הנתונים שסיפקת, ומורכבות המקרה, לתת תשובות לשאלותיך.אני ממליץ לך להיות במעקב צמוד של כירורג כלי דם המתמחה בנושא אנוריזמות, אשר ינחה אותך וישקול את הטיפול המתאים לך. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד

תשובה: מיימת אשכים ביילוד היא הצטברות נוזלים בשק האשכים. תהליך הספיגה יכול להימשך עד כשנה. יכול מאד להיות שבשק האשכים נותרו עדיין נוזלים, וזה מה שנראה לך כאשך מוגדל וקשה. אם הנוזלים אינם נספגים לאחר כשנה, ושק האשכים מוגדל ומתוח, מומלץ לעבור תיקון ניתוחי על מנת לשלול את האפשרות שישנו בקע מפשעתי. יש לזכור גם שהגוף שלנו אינו סימטרי לחלוטין, ישנם הבדלים בגודל האברים בין שני הצדדים. לכן אשכים שאינם שווים בגודלם, ואינם תלויים בגובה שווה יכולים להיות תקינים. כל עוד שאין אודם, חום מקומי ורגישות, נראה כי זהו מצב שפיר שקשור במיימת האשכים. בכל מקרה, אמליץ לך להיבדק אצל כירורג ילדים על מנת שיתרשם מהמצב בבדיקה גופנית. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

תשובה: פרולקטין הוא הורמון המופרש על ידי בלוטת יותרת המוח, ותפקידו בעיקר להכין את השדיים להנקה ולייצור חלב. רמת הפרולקטין שנמצאה אצלך אכן חורגת מתחום הנורמה, ונחשבת לגבוהה במקצת. רמה גבוהה של פרולקטין יכולה להיגרם כתוצאה מנטילת תרופות וכתגובה ללחץ, וכן מופיעה בזמן הנקה. כמו כן, כיוון שרמות הפרולקטין עולות בזמן שינה, חשוב לבצע את הבדיקה לפחות אחרי כ-3 שעות עירות. רמה גבוהה של פרולקטין עשויה לגרום לתסמינים שונים כמו אי-סדירות של המחזור (מה שמתאים למקרה שלך), יובש בנרתיק, הפרשות מהשד, אי-פוריות ועוד. חשוב לעבור בירור אצל אנדוקרינולוג על מנת לנסות להתחקות אחר מקור הבעיה. לרוב הטיפול הוא טיפול תרופתי פשוט. אם לא נמצא מקור הבעיה, כדאי לבצע בדיקות הדמיה. עוד על פרולקטין ורמותיו בדם תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=55