פורום לופוס ומחלות אוטואימוניות - עמוד 5

שלום לך שתי המחלות הן אוטואימוניות, אם כי זו המילדותית בדרך כלל קשורה בהריון ולא נשנית שלא בהריון. לשאלתך בהחלט יש מקום להערכה אוטואימונית מקיפה - והחלטה על טיפול מונע - במידת הצורך.

שלום יוסי זו שאלה מאוד מורכבת שלא באמת ניתן לענות עליה באופן "כללי" אלא הרבה יותר ב"אופן פרטני" לכל מטופל, לכל משלב טיפולים, ואפילו לכל חיסון - אין דין חיסון שפעת (שהוא עונתי) וחיסונים הניתנים פעם אחת בחיים. אך אני אנסה לתת כיוון לתרופות הניתנות כ"קורס" - בדרך כלל לוקח למערכת מספר חודשים להתאושש בתרופות הניתנות ב"אופן מתמשך" - למשל כמו סלספט - הדיכוי הוא קבוע ומשמעותי , במקרים הללו צריכים לחשב לכל מטופל מתי להתחסן והאם ניתן/אפשרי להפסיק טיפול חיסוני לשבועיים - שלושה לפני חיסון לפרדניזון - ככל שהמינון נמוך יותר הדיכוי קטן יותר עם זאת מינון גבוה נותן אפקט של 3 חודשים ועד 12 חודשים - תלוי במינון כפי שאמרתי זו שאלה מאוד מורכבת ולכן תשובה "נכונה" צריכה להיות בהתייחס למשלב התרופתי וכמובן לנחיצות של החיסון.

שלום קרן רחל אני חושבת שהדבר החשוב הוא להבין מדוע יש לך את התופעה הזו .... "אנגיואדמה" היא אכן מחלה התקפית אבל יש לה מאפיינים מאוד סגוליים - ואם זה לא זה - אז יש סיבות אחרות ל"בצקת" בפנים שצריך לברר. אני מניחה שבירור נעשה אך אם הבירור אינו מספק - יש מקום להתייעץ עם מרכז גדול לאנגיואדמה שיוכל לברר בדיקות דם, בדיקות גנטיות ועוד. לגבי הטיפול - אנטי היסטמינים כל יום גם יותר מכדור אחד זה בסדר גמור, הרבה סטרואידים זה פחות טוב - ומצדיק טיפולים אחרים - אך שוב נוכל לכוון טוב יותר לאחר הבירור.

שלום לך, משכב הלידה לכל אישה היא תקופה מאתגרת גופנית ונפשית - ולחולות במחלות אוטואימוניות בכלל וזאבת בפרט (גם בתקופה זו תתכן בכשליש מהחולות התלקחות של הזאבת). ולשאלתך לגבי רעלת הריון - כן יש קשר לזאבת , ויש היום כלים למניעה של רעלת בנשים עם זאבת - אבל את אחרי אז זה לפעם הבאה. ומה לעשות במשכב הלידה - קודם כל תשומת לב לשינויים, ומעקב "צפוף" פעם ב4-8 שבועות בדיקות, מעקב של רופא/ת הזאבת שלך וגם אם תהא התלקחות של הזאבת זו לרוב התלקחות קלה שניתן לשלוט בה מזל טוב.

שלום שמואל אכן יש בדיקות היכולות לסייע באפיון מנגנון או הזרוע/הערוצים העיקריים של מערכת החיסון שאינם תקינים והיום יש ידע רב על המנגנונים הלקויים בכל מחלה אימונית ואוטואימוניות - לא רק איזה תאים אלא גם איזה חלבונים ואיזה מסלולים פגועים. אך כמו בכל צבא מאוד מורכב - לרוב כל זרועות המערכת מופעלים (גם חיל האויר וגם חילות היבשה) - אך יש דומיננטים יותר ויש פחות. למשל במחלות בהם יש הרבה נוגדנים עצמיים כמו זאבת - או תסמונת הנוגדנים האנטי פוספוליפידים - מקובל לחשוב שיש תפקיד מרכזי לתאי B (הם אלה מייצרים נוגדנים) ואילו במחלות אחרות למשל כמו סרקואידוסיס - יש תאי T ומקרופגים המשחקים תפקיד יותר מרכזי.

