פרדניזון (לודוטרה)

תשובה: אסתמה ואטופיק דרמטיטיס ("אסתמה של העור") הינן מחלות הקשורות זו בזו, אבל לא ידוע לי על כל התוויה לביצוע CT במקרה כמו זה שאת מתארת. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: לא ברור מה הקשר בין בקע סרעפתי לבין מחלת הזרימה החוזרת (ריפלוקס) מהקיבה לוושט. ברוב האנשים הסובלים מזרימה חוזרת נמצא בקע סרעפתי, אך רוב האנשים עם בקע סרעפתי אינם סובלים מזרימה חוזרת. ישנם מספר שינויים באורחות החיים היכולים להקל על צרבת עקב זרימה חוזרת: 1) הפסקת עישון. 2) הימנעות ממזונות המחמירים צרבת: קפאין, שוקולד, אלכוהול, מיץ תפוזים, מאכלים שומניים ומנטה או כל מזון אחר אשר אתה מזהה כמגביר את הסימפטומים. 3) הימנעות מארוחות מאוחרות לפני שכיבה. 4) ירידה במשקל במידה והינך סובל מעודף משקל. 5) הימנעות מלבישת בגדים צמודים המעלים את הלחץ בקיבה. 6) הגברת הריור על ידי לעיסת מסטיק. 7) אכילת ארוחות קטנות. 8) לבדוק האם אתה נוטל תרופות המחמירות זרימה חוזרת, כגון תרופות אנטי-כולינרגיות או חוסמי תעלות סידן. 9) אם ישנם סימפטומים ליליים יש לישון בתנוחה בה הראש והכתפיים מורמים מעל בית החזה על ידי הגבהת המזרון (לא על ידי שינה על מספר כריות מכיוון שתנוחה זו מכופפת את הגוף, מגבירה את הלחץ על הקיבה ויכולה להחמיר ריפלוקס). אתר אינטרנט המפרסם מוצר להפחתת הריפלוקס לילי הוא www.bedge.com ובו קישורים רבים למידע על מחלת הזרימה החוזרת (GERD). אם כל אלה והטיפול התרופתי אינם עוזרים, עליך לפנות לרופא גסטרואנטרולוג על מנת לבצע בדיקת אנדוסקופיה לוודא שאין נזק לרירית הוושט (תסמונת בארט - לועזית: Barrett's syndrome) ובדיקת מנומטריה אשר בודקת את הלחצים בוושט ובשריר המעגלי שיוצר את הסוגר הוושטי-קיבתי. לאחר בדיקות אלו ייתכן ותוכל להיעזר בניתוח להפחתת זרימה חוזרת. ניתוחים אלה מבוצעים על ידי לפרוסקופיה ותוצאותיהם טובות באנשים הסובלים מזרימה חוזרת שאינה מגיבה לטיפול התרופתי.

תשובה: את מעלה הרבה בעיות שיש לדון בהן. שיעול התקפי המופיע בשעות הלילה ולעיתים מלווה בקוצר נשימה, גם בבחורה בגילך (זה גיל מעט מבוגר מהרגיל להופעה ראשונה של אסתמה) יכול להתאים ל"שיעול אלרגי". שיעול אלרגי הוא תוצאה של רגישות יתר של הסימפונות. כתוצאה מחשיפה לחומרים מסויימים (אוויר קר, מאמץ, אבק, וירוסים ועוד גורמים רבים נוספים) מופיעים השיעול וקוצר הנשימה. הטיפול במקרים אלה הוא אכן משאף המכיל סטרואידים וגם מרחיב סימפונות, אולם נוהגים לא להתחיל את הטיפול לפני שיש אבחנה מדויקת, הנעשית על ידי תשאול ובדיקה של רופא ריאות וכן בדיקת תפקודי ריאות או בדיקות אחרות. לאחר שמגיעים לאבחנה ניתן להתחיל בטיפול. את מציינת בעיה אחרת, אירוע של אספירציה (כניסת מזון, חומצות קיבה או רוק לדרכי הנשימה), שבעטיה הונשמת ועברת טרכאוסטומיה (פתח בקדמת הצוואר לצורך הנשמה). מצב כזה הופך אותך למטופלת שונה. הוא מעלה את האפשרות שבעיה בקנה הנשימה (באזור הטרכאוסטום לשעבר) מובילה לשיעול ולקוצר הנשימה. את זה אפשר לבדוק בבדיקת תפקודי ריאות או בבדיקה חודרנית המסתכלת על קנה הנשימה, בדיקת ברונכוסקופיה. העובדה שסבלת מדלקות ריאה חוזרות בילדותך מעלה אפשרות נוספת המובילה לקוצר הנשימה: נזק קבוע לדרכי האוויר כתוצאה מן הזיהומים. מצב זה נקרא ברונכיאקטזיס. אבחנה של מחלה זו נעשית בבדיקת CT, ובמצב זה, המטופל בדרך כלל סובל משיעול יצרני עם ליחה בכמויות עצומות. בנוגע לטיפול ממושך במשאף סטרואידלי, אכן מדובר בסטרואידים, אולם אלה סטרואידים הניתנים מקומית ואין להם כמעט השפעה על מערכות הגוף השונות כמו הסטרואידים הניתנים בכדורים או לווריד. השם הרע שיצא לסטרואידים לעיתים מוביל להיענות ירודה מאוד לטיפול באסתמה, מצב המסכן את החולים במחלה, ואף עלול להוביל לסיבוכים בשל חוסר הטיפול. הספיגה לדם של החומר שנמצא במשאף היא אפסית וחסרת כל משמעות מבחינת תופעות הלוואי של הסטרואידים. הדבר היחיד שיש לעשות זה לשטוף את הפה לאחר נטילת המשאף על מנת לסלק את עודפי התרופה מחלל הפה והלשון, דבר העלול לגרום להתפתחות פטריה על הלשון והחך. לסיכום, לא ניתן להגיע לאבחנה, ובוודאי לא לומר מהי דרגת החומרה של המחלה, ללא תשאול ובדיקות שונות. במקרה שלך נחוצות בדיקות של תפקודי הריאות כדי לגבש את האבחנה. הרושם שלי הוא כי אכן מדובר ברגישות יתר של הסימפונות, דהיינו סוג של אסתמה, הואיל ואת מתארת קוצר נשימה במאמצים זה זמן רב, עם תגובה לוונטולין, וכעת עם החמרה במצב. לא תיארת אם סימביקורט עזר לך. אם הוא עזר, זה עוד סימן המכוון לרגישות יתר של הסימפונות. אני ממליץ לפנות לרופא ריאות לבדיקה ולהערכה, על מנת לקבל גם את הטיפול האופטימלי שיקל עלייך מבחינת הסימפטומים, וכן יוביל למניעת סיבוכים מאוחרים של מחלת ריאה שאינה מטופלת. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד