בדיקת שתן (Urine Test)

תוצאות הציסטוסקופיה מעידות כי נראה ממצא החשוד כגידול בדרכי השתן. השלב הבא הוא כריתת הממצא ושליחתו לבדיקה פתולוגית כדי לברר את טיבו. על סמך תשובות הבדיקה הפתולוגית ולפי מה שימצליץ רופא אורולוג יהיה עליך להמשיך במעקב, לבצע בדיקת הדמייה נוספת, כגון בדיקת CT של הבטן, ולקבל טיפול לפי הצורך. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

שתיית מים בהחלט חשובה לגוף. אני לא בטוחה שיש צורך בשתיה של ליטר וחצי מים מייד עם היקיצה. במהלך כל היום כדאי לשתות בערך שני ליטרים של מים, ובימי הקיץ כדאי להעלות את הכמות. אם אתה רואה שיפור בבדיקות הדם שלך ומרגיש ששיטה זו טובה לך, אין סיבה להפסיק. שתיית מים בבוקר אינה מזיקה. באופן כללי, ברפואה הקונבנציונאלית אין גישה של ניקוי מערכת העיכול או ניקוי של רעלים. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

אין הבדל מהותי בין התכשירים. יש להתייעץ עם הרופא שלך לגבי הממצאים בשתן, ולשלול בעיות אורינריות אחרות, לפני שמניחים שהסיבה היא האספירין, למרות שהוא עשוי לגרום לכך.

דרכי השתן שלכם הם המערכת המייצרת שתן ומוציאה אותו מגופכם. היא כוללת את שלפוחית השתן ואת הכליות, ואת הצינורות המחברים אותם. כאשר חידקים נכנסים למערכת זו, הם עלולים לגרום לזיהום.

רוב הזיהומים בדרכי השתן הם זיהומים בשלפוחית השתן. זיהום בשלפוחית השתן לרוב אינו חמור אם הוא מטופל מיד. אם לא תטפלו בזיהום בשלפוחית השתן, הוא עלול להתפשט לכליות. זיהום בכליות הוא עניין חמור ועלול לגרום לנזק בלתי הפיך

טריגליצרידים הם אחד מסוגי השומן במחזור הדם וברקמת השומן בגוף. רמה גבוהה של טריגליצרידים הן בעיה שכיחה למדי, המוכרת כגורם סיכון למחלות לב וכלי דם. רמת הטריגליצרידים בדמך גבוהה במידה קלה-בינונית. מצבים רבים ידועים כגורמים לעליה בערכי טריגליצרידים, ובהם סוכרת, תסמונת מטבולית (הכוללת גם יתר לחץ דם, עמידות לאינסולין, השמנה והפרעה בשומני דם אחרים), תזונה עתירה בפחמימות פשוטות, אורח חיים בלתי פעיל, תת-תפקוד של בלוטת התריס ועוד. תכשירים המכילים אסטרוגן (ובהם גלולות למניעת הריון) עשויים אף הם להעלות את רמת הטריגליצרידים. צמחונות אינה גורם סיכון לערכי טריגליצרידים גבוהים. הבירור הראשוני של רמת הטריגליצרידים בדם צריכה לכלול וידוא כי הבדיקה נערכה לאחר צום של כ-12 שעות. הבדיקה רגישה מאד לאי-הקפדה על צום. בדיקת רמת הסוכר בצום ותפקודי בלוטת התריס. מדידת לחץ דם. אם כל הללו תקינים, מקובל להתחיל בשינויים באורח החיים, כפי שאת עושה: להמעיט באכילת פחמימות פשוטות (סוכר, קמח לבן, אורז לבן, שתייה ממותקת), שומנים ואלכוהול; פעילות גופנית אירובית; ושלוש קבוצות של תרופות: אומגה 3 (במינון מעל 10 גר' ליום), פיבראט, ניאצין. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ככלל, תוצאות של בדיקת הדמיה אינן עומדות בפני עצמן. תמיד יש להבינן בהתאם לקליניקה של המטופל. לכן, חבל שלא ציינת בשאלתך לשם מה ביצעת CT בטן ומהם הסימפטומים מהם אתה סובל. לשאלתך, תשובת הבידקה שלך אומרת כי נצפו ציסטות שברוב המקרים הן תמימות ואינן מפריעות לפעולה תקינה של הכליות. הגושים הקורטיקליים שמוזכרים הם דבר חייבים להתאימו לקליניקה של המטופל, כלומר לסימפטומים, לבדיקות דם וכדומה, כדי להגיע לאבחנה. אני מציע לך לפנות לרופא המטפל שלך, שיודע את ההיסטוריה הרפואית שלך וערך בדיקות נוספות. בידיו יש תמונה שלמה יותר שתאפשר לו להסביר לך את משמעות תוצאת בדיקת ה-CT. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