שלום טל מאתגר, ברמה העקרונית - בהחלט ישנם תכשירים ביולוגים היכולים לגרום לירידה בשמיעה , ויש לעיתים אפקטים פרדוקסלים כאשר אותו התכשיר הביולוגי יכול מחד לטפל במחלה ומנגד לגרום לה (למשל רמיקייד יכול לטפל במחלת העור פסוריאסיס , וגם לגרום להופעתה כתופעת לוואי לשימוש בו) אך ברמה האישית - לא ניתן לענות בפורום , זה דורש התאמה בין בדיקות שמיעה טיפולים, מינונים ועוד - ונדרש ביקור מורכב - במרכז שמתמקצע בירידה אוטואימונית בשמיעה.

שלום דוד , אכן קצרה היריעה - אך אנסה בקצרה שני התכשירים בולמים את פעולתו של החלבון (ציטוקין ) IL1 - שהוא חלבון מרכזי בהליכים דלקתיים המתווכים על ידי מסלול אימונולוגי ייחודי ציטוקין זה עולה בכל מחלת חום וגם בהרבה מחלות דלקתיות ("אוטואינפלמטוריות" ולאו דווקא אוטואימוניות - יש הבדל בין שתי קבוצות אלה) מחקרים קלינים בוצעו עבור שני התכשיים לא בהכרח לאותן התוויות, ולכן הרישום בישראל (והכיסוי בסל התרופות) שונה מעט בין התכשירים. כמו כן לא בוצעו מחקרים המשווים בין התכשירים עבור מרבית ההתוויות. עם זאת במצבים רבים הרופא/ה המטפל יציעו את אחד משני התכשירים לאותו המטופל. הבדל נוסף ומשמעותי בין התכשירים הוא כי האחד (קנקינומאב) ניתן אחת לחודש/חודשיים (תלוי בהתוויה) והשניה (קינרת) ניתן מדי יום - גם פרופיל תופעות הלוואי שונה בין התכשירים - ולכן אם מטופל אינו סובל או אינו "מגיב טוב" לאחד ניתן לנסות אחר. החלטה לגבי התכשיר - דורשת דיון שלך עם הרופא/ה שלך על כל ה"בעד" ו"נגד" והחלטה משותפת איזה תכשיר, ובאיזה מינון יתאים לך. בהצלחה.

שלום פרופסור אשמח לתשובה

שלום לך בבדיקות הנ"ל לא צוינות גבולות הנורמה אבל אם הנורמה של CRP (היא 0.5) - מדד מעט מוגבר תומך במעט דלקתיות (גם רמות C3C4 מעט מוגברות תומכות במצב זה ) - מצב זה אינו ספציפי למחלה ויכול להופיע גם בשל עודף משקל, עישון, ומצבים אחרים - מומלץ לפנות לרופא משפחה להשלמת הערכה (במידה והרמה התקינה בקופת החולים בה בוצעה הבדיקה היא 5 - או אז הבדיקה תקינה ואין צורך בבירור נוסף) לגבי הבדיקה "המטרידה" - היא דווקא תקינה לגמרי , בדיקה זו היא אפיון של חלבוני הדם הקשורים למערכת החיסון ומכונים "גלובולינים" והפרופיל תקין - אז אפשר לנשום לרווחה.

שלום לך בבדיקה יש עדות לנוגדן עצמי חיובי מסוג ANA - כפי שתארתי בעבר ממצא זה יכול להופיע גם באנשים בריאים - ולכן כשלעצמו לא מאשש מחלה בהחלט יש מקום לבדיקות נוספות במידה ויש חשד קליני למחלה אוטואימונית, לפיכך נכון להגיע למומחה למחלות אוטואימוניות להערכה - ובמידת הצורך להשלים בדיקות. במידה ואין חשד כזה ניתן להמשיך מעקב אצל רופא המשפחה.

C-REACTIVE PROTEIN 4.16 mg/dL הערות והסבר RHEUMATOID FACTOR < 15.0 האם תוסף תזונה : Solgar‏, קומפלקס MSM גלוקוזאמין, 120 טבליות יכול להועיל?