בדיקת צואה (Feces analysis)

יש לבצע בקופת חולים בדיקת צואה לטפילים. [05/03/2006]

זיהום בג'יארדיה נגרם עקב כניסת הציסטות של הפתוגן למערכת העיכול (על ידי שתייה או אכילה). מהציסטות במעי משתחררים הטרופוזואידים (זהו הטפיל באחד משלבי התפתחותו), אשר בסביבת המעי הופכים חזרה לציסטות בעלות מבנה מורפולוגי ייחודי. אלו הציסטות אשר נמצאות במעי ואשר מתגלות כאשר מתבוננים בדגימת צואה במיקרוסקופ. בנוסף לציסטות, גם הטרופוזואידים נמצאים במעי, ולכן בצואה. אבחנת גיארדיה נעשית על ידי מציאת ציסטות או טרופוזואידים בצואה. לכן, למציאת טרופוזואיד בצואה אין משמעות, ואין הדבר אומר שהפרזיט התפתח. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

נראה כי לקית בהרעלת מזון, שהתבטאה בכאבי בטן ובהקאות. ייצור מאסיבי של רוק עשוי להיות חלק מהרעלת המזון. כמובן שקיימות סיבות רבות לייצור מוגבר של רוק, ואם התופעה תימשך זמן רב - מומלץ לך להיבדק.

השילוב בין מתוטרקסאט לבין מוקסיפן (אמוקסיצילין) הוא אכן בעייתי, ועלול לגרום לרעילות של מתוטרקסאט. כך גם שילוב של מתוטרקסאט עם טטראציקלין, אשר דווקא מפחית את היעילות של מתוטרקסאט. הייתי נמנעת לפחות מהשילוב של מתוטרקסאט עם מוקסיפן. הליקובקטר פילורי הוא חיידק המצוי בקיבה בכ-50% מאוכלוסיית העולם. עם זאת, לרוב האנשים הנושאים אותו אין תסמינים. הטיפול בו בתרופה בודדת אינו יעיל, ויש ליטול כמה תרופות למשך שבוע עד שבועיים. ישנם 4 פרוטוקולים אפשריים לטיפול, וברובם משולב תכשיר נוגד חומצה ממשפחת ה- PPI, כדוגמת לוסק. הקו הטיפולי הראשון הוא PPI, מוקסיפן 1 גרם וקלאריתרומיצין 500 מ"ג (שלושתם פעמיים ביום למשך 14-7 יום. ניתן להמיר את המוקסיפן בתרופה אחרת שנקראת פלג'יל (500 מ"ג פעמיים ביום). אמנם ההמרה נועדה לאנשים שרגישים לפניצילין, אך גם הבעייתיות במקרה שלך יכולה להיות סיבה להחלפה זו. אפשרויות אחרות הן PPI, מוקסיפן ופלג'יל, ועוד כמה פרוטוקולים הכוללים מוקסיפן או טטראציקלין. למעשה, אם נרצה להימנע הן ממוקסיפן והן מטטראציקלין, אנו נותרים עם הפרוטוקול שציינתי לעיל, לאחר ההחלפה של מוקסיפן בפלג'יל. אגב, גם השילוב של לוסק עם מתוטרקסאט מעלה את רעילות המתוטרקסאט, ולכן כדאי להשתמש בסותר חומצה (PPI) אחר כגון Lansoprazole. עוד אוסיף, כי כ-20% מהמטופלים בהליקובקטר פילורי אינם נרפאים לאחר קורס טיפולי אחד, ואז מומלץ קורס טיפולי שני שבו מגוונים את האנטיביוטיקות. בתום הטיפול, בדרך כלל עורכים עוד תבחין נשיפה או בדיקת צואה כדי לוודא את הכחדת החיידק. בדיקות דם אינן מומלצות למעקב ריפוי. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