התופעה שאת מתארת נקראת חרדה ספציפית. זאת אומרת שמופיעות אצלך תופעות של חרדה הקשורות לנושא ספציפי ביותר - הימצאות שירותים זמינים. הדבר מעט דומה לתופעת חרדה המכונה פוביה. גם זו חרדה שמופיעה אצל אנשים בהקשר ספציפי מסוים, למשל פוביה מדם או מחיידקים, או מבעל חיים מסוים. אלה חרדות שכיחות מאד באוכלוסיה, ולרוב האדם הסובל מהתופעה חי ומתמודד עימה ללא טיפול. החרדה שאת מתארת דומה גם לתופעה נוספת המכונה אגורפוביה, שהסובלים ממנה מעדיפים להפחית את הנסיבות שבהן הם מתרחקים מביתם או מ"מקום בטוח" אחר, מתוך חשש שבהיותם במקום מרוחק יחושו לא טוב, או יקרה משהו. זוהי תופעה שיכולה לנוע מהפרעה קלה הגורמת לתחושת אי-נוחות בלבד, ועד מצבים של אנשים שלא יוצאים כלל מביתם לתקופות ממושכות, וחייהם נפגעים באופן משמעותי. אם התופעה מפריעה לך מאד, או שאת חשה שהתופעה מתפשטת ומופיעה לעתים קרובות, או שהתופעות הקשורות אליה מחריפות, הטיפול המומלץ הוא טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. די בכמה פגישות מסוג זה כדי ללמוד "שינוי הרגלים" שיאפשר לך להשתחרר מהחרדה ולחיות באופן יותר נינוח. בדרך כלל במצבים אלה אין צורך בטיפול תרופתי, אולם בכל מקרה, כדאי לך להיבדק בצורה מסודרת על ידי פסיכיאטר על מנת לשלול שיש תופעות נוספות שכן זקוקות לטיפול. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

כל התופעות שאת מתארת מתאימות בהחלט למצבך (שחלות פוליציסטיות, פרולקטינומה וכתוצאה מכך מחזורים לא סדירים). בחילות, כאבי שדיים והפרשות קלות מהנרתיק יכולים אמנם להופיע בשלבים הראשונים של ההריון, אך במקרה שלך, נראה שמקורם בשינויים ההורמונליים המתרחשים בגופך במהלך המחזור. חשוב מאוד לזכור שקביעת הריון אמינה יכולה להעשות רק על ידי בדיקה אובייקטיבית (כמו בדיקת שתן או בדיקת דם בשלבים הראשונים, או בדיקת אולטרסאונד בשלבים מאוחרים מעט יותר), ואין להסתמך על תופעות וסימפטומים סובייקטיבים (כמו בחילה כאבי שדיים וכו'), על מנת לקבוע הריון. מעבר לכך, לצערי, הסיכוי להיכנס להריון כאשר המחזורים אינם סדירים, קלוש, מכיוון שמחזורים לא סדירים הם לרוב לא ביוציים. אני ממליצה לך לנסות לעקוב אחר המחזורים, וכשאלה יגיעו לסדירות מסויימת, נסו לקיים יחסי מין סביב מועד הביוץ המשוער. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

מה שאתה מתאר אופייני לדלקת השופכה (urethritis) העשויה להיגרם על ידי מגוון גדול של חיידקים, נגיפים וגורמים אחרים. הגורמים השכיחים ביותר הם זיבה (גונוריאה), כלמידיה, מיקופלסמה ג'ניטליום, אוריאופלסמה אוריאליטיקום, טריכומונס וגיננאליס, והרפס. כדי לאבחן את הגורמים לא די בתרבית שתן רגילה, אלא נחוצות בדיקות משוכללות יותר של ההפרשה. במרכז הרפואי שיבא בתל השומר מבצעים בדיקת PCR (בדיקה לאיתור גנים) שבאמצעותה בודקים את כל החיידקים הללו. תרבית להרפס עשויה להצביע על נגיף זה. לאחר זיהוי הגורם המדויק יש לטפל בך ובבת זוגך הקבועה. תוכל לקרוא על בדיקת PCR באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=107

ערכי ה – PSA שלך מוגדרים כתקינים. אבל מכיוון שהיתה עלייה במהלך השנה האחרונה, יש להוסיף גם בדיקה רקטלית. אם בבדיקה הרקטלית נמצא ממצא חשוד, משלימים את הבדיקה בבדיקות כגון בדיקת דם, בדיקת שתן, בדיקת אולטרסאונד וביופסיה של הערמונית. עליה ברמת ה– PSA אינה מעידה דווקא על סרטן הערמונית; היא גם יכולה להצביע על הגדלה שפירה של הערמונית. גש לאורולוג להמשך הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד