בדיקת קראטינין (Creatinine (Cr (Creatinine test)

קראטינין הוא תוצר פסולת של קראטין ושל קראטין פוספאט בשריר, המסונן על ידי הכליות ומופרש בשתן. קראטינין ברמה של מעל 1.2 נחשב לאי ספיקת כליות. אי ספיקת כליות כרונית היא איבוד הדרגתי ומתמשך של תפקוד הכליות. ישנן סיבות אפשריות רבות לאי ספיקת כליות. הסיבות השכיחות לאי-ספיקה כרונית הן סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות כלייתיות גלומרולריות וכליה פוליציסטית. סיבות נוספות הן חסימות במערכת השתן, תרופות הפוגעות בכליות, מחלות רקמת חיבור ועוד. ההחלטה על תחילת טיפול בדיאליזה בחולה עם אי-ספיקת כליות נובעת ממספר גורמים. אינדיקציות חד-משמעיות לתחילת טיפול הם סיבוכים של אי-ספיקת כליות, כמו דלקת של קרום הלב, הצטברות נוזלים בגוף ובריאות שאינה מגיבה לטיפול במשתנים, עליה משמעותית בלחץ הדם שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, פגיעה מוחית או עצבית, דימום, בחילה והקאות קשות, רמת קראטינין מעל 12 mg/dL או אוראה מעל 100 mg/dL. ברוב המקרים לא ממתינים לסיבוכים קשים אלה שיופיעו, אלא מתחילים את הטיפול בדיאליזה בשלב מוקדם יותר. המעקב אחר תפקודי הכליה של החולים הדוק, ובדרך כלל מקובל להתחיל להכין את החולה לדיאליזה כאשר קצב הסינון של הכליות (GFR) הוא 15 עד 20 מ"ל לדקה. לאור הירידה החדה שציינת שישנה אצל אביך בערכי הקראטינין, כדאי בהחלט לשקול דיאליזה לפני שהסיבוכים יתחילו. לצערי, אין לי מידע על השתלות כליה בחו"ל, אך קודם אני ממליצה לברר עם הנפרולוג כיצד ניתן לעבור ניתוח מסוג זה פה. השתלת כליה כרוכה בנטילת כליה בריאה מתורם במטרה להחליף כליה פגומה של המקבל. סיכויי ההצלחה בניתוח גדלים אם משתילים כליה מקרוב משפחה המתאים לחולה. תרומת כליה היא מעשה אצילי, הדורש חשיבה מעמיקה לפני ההחלטה. אני מציעה להתייעץ עם הנפרולוג על כל האפשרויות. לעוד שאלות בנושא, ראה את התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_041605_5.htm

רמה גבוהה של CK אכן מעידה על בעיה זו או אחרת בשרירים. בגיל שנתיים וגם בגיל המבוגר רמה זו גבוהה מאוד ומחייבת בירור. שאלה חשובה מאד היא האם בנך חש בטוב או שסובל מסימפטומים כלשהם? האם הוא נופל ונחבל הרבה מאוד? האם הוא סובל מכאבי שרירים? האם התפתחותו תקינה? כאמור, יש צורך בבירור מלא של הממצא, שכולל תשאול, בדיקה גופנית מלאה והמשך מעקב אחר רמות ה- CK, אי לכך עלייך לפנות לרופא הילדים ולהמשיך בירור. חשוב לציין כי רמה גבוהה של CK מסוכנת לתפקוד הכלייתי, הואיל וחלבון זה מופרש דרך הכליות ויש לו אפקט רעיל עליהן. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

זיהום בדרכי השתן אכן עשוי להיגרם כתוצאה מיחסי מין, גם אם הם מוגנים. החיכוך של הפין כנראה גורם לנדידת חיידקים (שלך, ממערכת העיכול שלך) לתוך דרכי השתן. זו אינה מחלת מין. אנטיביוטיקה עשויה לגרום לפטרת בנרתיק עקב שינוי בתכולת החיידקים הנמצאים באופן תקין בנרתיק ומשינוי החומציות בנרתיק. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