אצל גברים, מחלת הציסטיק פיברוזיס יכולה להשפיע על התפתחות צינור הזרע, אשר תפקידו לשנע את נוזל הזרע. צינור הזרע יכול להיחסם על ידי ריר. ייצור הזרע אמנם נמשך, אך נוזל הזרע אינו יכול להשתחרר בזמן השפיכה. דבר זה יכול להביא לידי חוסר יכולת להביא צאצאים לעולם (אי פוריות). למרות שמחלת הציסטיק פיברוזיס אינה משפיעה ישירות על התפתחותם של אברי הרבייה אצל נשים, עצם קיומו של הריר הצמיגי מקשה על תהליך הפריית הביצית. למרות זאת מרבית הנשים החולות בציסטיק פיברוזיס מצליחות להרות בסופו של דבר. בטרם התעברות אישה החולה במחלת הציסטיק פיברוזיס, מומלץ לה לשוחח עם הרופא המטפל בה, לגבי הסיכונים הכרוכים בכך, למה עליה לצפות, וסוגיות נוספות. נשים רבות אשר חולות בציסטיק פיברוזיס עוברות את שלבי ההיריון ללא בעיות מיוחדות, אולם הן זקוקות להשגחה צמודה עקב במצבן התזונתי הבעייתי ועקב המאמץ הנוסף המופעל על הריאות שלהן. במידה ואת חולה בציסטיק פיברוזיס ואת חושבת להיכנס להיריון, חשוב מאוד שתשוחחי על כך בצורה נרחבת ופתוחה עם רופא הנשים המטפל בך. ייתכן והרופא ימליץ לך ולבן זוגך לעבור בדיקות גנטיות על מנת לבחון את הסיכויים שלכם ללדת תינוק החולה במחלת הציסטיק פיברוזיס.

דימומים יומיומיים וריר בצואה לתקופה של מספר חודשים הינם מצב המחייב בירור. עלייך לבצע בדיקת צואה נוספת (לעיתים בדיקת צואה אחת אינה מספיקה לצורך אבחנה), ולהמשיך את הבירור אצל גסטרואנטרולוג (מומחה מחלות דרכי העיכול). פוליפים הינם גידולים שפירים במעי, אשר במקרים נדירים מובילים לדימום וריר המלווים את הצואה באופן קבוע, ועל מנת לאבחן אותם יש לבצע קולונוסקופיה. סיבות אחרות לדימומים הן מחלת מעי דלקתית, זיהומים (אמבות, חיידקים, פרזיטים), טחורים ועוד. כאמור עלייך לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור שיכלול תשאול מלא, בדיקה גופנית, בדיקות דם וצואה, ובדיקות הדמיה לפי הצורך.

מומלץ לפנות לרופא המשפחה לביצוע בדיקה מיקרוסקופית של הצואה.

כל הכבוד על השינוי שעשית, אשר הביא לירידה ברמת הכולסטרול וברמת הטריגליצרידים. מאחר שעשית מגוון גדול של בדיקות, שכולן נמצאו תקינות, אני מסיקה שהירידה במשקל קשורה לשינוי שעשית בתזונה. איני יודעת אם אתה נמצא כיום במשקל תקין מאחר שלא ציינת את גובהך. תוכל לבדוק אם משקלך תקין במחשבון ה- BMI של אינפומד: http://www.infomed.co.il/BMI.htm

זהו פרזיט שנמצא לעיתים במעי וקשור לכאבי בטן ושלשולים כרוניים. מתגלה בבדיקת צואה. לפרטים נוספים- http://www.cdc.gov/ncidod/dpd/parasites/blastocystishominis/factsht_blastocystis_hominis.htm

Blastocystis Hominis נחשב בעבר לשמר (פטרייה חד-תאית) שאינו פתוגני (אינו גורם למחלה). כיום מתייחסים אליו כאל פרוטוזואה (צורת חיים חד-תאית, כמו אמבה) שיכול לגרום למחלה במעי, למרות שאופן פעולתו אינו ברור לגמרי. אנשים יכולים לשאת את הפתוגן הזה גם ללא כל סימפטום או מחלה, בעוד לאחרים הוא גורם שלשול וסימפטומים אחרים במעיים. בחלק מאנשים אלה, אך לא בכולם, נמצא במעי פתוגן אחר, בנוסף, ולכן יתכן שהסימפטומים אינם בהכרח קשורים בבלסטוציסטיס הומיניס. מכיוון שכך, חולים עם סימפטומים במערכת העיכול צריכים לעבור גם בדיקות למציאותם של מזהמים נוספים. אם הבלסטוציסטיס הוא אכן הגורם לסימפטומים, ניתן להשתמש בתרופה פלג'יל (metronidazole) במינון של 750 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 10 ימים. ספורנוקס הוא טיפול נוגד פטריות, אבל ה- Blastocystis Hominis אינו פטרייה. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.cdc.gov/.../factsht_blastocystis_hominis.htm