MPV הוא ערך המבטא את נפחן הממוצע של הטסיות בדם. MPV מוגבר מעיד על טסיות מוגדלות. ערך של 12.1 הוא סביב הנורמה, ולכן אינו מעיד על שום דבר, ואינו מהווה סיבה לדאגה. ערכים גבוהים יותר של MPV עשויים להעיד על הרס של טסיות, והיווצרות טסיות צעירות במקומן, גדולות יותר. CREATININE הוא תוצר פסולת של קראטין ושל קראטין פוספט בשריר, המסונן ע"י הכליות ומופרש בשתן. הערך שלו בדם מעיד על הפעילות הכלייתית. הערכים התקינים לגברים הם בין 0.8 ל- .1.2 ככל שמסת השריר גדולה יותר - צפוי ערך גבוה יותר. ערך של 1.27 הוא מעט מעל הנורמה. יכולות להיות לכך סיבות רבות. כדאי לך לחזור על הבדיקה לאחר יום של שתיה מרובה, ואם הערך עדיין נותר גבוה - לפנות לבירור אצל הרופא המטפל.

רמת קראטינין של 0.5 היא רמה תקינה. יתכן שהתוצאה חרגה מהטווח כיוון שהיא נמוכה, אך אין מצב כזה, רמת קראטינין נמוכה מדי. זהו חומר שהכליות מפנות, וככל שרמתו נמוכה יותר, הכליות מפנות אותו טוב יותר, מה שמעיד על כך שהן מתפקדות טוב יותר. רמת פריטין של 14 מעידה על רמה נמוכה של מאגרי ברזל. רמת MCH נמוכה ורמת RDW גבוהה גם הם מעידים על חסר ברזל. יש להתייחס לתוצאה זו ביחד עם תוצאות של רמת הברזל ו רמת הטרנספרין. פני לרופא המטפל להשלמת הבירור. כנראה שתצטרכי לקחת השלמה של ברזל. תירואיד פראוקסידאז הוא נוגדן אשר רמתו גבוהה במחלות שונות של בלוטת התריס. במקרה שלך רמתו תקינה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

PTH הוא הורמון שמיוצר ומופרש על ידי יותרת בלוטת התריס (פארא-תירואיד), ואשר מווסת פיזור סידן ופוספאט בגוף. רמה גבוהה שלו גורמת להעברת סידן מן העצמות אל הדם; מחסור בהורמון זה מוביל לרמה נמוכה של סידן בדם, שגורמת לכווצת. ניתן לטפל במחלה זו על ידי הזרקת ההורמון. לא ציינת את ערכי הסידן והפוספאט, ואת ערכי ויטמין D, ועל כן אי אפשר להרכיב בדיוק את התמונה שלך. עוד על ההורמון, תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=99

הקשר הוא שסטרואידים גורמים למצב קטבולי עם הרס חלבוני הגוף והשרירים, שבעקבותיו תיתכן עליית אוראה. ראה גם: http://archneur.ama-assn.org/issues/v57n7/ffull/nlt0700-1.html

אוראה היא תוצר פירוק של חלבונים בגוף. חומר זה מפונה מהגוף על ידי הכליות. רמה האוראה המקסימלית התקינה בדם היא בדרך כלל 50-40, כך שהרמה בבדיקתך היא בגבול העליון של הנורמה. מצב כזה של עלייה קלה מאוד נובע לעיתים קרובות ממצב של התייבשות קלה. ניתן לחזור על הבדיקה לאחר שתיית כמות מים מספקת, ולרוב התוצאה במצב כזה תקינה. ישנן סיבות נדירות יותר לאורמיה (עלייה ברמת האוראה בדם), הכוללות תרופות שונות, דימום במערכת העיכול, תזונה עשירה בחלבון, ניתוח, זיהום, טראומה, ממאירות, כשל לב, כשל כלייתי ועוד. רמת קראטינין של 1.1 גם היא בגבול העליון של הנורמה. קראטינין גם הוא מדד לתפקוד כלייתי. בקש מרופא המשפחה שלך לחשב את פינוי הקראטינין, שתלוי במספר פרמטרים כגון מין ומשקל, כדי לדעת אם הרמה תקינה עבורך. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד